קונסטנטין טזיו

קונסטנטין טזיו
Константин Борисович Цзю

קונסטנטין טזיו וחגורת האליפות
קונסטנטין טזיו וחגורת האליפות
קונסטנטין טזיו וחגורת האליפות
לידה 19 בספטמבר 1969 (בן 55)
סרוב, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה רוסיה
השכלה אוניברסיטת אורל הפדרלית עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 70 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.70 מטר, מוטה 1.70 מטר
ספורט
ענף ספורט איגרוף
משקל מעורב קל
תקופת הפעילות 1992–2005 (כ־13 שנים)
הישגים
דירוג שיא אלוף העולם של פדרציית האיגרוף הבינלאומית
פרסים והוקרה
  • The Ring magazine Comeback of the Year (1998)
  • מאסטר מוסמך לספורט של ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קונסטנטין בוריסוביץ' טזיורוסית: Константин Борисович Цзю; נולד ב-19 בספטמבר 1969) הוא מתאגרף סובייטי, רוסי ואוסטרלי מקצועי לשעבר. שלוש פעמים אלוף בברית המועצות (1989–1991), אלוף אירופה פעמיים (1989, 1991) ואלוף העולם (1991) בקרב חובבים, אלוף העולם הבלתי מעורער על פי התאחדויות האגרוף: IBF, WBA, WBС בקרב מקצוענים[1].

במשחקי אולימפיאדת סיאול הוא הגיע לרבע הגמר. בשנת 1991 הוא זכה באליפות העולם לחובבנים.

טזיו היה מתאגרף יוצא דופן שהסתמך מאוד על דיוק ותזמון ונשא כוח אגרוף אימתני; לעיתים קרובות הוא נחשב לאחד ממשקלי מעורב קל בעלי המכה החזקה ביותר בתולדות המשקל.

הוא נכנס להיכל התהילה של האיגרוף הבינלאומי ב-2011[2].

ביוגרפיה מוקדמת וקריירה חובבנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טזיו נולד בסרוב (אנ'), עיירה ליד הרי אורל, בברית המועצות לשעבר לאב קוריאני (מצד אביו), מונגולי (מצד אמו) ולאם רוסייה. אביו של טזיו היה שרברב במפעל מתכת, ואילו אמו הייתה אחות.

בילדותו, טזיו היה היפראקטיבי, ואביו החליט לקחת אותו לחדר כושר לאגרוף, שם יתעל את האנרגיה שלו במאבק בבנים מבוגרים. הוא הרשים את מאמני הקבוצות החובבות של ברית המועצות ונשלח למחנות האימונים של ברית המועצות לחובבני אגרוף. באותה מסגרת ביקר ביותר מ-30 מדינות תוך כדי אימון ולחימה בטורנירים. הוא התאמן עם הקבוצה הזו 250 ימים בשנה, וזכה בטורנירים שונים, כמו אליפויות העולם באגרוף חובבים. בטורניר אליפות העולם בקובה ב-1987, הוא הגיע למקום השני, ובאולימפיאדת קיץ 1988 הפסיד בסיבוב השלישי.

טז'יו היה חבר בצבא הסובייטי, אך מכיוון שנבחר כספורטאי מצטיין הוא לא נדרש לשרת בתפקיד רגיל. הוא נלחם באליפות העולם פעם נוספת, במוסקבה ב-1989, שם הגיע למקום השלישי.

ב-1991 הוא יצא שוב לאליפות העולם לחובבים, שהפעם נערכה בסידני. זו הייתה נסיעה ששינתה את חייו לנצח. לאחר ניצחונו האולימפי בסידני, טזיו קיבל הצעה לעבוד באוסטרליה, ואז הציע במפתיע לבת זוגו נטליה לנסוע איתו והיא הסכימה[3]. בתחילת השנה שלאחר מכן, היגר טז'יו לאוסטרליה עם חברתו, שם נישאו ב-1993, הפכו לאזרחים אוסטרליים והתיישבו בסאנס סוצ'י (אנ'), סידני. עם זאת, לפני שהתחתן, טזיו כבר הפך מקצועי, גבר על דארל הילס (אנ') בנוקאאוט בסיבוב אחד ב-1 במרץ 1992, במלבורן.

הוא היה המתאגרף הסובייטי היחיד שזכה במדליית זהב באליפות העולם בסידני ב-1991. בזמן האליפות פנו אליו מקדמי אגרוף מקומיים, והוא החליט לוותר על אולימפיאדת קיץ 1992 לטובת קריירה מקצוענית. שבוע לאחר מכן הוא חתם עם האמרגן האוסטרלי ביל מורדי כמנהלו וג'וני לואיס (אנ') כמאמנו בסידני. טזיו סיים את קריירת החובבים שלו עם 270 קרבות, 259 ניצחונות, 11 הפסדים, ללא עצירות וללא תוצאות תיקו. הופעת הבכורה המקצועית שלו הייתה אמורה להתקיים בינואר 1992. מורדי תיאר את טזיו כמתאגרף הטוב ביותר שראה בעשור האחרון[4].

קריירה מקצועית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טזיו החל להעלות את היכולות שלו כמעט מיד. בקרב המקצועי הרביעי שלו, הוא פגש את אלוף WBC לשעבר במשקל נוצה, חואן לאפורט (אנ'), והכריע אותו בעשרה סיבובים. בקרב השישי שלו, הוא גבר על המתמודד סמי פואנטס (אנ') בנוקאאוט בראשון. פואנטס יזכה בתואר עולמי שנים לאחר שהובס על ידי טזיו ב-1993. סטיב לארימור, לארי לה קרוזייה ורוברט ריברה, נסעו לאוסטרליה כדי להילחם בטזיו, ואף אחד מהם לא החזיק מעמד יותר משני סיבובים. האיש היחיד שהחזיק מעמד יותר משני סיבובים עם טזיו ב-1993 היה ליווינגסטון ברמבל, אלוף העולם במשקל קל לשעבר, שהפסיד בהחלטה לטזיו בניוקאסל, ניו סאות' ויילס.

בשנת 1994 הקטור לופז (אנ'), אנחל הרננדס (אנ') (שזה עתה יצא מהפסד לאחר שקרא תיגר על חוליו סזאר צ'אבס בחגורת ה-WBC), ופדרו צ'יניטו סאנצ'ס מהרפובליקה הדומיניקנית ניסו לנצח את טזיו, אך טזיו ניצח את לופז בהכרעה תוך עשר, את הרננדס בנוקאאוט בשבעה, וסאנצ'ס בנוקאאוט בארבעה. לאחר הניצחון מול סאנצ'ס, טזיו דורג במקום הראשון בגזרת המשקל הקל.

אלוף WBC במשקל קל-וולטר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995, טזיו קיבל את התואר העולמי הראשון שלו כאשר נאבק באלוף ה-IBF במשקל ולטר קל ג'ייק רודריגז בלאס וגאס, נבאדה. טזיו הפך לאלוף העולם כשהדיח את רודריגס בסיבוב השישי. לאחר מכן הוא הגן על תואר אלוף העולם, כשגבר על אלוף העולם במשקל סופר נוצה וקל כבד לשעבר רוג'ר מייוות'ר בהחלטה בסיבוב ה-12, הוגו פינדה בנוקאאוט בסיבוב ה-11, קורי ג'ונסון בנוקאאוט בסיבוב ה-4 ויאן ברגמן בנוקאאוט בסיבוב ה-6. לאחר רצף ההגנות הזה, טזיו הפך לאלוף עולם מפורסם במגזיני אגרוף רבים, ומאמרים רבים עליו הופיעו ב-The Ring, KO Magazine ובעוד פרסומי אגרוף אמריקאיים.

1997 התחילה עבור טזיו כאשר הקרב שלו נגד לאונרדו מורו מאס הוכרז כביטול התחרות. החלטה זו הגיעה מכיוון שתומכי מאס מחו על כך, שהמכה שחיסלה את הלוחם שלהם בסיבוב הראשון ניתנה למעשה לאחר שהשופט ג'ו קורטז קרא להפסקה. בהתלבטות אם זה היה או לא היה לאחר שקורטז קרא להפסקה, ה-IBF והוועדה האתלטית של נבאדה (אנ') החליטו להכריז על אי תחרות במקום זאת. בקרב הבא שלו, טזיו הפסיד לראשונה, בנוקאאוט בעשרה סיבובים לוינס פיליפס (אנ'), שגם לקח את אליפות העולם של טזיו.

לאחר שניצח את אלופי העולם לשעבר, קלווין גרוב (KO 1) ורפאל רולס (KO 9), זכה טזיו לניסיון אליפות עולמי נוסף, כאשר החגורה של ה-WBC התפנתה ב-1998 בעקבות המעבר של אוסקר דה לה הויה לחטיבת המשקל הלבן. טזיו מצא את עצמו פעמיים על הרצפה בסיבוב הראשון של הקרב על חגורת הביניים מול דיאוסבליס הורטדו, אבל התאושש כדי לנצח את הורטדו בנוקאאוט בחמישה סיבובים. הוא הפך לאלוף עולם פעם נוספת בשנת 1999 על ידי הדחת אלוף העולם לשעבר מיגל אנחל גונזלס בעשרה סיבובים, ושמר עליו פעמיים בשנת 2000, כשגבר על המתמודד השולי מאריזונה אחמד סנטוס בשמונה סיבובים, ועל האגדה מקסיקנית בן ה-38 חוליו סזאר צ'אבס, אלוף העולם לשעבר, ב-6 סיבובים בפיניקס, אריזונה. טזיו התראיין לריי וויטלי ב-יוטיוב ב-2011 והצהיר שהוא רואה בניצחון שלו על מיגל אנחל גונזלס את ההופעה הטובה ביותר שלו אי פעם.

אלוף בלתי מעורער במשקל קל+

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מכן החל טזיו לממש את רצונו לאחד את כל החגורות. בשנת 2001, הוא התחיל מול אלוף ה-WBA, שרמבה מיטשל, כשהוא לוקח את החגורה ב-TKO לאחר שבעה סיבובים (מיטשל סבל מפציעה בברך באימון ובמהלך ההתמודדות). הקרב הבא שלו היה נגד הטורקי הגרמני, אוקטאי אורקל. טזיו סיים את 2001 על ידי שחזור חגורת ה-IBF שלו בקרב איחוד עם האלוף באותה תקופה, זבדיאל יהודה, בנוקאאוט בסיבוב השני. תגרה קטנה בתוך הזירה באה בעקבות הקרב הזה, כשיהודה תקף את השופט ג'יי נאדי בגלל מה שהוא הרגיש כעצירה מוקדמת, הגיב בזריקת מושב הפינה שלו על השופט ואפילו ניסה לחנוק את נאדי עם הכפפה שלו, בשלב מסוים. עם זאת, שידורים חוזרים מראים בבירור את יהודה הולך על רגליים מתנודדות. כתוצאה מכך, טזיו הפך לאדם הראשון מזה 30 שנה שמאחד את החגורות בחטיבת המשקל הקל. ב-2002 טזיו ניהל רק קרב אחד, והביס את המועמד המדורג בראש כל שלוש החגורות שלו, בן טאקי מגאנה בהכרעה תוך 12 סיבובים. טזיו הפסיד רק סיבוב אחד רק באחד מכרטיסי הניקוד של השופטים בתצוגת אגרוף מופתית.

ב-19 בינואר 2003, טזיו התחיל את השנה על ידי שמירת התואר שלו מול אלוף העולם לשעבר, ג'סי ג'יימס לייז'ה בנוקאאוט ב-6 סיבובים. לאחר הקרב, שנערך במלבורן, טזיו הודיע כי ייתכן שזהו הקרב האחרון שלו באוסטרליה, עקב לחץ מצד האמרגנים להילחם בארצות הברית (הניצחון מול לייז'ה הגיע ביום הולדתו של בנו של טזיו).

הקרב השני נגד מיטשל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב הראשון שלו ב-2004 היה אמור להתקיים ב-7 בפברואר במשחק חוזר מול שרמבה מיטשל (אנ'). זה היה הקרב הראשון של טז'יו כמקצוען במוסקבה, אבל טזיו נפצע בכתפו במהלך אימון. הוא עבר ניתוח מוצלח לתיקון הבעיה, אך הפציעה האריכה עוד יותר את היעדרותו מהתחרויות. ה-WBA שללו מטזיו את התואר שלו על כך שבחר להילחם במיטשל במקום באלוף הקבוע שלהם, ויויאן האריס (אנ'), בעוד ה-WBC שלל מטזיו את התואר בגלל שסירב להילחם בלוחם החובה שלהם, ג'אנלוקה ברנקו[5][6]

ב-6 בנובמבר, טזיו ומיטשל סוף סוף ערכו את קרב הגומלין שלהם, כאשר טזיו הדיח את מיטשל פעם נוספת, הפעם בשלושה סיבובים. טזיו נבחר ללוחם הקאמבק של השנה על ידי מגזין רינג.

הדחה על ידי האטון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 ביוני 2005, התמודד טזיו (אנ') נגד המתאגרף הבריטי ריקי האטון, טזיו הפסיד בקרב זה והפסיד גם בתואר העולמי שלו על ידי RTD (החלטה טכנית של שופט) לאחר שפרש לספסל שלו בסוף הסיבוב ה-11. הוא גם היה בפיגור בכל שלושת הסיבובים (ב-1, 3 ו-5 נקודות).

חזרה אפשרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 בינואר 2007 נפוצו שמועות על קאמבק של טזיו. עם זאת, לא היה אישור ממנו. באפריל 2010 שוב נפוצו שמועות על קאמבק אפשרי של טז'יו[7]. הוא המשיך להתאמן ונשאר בכושר מאז ההפסד שלו לריקי האטון ב-2005. ב-19 באפריל 2010, טזיו הופיע ב-Long Lunch Today, תוכנית טלוויזיה אוסטרלית. במהלך התוכנית, הוא הכחיש את פרישתו ואמר שהוא יחזור אם אפשר יהיה לנהל קרב עם שיין מוסלי, מני פקיאו או פלויד מייוות'ר[8].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טזיו נישא לנטשה אניקינה ב-24 בספטמבר 1993 בעת שחיו באוסטרליה. באוסטרליה גם נולדו שלושת ילדהם; אנסטסיה, ניקיטה וטים. ניקיטה וטים שניהם מתאגרפים[9]. בשנת 2008 עבר טזיו עם משפחתו חזרה למוסקבה, אך, בסופו של דבר, הם חזרו לחיות בסידני, ניו סאות' ויילס, אוסטרליה[10]. בספטמבר 2012, טזיו עזב את משפחתו באוסטרליה, חזר להתגורר ברוסיה[11] והתגרש מנטשה לאחר 20 שנות נישואים. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת אורל בהצטיינות וקיבל דיפלומה אדומה.

טזיו חובב חיות שבבעלותו מספר חיות מחמד כולל "ויקינג", רוטוויילר שהיה בן לוויה של טזיו מאז הגיע לאוסטרליה; ג'ייק, פיתון היהלומים המחמד שלו; כנריות ודגים[12]. טזיו הופיע עם החיות בתוכנית המחמד "התרנגול של הארי" בשנת 2002.

טזיו נשוי כיום לטטיאנה אברינה, איתה יש לו שני ילדים, הוא מנהל מסעדה במוסקבה[13] ומקדם את הנושא של דרך חיים בריאים, עוסק בפעילויות ציבוריות וצדקה ובנוסף מקדיש זמן רב לחינוך ספורטאים מהדור הצעיר. בין היתר הוא מאמן מתאגרפים צעירים מצליחים רבים בני זמננו, ביניהם סשה פובטקין ודניס לבדב. כחלק מתוכניות צדקה, הוא פתח בשטח הפדרציה הרוסית בתי ספר רבים למתאגרפים צעירים. מאז 2010, הוא עורך את מגזין האיגרוף האלקטרוני הראשון, וגם החל להופיע לעיתים קרובות בטלוויזיה ככוכב אורח בסדרות אוסטרליות[14].

נודע כי טזיו שרד התקף לב. לא ברור כיצד חי טזיו לאחר התקף לב, אך המתאגרף עבר שיקום באגם איסיק-קול[14].

טזיו אינו אוהב לתת ראיונות ולהשתתף באירועים חברתיים.

סיכום קרבות מקצועיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
2 הפסדים 31 ניצחונות 34 קרבות
2 25 על ידי נוקאאוט
0 6 לפי החלטה
1 ללא תחרות

אלבומי וידאו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כותרת פרטים תעודה
גוֹרָל (Destiny)
  • פורסם: 2002

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קונסטנטין טזיו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ קוסטיה טז'יו נולד 1969, באתר National Portrait Gallery people (באנגלית)
  2. ^ קוסטיה טזיו, באתר ibhof - היכל התהילה הבינלאומי של האגרוף (באנגלית)
  3. ^ קוסטיה טזיו משפחה חדשה וילדים., באתר damskisecret.ru (באנגלית)
  4. ^ אגרוף: טזיו לאוסטרליה, באתר הניו יורק טיימס, ‏29 נובמבר 1991, עמ' 12. (באנגלית)
  5. ^ WBA שללו את התואר מטזיו, באתר The Sydney Morning Herald, ‏16 ביוני 2004 (באנגלית)
  6. ^ טזיו לא דואג מהטקטיקה של מיטשל, באתר THE AGE, ‏6 לנובמבר 2004 (באנגלית)
  7. ^ מארק וסטר, "Kostya Tszyu Talks Ring Return, Darchinyan, More", boxingscene.com, ‏20 באפריל 2010 (באנגלית)
  8. ^ Mark Vester, Tszyu Delusional, Would Return For Pacquiao, Mayweather, BoxingScene.com (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ אנדראו פרקענסון, כמו אבא כך הבנים: טים וניקיטה רודפים אחרי חלום האיגרוף, באתר St George & Sutherland Shire Leader, ‏2016-07-11 (באנגלית)
  10. ^ "התווכחנו הרבה": הסיבה העצובה שקסטיה טזיו לא ישתתף במגה קרב של בנו, באתר 7NEWS, ‏2020-08-26 (באנגלית)
  11. ^ פטר וידאני, בבקשה אל תכעסו עלי - טז'יו עוזב את אוסטרליה, באתר FIGHTBEAT.COM (באנגלית)
  12. ^ מי זה קוסטיה טז'יו? כל מה שאתה צריך לדעת, באתר האנשים המפורסמים (באנגלית)
  13. ^ סם גודווין, למה קוסטיה טז'יו לא יעמוד בראש הקרב של טים טז'יו-דניס הוגאן, באתר יאהו-ספורט, ‏מרץ 2021 (באנגלית)
  14. ^ 1 2 קוסטיה טזיו ואשתו החדשה, באתר ezoteriker.ru
  15. ^ "תרשימי ARIA (PDF) - תקליטורי DVD לשנת 2002", באתר Dropbox (באנגלית)