קונסטנטינוס קנאריס
 | |
| לידה |
1793 פסארה, יוון  |
|---|---|
| פטירה |
2 בספטמבר 1877 (יוליאני) (בגיל 84 בערך) אתונה, ממלכת יוון |
| מדינה |
 הרפובליקה ההלנית  ממלכת יוון |
| מקום קבורה |
בית הקברות הראשון של אתונה |
| מקום מגורים |
קיפסלי, אתונה |
| תפקיד |
|
| מפלגה |
מפלגת הרוסית |
| בן או בת זוג |
דספינה מניאטיס (1817–?) |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
קונסטנטינוס קנאריס (ביוונית: Κωνσταντίνος Κανάρης 1795[דרושה הבהרה]–1877) היה אדמירל, מדינאי ולוחם חופש יווני.
נולד באי פסארה (אנ') שבים האגאי, והתייתם בגיל צעיר. כמו רבים מבני משפחתו החליט להיות יורד ים, והצטרף כנער סיפון לאניית המשא של דודו. הוא הפך למנהיג בתקופת מלחמת העצמאות, ולאחריה היה ראש ממשלת יוון מספר פעמים.
מלחמת העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנאריס זכה לפרסום במלחמת העצמאות של יוון (1821-1829). למרות שלא היה חבר בארגון המחתרתי פיליקי אטריה (Εταιρεία των Φιλικών - אגודת הידידים) שפעל לשחרור יוון מהשלטון העות'מאני. כאשר שמע על ההתקוממות שהוכרזה ב-1821, חזר לאי הולדתו והצטרף לשורות המהפכה. ספני האי פסארה, המנוסים במאבקים ימיים (בעיקר בפיראטים), הוכיחו עצמם כיעילים במיוחד במהלך המאבק בטורקים, וקונסטנטינוס קנאריס התבלט במיוחד כרב-החובל של אחת מספינות המלחמה.
לאחר טבח כיוס, שבו הרגו הטורקים עשרות אלפים יוונים בשנת 1822, הצליחו כוחות בפיקודו של קנאריס להעלות אש בספינתו של האדמירל הטורקי קרה עלי פשה (אנ'), בשעה שהטורקים חגגו, כפעולת תגמול. כ-2,000 טורקים נספו בשריפה, כולל האדמירל הטורקי. מאוחר יותר הוביל קנאריס סדרה של התקפות מוצלחות נוספות נגד הצי הטורקי.
במסגרת הסכם שכרת הסולטאן הטורקי עם הצבא המצרי המתעצם של אבראהים פאשא, הובטחה לאחרון שליטה בכרתים, בתנאי שיעזור לטורקים נגד היוונים. איברהים פשה, בסיוע קצינים צרפתיים בדימוס מצבאו של נפוליאון, תקף סדרה של איים יווניים, ביניהם האי פסארה, אי הולדתו של קונסטנטינוס קנאריס, שנהרס כמעט לחלוטין. אוכלוסיית האי שלא הצליחה לברוח נטבחה באכזריות, ובחלקה נלקחה לעבדות.
שליטתו של הצי המצרי-טורקי באיים היווניים נמשכה עד קרב נאווארינו המפורסם בשנת 1827, כאשר צי משותף של צרפת, בריטניה ורוסיה הצליח להשמיד את הצי העות'מאני, ולתת ליוונים "חסות".
עם סיום המלחמה והכרזת העצמאות היונית, מונה קנאריס לאדמירל הצי היווני החדש.
קריירה כמדינאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנאריס שימש כשר בתפקידים שונים בממשלת יוון, ומספר פעמים כראש ממשלה בתקופות שונות. בפעם הראשונה הוא מונה בשנת 1844 במקום אנדראס מטאקסס.
ב-1862 היה אחד מן הבודדים מוותיקי מלחמת העצמאות שסייעו להפיכה השקטה, בה הודח המלך אוטו מיוון, והוחלף בנסיך וילהלם מדנמרק, אשר הוכתר ביוון כגאורגיוס הראשון, מלך היוונים. תחת וילהלם שימש קנאריס כראש ממשלה בפעם הרביעית, החמישית והשישית (לתקופות של מספר חודשים בכל פעם). קנאריס נחשב כגיבור לאומי ביוון, ומספר כלי שיט ופריגטות בצי היוני קרויים על שמו.
האדמירל הגרמני וילהלם קנריס, אשר התרשם מאוד מפסלו של קנאריס, טען כי הוא מצאצאיו, או לפחות בעל קרבת דם לקונסטנטינוס קנאריס. הבדיקה הגנאלוגית של הגרמנים ב-1938 העלתה שאין קשר בין השניים, וכי וילהלם קנאריס מוצאו ממשפחה איטלקית. מאוחר יותר העלו היסטוריונים את הסברה כי ייתכן שהטענה הייתה נכונה, ואכן קיים קשר דם בין השניים, אך העובדות הוטו על ידי החוקרים הנאצים, שלא רצו להודות בקרבת דם בין אדמירל גרמני ליווני.
תוארי כבוד ועיטורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצלב הגדול של מסדר המושיע (ממלכת יוון)
אביר הצלב הגדול של מסדר הגואלפים (ממלכת הנובר)
הצלב הגדול של מסדר דנבורג (ממלכת דנמרק)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קונסטנטינוס קנאריס, באתר ויקיפדיה באנגלית
- קונסטנטינוס קנאריס, באתר Rulers.org
- מלחמת העצמאות היוונית
- קונסטנטינוס קנאריס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קונסטנטינוס קנאריס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)