קוסמבי

קוסמבי
Kosambi
	חורבות קוסמבי ועמוד אשוקה
שמות נוספים	קאושמבי
היסטוריה
נבנה	המאה השנייה לפני הספירה
אתר ארכאולוגי
חפירות	בשנים 1949; 1951–1956;
ארכאולוגים	משלחת הסקר הארכאולוגי של הודו (ASI); GR Sharma מהמחלקה להיסטוריה עתיקה, באוניברסיטת אלאהבאד; ג'יימס היצמן;
מצב	חורבות
מיקום
מדינה	הודו
מיקום	ממלכת ואצה, על גדה נהר יאמונה
קואורדינטות	25°20′17″N 81°23′06″E / 25.338015165160808°N 81.38497069206171°E
	(למפת הודו רגילה) ניו דלהי מומבאי קולקטה היידראבאד בנגלור אחמדאבאד צ'נאי סוראט פונה ג'איפור לאקנאו קאנפור נאגפור פטנה לודהיאנה טריוונדרום פורט בלייר פקיסטן אפגנ. הרפובליקה העממית; של סין; נפאל בהו. בנג. מיאנמר ת. ס"ל מפרץ; בנגל; הים; הערבי; האוקיינוס ההודי קוסמבי

קוסמבי (Kosambi בשפת פאלי ) או קאושמבי (Kaushambi בשפת סנסקריט ), הייתה עיר עתיקה בהודו, המאופיינת בחשיבותה כמרכז מסחר שהייתה במישור ואגן הניכוז של נהר הגנגס ובירת ממלכת ואצה (אנ'), אחת משש עשרה הממלכות הגדולות (המאג'אנפדות (אנ')). העיר הייתה ממוקמת על נהר יאמונה כ־56 קילומטרים מדרום-מערב למפגש שלו עם הנהר הגנגס בעיר פריאגראג' (שמה המודרני Prayagraj ), מה שהפך אותה למרכז רב עוצמה במסחר בממלכת ואצה. ^[1]

היסטוריה

במהלך האלף השני לפני הספירה התקיימה באזור תרבות החרס הצבעוני בצבעי חום ואוֹכֶּר. קוסמבי הייתה אחת הערים הגדולות בהודו בתקופה הוודית המאוחרת ועד לסוף האימפריה המאורית ולאחר הכיבוש שנמשך עד לאימפריית הגופטה. היא הוקמה בשלהי התקופה הוודית ( 1,500 עד 500 לפני הספירה ), ^[2]^[3] על ידי שליטי ממלכת קורו כבירתם החדשה. בירת הקורו הראשונית הסטינאפור נהרסה בשיטפונות ומלך הקורו העביר את בירתו עם הנתינים לבירה החדשה שבנה ליד מפגש הנהרות הגנגס-יאמונה, במרחק של 56 ק"מ מהחלק הדרומי ביותר של ממלכת קורו, ליד העיר Prayagraj, שנקראה לפני כן Allahabad .^[4] העיר שגשגה מאוד בתקופת גאוטמה הבודהה ( סִידְּהָארְטְהַה גַאוּטַמָה ). באותה העת ^[5] התגוררו בעיר מספר רב של סוחרים עשירים. היא הייתה מרכז חשוב של סחורות ונוסעים מצפון מערב ומדרום. היא מוזכרת באופן בולט במסעות חייו של גאוטמה הבודהה.

מבחינה היסטורית, קוסמבי נשארה מרכז עירוני חזק במהלך התקופה המאורית ובתקופת הגופטה. עמודי הקיסר אשוקה (אנ') נמצאים בקוסמבי והן ב-Prayagraj .^[6] מיקומו הנוכחי של עמוד אשוקה בקוסמבי נמצא בתוך חורבות המבצר. דבר המעיד על קיומה של נוכחות צבאית מאורית באזור. העמוד באלאהבאד כולל צו שהוצא כלפי המהמטאס (Mahamattas הם אנשי דת ופקידי ממשל בדרגות גבוהות באימפריה המאורית) של קוסמבי, מחזק את העובדה שהוא היה ממוקם במקור בקוסמבי. ^[7]^[8]

בצו לגבי הפילוג בקוסמבי (Minor Pillar Edict 2) נכתב: "המלך (הקיסר אשוקה) מורה לפקידי קוסמבי כך: ... דרכה של הסנגה (קהילת הנזירים הבודהיסטית), אסור שתינטש... כל מי שיפר את אחדות הסנגה, בין אם הוא נזיר או נזירה, מעתה ואילך, ייאלץ ללבוש בגדים לבנים ולגור במקום שמחוץ לסנגה." ^[9]

בתקופה הפוסט-מוריאנית חברה שבטית בקוסמבי ( מחוז Prayagraj המודרני) יצרה מטבעות נחושת יצוקה עם ובלי סימני אגרוף. המטבע שלהם דומה לתוף דמארו (אנ'). כל המטבעות הדומות להם יוחסו לקוסמבי. למוזיאונים הודיים רבים, כמו המוזיאון הלאומי, יש מטבעות שכאלה באוספיהם. ^[10]

השליט פושיאמיטרה שונגה (אנ') העביר את בירתו מפטליפוטרה (אנ') לקאושמבי. לאחר מותו, האימפריה חולקה (אולי בין בניו), לכמה שושלות מיטרה (אנ'). השושלת של קאושמבי הקימה הגמוניה על שטח רחב כולל מגאדה, ואולי גם קנאוג' (אנ').^[11]

כל המקורות מציינים את קוסמבי כאתר חשוב. יותר משלושת אלפים פסלי אבן נמצאו בקוסמבי ובאתרים העתיקים הסמוכים ל-7 Mainhai, Bhita, Mankunwar ו-Deoria. פסלים אלה שוכנים במוזיאון הזיכרון של פרופ' GR Sharma מהמחלקה להיסטוריה עתיקה, באוניברסיטת אלאהבאד, במוזיאון אלאהבאד ובמוזיאון הממלכתי בלאקנאו.

החפירות באתר הארכאולוגי של קוסמבי נעשו על ידי ההיסטוריון GR Sharma (אנ') מאוניברסיטת אלאהבאד בשנת 1949 ושוב בשנים 1951–1956.^[4] החפירות העלו כי ייתכן שהמקום נכבש כבר במאה ה-12 לפני הספירה. מיקומה הגאוגרפי האסטרטגי, עזר לעיר להתבלט כמרכז מסחר חשוב. לדברי ג'יימס היצמן, סוללת העפר שנערמה ונבנתה ככלי הגנה, הוקמה במאות ה-7 עד ה-5 לפני הספירה, לאחר מכן סוללת העפר חוזקה על ידי חומות לבנים ביצורים וסלעים, כולל מספר רב של מגדלים ושערים. ^[12] על פי הארכאולוג GR Sharma, אשר הוביל את החפירה הארכאולוגית בעיר, חיזוק הסוללה בחיפוי הלבנים התבצע בין השנים 1025 לפנה"ס עד 955 לפנה"ס והחפיר נחפר לכל המוקדם בין השנים 855 ל-815 לפנה"ס. ^[13] תיארוך פחמן-14 של פחם וכלים אחרים שנמצאו באתר, תארכו היסטורית את משך הכיבוש של העיר משנת 390 לפנה"ס עד 600 לספירה ^[14]

קוסמבי הייתה עיר מבוצרת בצורת מלבן בלתי סדיר. החפירות בהריסות העיר גילו את קיומם של שערים בשלושה כיוונים, מזרח, מערב וצפון. לא ניתן לקבוע במדויק את מיקומו של השער הדרומי עקב שחיקה של מים כתוצאה משיטפונות שזרמו לנהר. מלבד המעוזים, השערים ותת-השערים, העיר הייתה מוקפת משלושה צדדים בחפיר, שאף על פי שהתמלא באדמת שחף במקומות שונים, עדיין ניתן להבחין בו בצד הצפוני. עם זאת, בנקודות מסוימות יש עדויות ליותר מחפיר אחד. העיר השתרעה לאורך שטח של כ-6.5 קילומטרים רבועים. בעיר ישנן עדויות נרחבות לעבודה בלבנים, מה שמצביע על צפיפות המבנים בעיר.

בכתבי הפרשניות הבודהיסטיים ישנן שתי סיבות לשם Kausambi/Kosambi. הפרשנות המועדפת יותר ^[15] היא שהעיר נקראה כך, משום שהיא נוסדה באתר התבודדות בטבע של נזירים (Hermitage) או בסמוך לו, שנכבש בזמנו על ידי החכם קוסומבה (vl Kusumbha). הפרשנות השנייה היא ^[16] שעצי נים מסוג אזדרכת הודית גדולים ומרשימים או עצי Kosammarukkhā צמחו בצפיפות בעיר ובסביבתה.

ההיסטוריה בודהיסטית של קוסמבי

בתקופת הבודהה, מלך העיר היה פרנטפה, ואחריו מלך בנו המלך אודנה (אנ') (אודנה בשפת פאלי ובסנסקריט: אודיאנה). ^[17] קוסמבי הייתה עיר בעלת חשיבות רבה בתקופת הבודהה, שכן נמצא שאננדה (אנ') אחד מתלמידיו ועוזרו הקרוב ביותר של הבודהה, מזכיר את העיר כאחד המקומות המתאימים לפארינירבנה (אנ') ( Parinirvana ) של הבודהה. ^[18] ( מושג בודהיסטי המתאר את השלב הסופי בהשגת ההארה המלאה). קוסמבי הייתה גם צומת החשובה ביותר בה עצרו שיירות ובודדים בדרכם לממלכות קוסאלה ומגדהה מדרום וממערב. ^[19]

המרחק בין מקוסמבי לבנארס (ואראנסי המודרנית) הוא כ-150 קילומטרים הפלגה בנהר יאמונה. ^[20]

היו שני מסלולים אפשריים בין הערים רג'גאחה וקוסמבי (בהודו העתיקה). המסלול הרגיל והעיקרי היה דרך הנהר מרג'גאחה לקוסמבי במעלה הזרם (זהו המסלול שאננדה הפליג עם חמש מאות נזירים כדי להטיל עונש חמור על צ'אנה, Vin.ii.290), מאידך היה גם מסלול יבשתי שעבר דרך אנופיה וקוסמבי לרג'גאחה. המסלול מופיע גם בכתבי הבודהיזם הקדומים. בסוטה ניפאטה (vv.1010-13) מתואר המסלול היבשתי כולו ממחיסאטי לרג'גאחה, שעבר דרך תחנות עצירה בקוסמבי, אוג'ני, גונדהה, ודיסה, ונאסאביה, סאקטה, סרוואסטי, סטביה, קפילוואסטו, קוסינרה, פאווה, בהוגאנגרה ווסאלי.

על גדת הנהר יאמונה שליד קוסמבי, היה הפארק של שבו אננדה ופינדולה בהרדוואג'ה הטיפו לנשות ארמון אודנה בשתי הזדמנויות. ^[21] הבודהה מוזכר כמי ששהה פעם בסימסאפוואנה בקוסמבי. ^[22] הבודהה מוזכר שהוא חי ביער ליד קוסמבי לאחר קיום המועצה הבודהיסטית הראשונה, במאה ה-5 לפני הספירה. ^[23]

אתרים בודהיסטים בקוסמבי

כבר בתקופת הבודהה היו ארבעה אתרים בודהיסטים בקוסמבי - ה־Kukutārāma, ה־Ghositārāma, Pāvārika-ambavana והבדריקארמה. הבודהה ביקר בקוסמבי במספר הזדמנויות, ועצר באחד או יותר מאתרים אלה. שיחותיו במהלך ביקורים אלה מתועדות בספרים הבודהיסטים. החוקר Thomas, מטיל ספק באותנטיות של הסיפורים הקשורים לביקוריו של הבודהה בקוסמבי, וטען כי סיפורים אלה הם המצאה מאוחרת יותר.

הבודהה בילה את עונת הגשמים התשיעית שלו בקוסמבי, ובדרכו לשם הוא עשה מעקף לקממסאדמה והוצעה לו הצעת נישואים, לבתו של הברהמין, מגנדיה. הנסיבות מסופרות בקשר לסוטה המגנדיה. מגנדיה קבלה את סירובו של בודהה כעלבון אישי, ולאחר נישואיה למלך אודנה (מקוסמבי), ניסתה בדרכים שונות לנקום בבודהה, וגם באשתו סאמאוואטי, שהייתה חסידה של הבודהה. ^[24]

אגדות ואזכורים נוספים של קוסמבי בספרות

בקולה ו-Rujā היו בני משפחת בנקאים שחיו בקוסמבי. ^[25]

בתקופתו של הבודהה חי ליד המעבורת בקוסמבי מלך הנאגה שהיה רב עוצמה, על פי הסיפורים הוא היה גלגול נשמות של קפטן ספינה לשעבר. ^[26] סיטה-פנדיטה נולד בקוסאמבי. ^[27]^[28] מלך, בשם קוסמבקה, שלט בקוסמבי בעבר.

בתקופת הכפירה הווג'יאנית (אנ') (בסוף תקופת הברזל - שבמאה השישי לפני הספירה), כשהנזירים הווג'יאנים מהעיר וסאלי (אנ') רצו לנדות את יאסה קאנדקאפוטה, הוא ברח לקוסמבי, ומשם שלח שליחים לנזירים האורתודוקסים במרכזים השונים (Vin.ii.298; Mhv.iv .17).

בקוסמבי, פרסם הבודהה כלל האוסר על שימוש בחומרים משכרים על ידי נזירים (Vin.ii.307).

העיר קוסמבי מוזכרת בכתב הקודש הבודהיסטי Samyutta Nikaya . ^[29]

ארכיטקטורת ארמון קוסמבי

החפירה הארכאולוגית שנערכה במהלך הסקר הארכאולוגי של הודו (ASI) בקוסמבי, חשפה ארמון שהיסודות שלו היו מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד למאה ה-2 לספירה והוא נבנה בשישה שלבים. השלב האחרון המתוארך למאה ה-1–2 לספירה כלל מבנה נרחב שנחלק לשלושה אזורים ושתי גלריות. בגוש המרכזי היה אולם מרכזי וככל הנראה שימש כאולם לקהל המוקף בחדרים ששימשו מקום מגורים לשליט. המבנה כולו נבנה מלבנים ואבנים ועליו טויחו שתי שכבות סיד. לארמון הייתה רשת רחבה של חדרים תת-קרקעיים והמבנה העליון והגלריות נבנו על פי עקרון הקשתות. הקשת המחודדת בעלת ארבעה מרכזים שימשה למעבר אל מעברים צרים מאזורים רחבים יותר. המבנה העליון בגוש המרכזי והמזרחי נמצא כחלק מכיפה שקישטה את המבנה. כל הגלריות והמבנה העליון נמצאו ממוטטים מתחת לשכבת אפר בעובי 5 סנטמיטרים המעידה על הרס הארמון בכתוצאה משרפה. ^[30]

לקריאה נוספת

Tripathi, Aruna; The Buddhist Art of Kausambi from 300 BC-AD 550, New Delhi, D.K. Printworld, 2003, * ISBN 81-246-0226-3

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קוסמבי בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ Kosambi
^ A. L. Basham (2002). The Wonder That Was India. Rupa and Co. p. 41. ISBN 0-283-99257-3.
^ Ariel Glucklich (2008). The Strides of Vishnu. Oxford University Press. p. 46. ISBN 978-0-19-531405-2.
^ ¹ ² Rohan L. Jayetilleke (2007-12-05). "The Ghositarama of Kaushambi". Daily News. אורכב מ-המקור ב-4 ביוני 2011. נבדק ב-2008-10-29. {{cite news}}: (עזרה)
^ J.iv.28; vi.236
^ India - Ashoka's Edicts, Mauryan Empire, Buddhism | Britannica, www.britannica.com, ‏2024-10-21 (באנגלית)
^ Romila Thapar (1997). Aśoka and the Decline of the Mauryas. Oxford University Press, New Delhi. pp. 290–291. ISBN 0-19-564445-X.
^ Krishnaswamy, C.S.; Ghosh, Amalananda (באוקטובר 1935). "A Note on the Allahabad Pillar of Aśoka". The Journal of the Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland. 4 (4): 697–706. JSTOR 25201233. {{cite journal}}: (עזרה)
^ Vincent Smith (1992). The Edicts of Aśoka. Munshiram Manoharlal Publishers, New Delhi. p. 37.
^ Sharma, Savita (1981). "Damaru-shaped Coins from Kausambi". Numismatic Digest. Vol. 5. Numismatic Society of Bombay. pp. 1–3. OCLC 150424986.
^ K. D. Bajpai (באוקטובר 2004). Indian Numismatic Studies. Abhinav Publications. pp. 37–39, 45. ISBN 978-81-7017-035-8. {{cite book}}: (עזרה)
^ James Heitzman, The City in South Asia (Routledge, 2008), pp.13
^ Schlingloff, Dieter (2014-12-01). Fortified Cities of Ancient India: A Comparative Study (באנגלית). Anthem Press. ISBN 9781783083497.
^ S. Kusumgar and M. G. YadavaMunshi Manoharlal Publishers, New Delhi (2002). K. Paddayya (ed.). Recent Studies in Indian Archaeology. pp. 445–451. ISBN 81-215-0929-7.
^ E.g., UdA.248; SNA.300; MA.i.535. Epic tradition ascribes the foundation of Kosambī to a Cedi prince, while the origin of the Vatsa people is traced to a king of Kāsī, see PHAI.83, 84
^ e.g., MA i.539; PsA.413
^ MA.ii.740f; DhA.i.164f
^ D.ii.146,169
^ See, e.g., Vin.i.277
^ AA.i.170; PsA.491
^ Vin.ii.290f; SNA.ii.514; J.iv.375
^ S.v.437
^ PvA.141
^ DhA.i.199ff; iii.193ff; iv.1ff; Ud.vii.10
^ MA.ii.929; AA.i.170
^ AA.i.179; but see J.i.360, where the incident is given as happening at Bhaddavatikā
^ J.vi.237f
^ J.iv.392
^ S.iv.179; but see AA.i.170; MA.ii.929; PsA.491, all of which indicate that the city was on the Yamunā) as being "Gangāya nadiyā tīre." This is either an error, or here the name Gangā refers not to the Ganges but to the Yamunī.
^ Gosh, A. (1964). Indian Archaeology: A review 1961-62. New Delhi: Archaeological survey of India. pp. 50–52.

[1] Kosambi

[2] A. L. Basham (2002). The Wonder That Was India. Rupa and Co. p. 41. ISBN 0-283-99257-3.

[3] Ariel Glucklich (2008). The Strides of Vishnu. Oxford University Press. p. 46. ISBN 978-0-19-531405-2.

[auto-4] ¹ ² Rohan L. Jayetilleke (2007-12-05). "The Ghositarama of Kaushambi". Daily News. אורכב מ-המקור ב-4 ביוני 2011. נבדק ב-2008-10-29. {{cite news}}: (עזרה)

[5] J.iv.28; vi.236

[6] India - Ashoka's Edicts, Mauryan Empire, Buddhism | Britannica, www.britannica.com, ‏2024-10-21 (באנגלית)

[7] Romila Thapar (1997). Aśoka and the Decline of the Mauryas. Oxford University Press, New Delhi. pp. 290–291. ISBN 0-19-564445-X.

[8] Krishnaswamy, C.S.; Ghosh, Amalananda (באוקטובר 1935). "A Note on the Allahabad Pillar of Aśoka". The Journal of the Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland. 4 (4): 697–706. JSTOR 25201233. {{cite journal}}: (עזרה)

[9] Vincent Smith (1992). The Edicts of Aśoka. Munshiram Manoharlal Publishers, New Delhi. p. 37.

[10] Sharma, Savita (1981). "Damaru-shaped Coins from Kausambi". Numismatic Digest. Vol. 5. Numismatic Society of Bombay. pp. 1–3. OCLC 150424986.

[Bajpai2004-11] K. D. Bajpai (באוקטובר 2004). Indian Numismatic Studies. Abhinav Publications. pp. 37–39, 45. ISBN 978-81-7017-035-8. {{cite book}}: (עזרה)

[12] James Heitzman, The City in South Asia (Routledge, 2008), pp.13

[13] Schlingloff, Dieter (2014-12-01). Fortified Cities of Ancient India: A Comparative Study (באנגלית). Anthem Press. ISBN 9781783083497.

[14] S. Kusumgar and M. G. YadavaMunshi Manoharlal Publishers, New Delhi (2002). K. Paddayya (ed.). Recent Studies in Indian Archaeology. pp. 445–451. ISBN 81-215-0929-7.

[15] E.g., UdA.248; SNA.300; MA.i.535. Epic tradition ascribes the foundation of Kosambī to a Cedi prince, while the origin of the Vatsa people is traced to a king of Kāsī, see PHAI.83, 84

[16] .g., MA i.539; PsA.413

[17] MA.ii.740f; DhA.i.164f

[18] D.ii.146,169

[19] See, e.g., Vin.i.277

[20] AA.i.170; PsA.491

[21] Vin.ii.290f; SNA.ii.514; J.iv.375

[22] S.v.437

[23] PvA.141

[24] DhA.i.199ff; iii.193ff; iv.1ff; Ud.vii.10

[25] MA.ii.929; AA.i.170

[26] AA.i.179; but see J.i.360, where the incident is given as happening at Bhaddavatikā

[27] J.vi.237f

[28] J.iv.392

[29] S.iv.179; but see AA.i.170; MA.ii.929; PsA.491, all of which indicate that the city was on the Yamunā) as being "Gangāya nadiyā tīre." This is either an error, or here the name Gangā refers not to the Ganges but to the Yamunī.

[30] Gosh, A. (1964). Indian Archaeology: A review 1961-62. New Delhi: Archaeological survey of India. pp. 50–52.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]