ממשק התוכנה - הרכיב הלוקח את התמליל מהתוכנות בהן הוא מצוי קודם,
מנוע הדיבור - הרכיב ההופך תמליל כתוב לתמליל מדובר,
ממשק המשתמש - הרכיב שבעזרתו שולט המשתמש בתוכנה. דהיינו החלון של התוכנה בו ניתן לכוונן אותה ולתת לה פקודות ומקשי הקיצור שהוגדרו לתוכנה.
נכון לסוף העשור הראשון של המאה ה-21, קל להבדיל בין הקראה אנושית להקראה ממוחשבת. שימוש בהקראה ממוחשבת לשמיעת תמלילים ארוכים דורש תקופת הסתגלות ועל כן הוא נוח בעיקר לאנשים שקריאתם הטבעית לקויה. רוב בני האדם מבינים את ההקראה בצורה ברורה יותר, כאשר התוכנה מכוונת להקראה בקול בס מאשר בקולות דקים יותר[1].
מערכות ההפעלה למחשבים האישיים המיוצרות מאז סוף שנות השמונים מכילות תוכנת הקראה, בהתאם לחוק האמריקני הקרוי Telecommunication Act (1984). תוכנה זו אינה נוחה במיוחד לשימוש כפי שהיא, אולם היא מועילה למי שמשתמש בקוראי מסך אחרים הנעזרים ברכיביה. רכיבי התוכנה האלה גם מוזילים את מחירן של תוכנות הקראה אנגליות.
תוכנות ההקראה העבריות הן מפותחות פחות ויקרות יותר מתוכנות ההקראה האנגליות, משום ששוק הדורשים להן קטן יותר ומשום שהקראה נכונה של השפה העברית היא משימה מסובכת יותר היות שהיא נכתבת על פי רוב בלא ניקוד. מנוע הדיבור צריך להסיק בדרכים מסובכות מתי, למשל, לומר "אַתְּ" ומתי לומר "אֶת", או להסיק לגבי הגיותיה השונות של המילה "בשבילך".
הנגשת חומר מודפס שהמחשב סרק והפך למסמך ממוחשב על ידי סורק ותוכנת פענוח (OCR). אנשים שלא מסתדרים עם מחשבים אישיים יכולים לקנות מכשיר שנראה כמו מכונת צילום מסמכים ומקריא בלחיצת כפתור כל דף מודפס שמונח בתוכו. זה הוא למעשה מחשב מוסווה שמכיל את רכיבי התוכנה והחומרה בהם משתמש מחשב להקראה ממוחשבת של חומר מודפס, גם בהקראת חומר מודפס יש חיסרון גדול לקוראי העברית כיוון שתוכנות ה-OCR עדיין מפענחות עם אחוז שגיאה גבוה.
משוב קולי בעת חיבור תמלילים במטרה לסייע במציאת ובהבנת שגיאות כתיב. משוב כזה יכול להכריז על שמה של כל אות שהוקלדה (עבור מי שמתקשה בזיהוי הקלידים), להקריא כל מילה שנכתבה מיד עם סיום כתיבתה (עבור מי שמשכל אותיות, מכפיל אותיות או מחסיר אותיות בגלל דיסגרפיה), להקריא מילים מסוימות שהמשתמש אינו בטוח שנכתבו נכון או שהוא אינו מבין מה הייתה שגיאת האיות בהן (רשימת הצעות התיקון של מעבד התמלילים לא תמיד מועילה לדיסלקטים), הקראת משפטים שלמים עבור מי שנוטה לבלבל את סדר המילים במשפט, להחסיר או להכפיל מילים (בגלל דיסגרפיה), או הקראת קטעים נבחרים בכל אורך שהוא מהמסמך הנכתב בעת שכתובם.
הקראת הודעות שגיאה ששולח המחשב, הקראת שמות היישומים הפתוחים והקראת שמות הצלמיות (אופציה המשמשת לרוב עיוורים ולקויי ראייה קשים בלבד. שאר המתקשים בקריאה מזהים את הצלמיות או שמסתדרים עם קריאת מילים בודדות).
הקראת ספרים שלמים שנסרקו בספריות לעיוורים ולדיסלקטים. שליחת ספר כקובץ ממוחשב (לרוב PDF) ולהקראתו למנוי הספרייה על ידי תוכנת הקראה באה כתחליף לשליחת הקלטה הנעשית על ידי קריין מקצועי. יתרונות שליחת הקובץ הממוחשב הם המחיר ומהירות המשלוח: הקלטה קולית של ספר שלם תופסת מקום רב בהרבה במחשבים (ובדואר האלקטרוני) מאשר תוכנת הקראה ומסמך ממוחשב. הקראה אנושית דורשת גם משאבים רבים יותר מאשר סריקה אלקטרונית ופענוח. גם אופציה זו אינה נגישה עדיין לקורא העברי.
רכיב ממכשור תקשורת תומכת וחליפית (תת"ח) – התקנים לשיפור התקשורת של אנשים המוגבלים בדיבור או שאינם יכולים לדבר (לדוגמה, סטיבן הוקינג).
שימושים כאמצעי כריזה: הקראת הודעות קצרות לציבור הרחב במקומות ציבוריים כגון הקראת הודעות איחור בתחנות רכבת או הקראת שמות התחנות באוטובוס.