קורנליס דה ברוין

קורנליס דה ברוין
Cornelis de Bruijn
קורנליס דה ברוין בציור של גודפרי נֶלֶר (אנ'), 1699; אוסף הרייקסמוזיאום באמסטרדם
קורנליס דה ברוין בציור של גודפרי נֶלֶר (אנ'), 1699; אוסף הרייקסמוזיאום באמסטרדם
לידה 1652
האג, הרפובליקה ההולנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1727 (בגיל 75 בערך)
אוטרכט, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה ההולנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל מסעותיו למזרח, ספרי מסעות, ציורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורנליס דה ברויןהולנדית: Cornelis de Bruijn[1];‏ 1652, האג, הרפובליקה ההולנדית1726 (1727?), אוטרכט, הרפובליקה ההולנדית) היה צייר וסופר הולנדי, שערך שני מסעות רחבי היקף ללבנט, לרוסיה, לפרס, לציילון ולאיי הודו המזרחיים ההולנדיים ופרסם על אודותם ספרים מאוירים.

קורות חייו ופועלו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורנליס דה ברוין נולד בעיר האג. אין מידע על משפחתו ועל חינוכו. בבחרותו השתלם בציור, אך אין בנמצא עבודות שלו מהתקופה שקדמה למסעותיו. ב-1674 יצא למסעו הראשון למזרח, ו-27 שנים אחרי כן יצא למסעו השני. בשני המסעות הפיק מאות רישומים וציורים שרובם נועדו לאייר את ספרי המסעות שחיבר. במרוצת מסעותיו תיעד בפירוט את המקומות שבהם ביקר וכן ליקט פריטי טבע, עתיקות ואמנות. בשובו להאג מכר את שלל חפצי הפלאות הללו.[2] דה ברוין, שככל הנראה הכיר את הכתבים הקלאסיים בשפות המקור – יוונית ולטינית, הפגין ידע לא מבוטל על אודות המקומות השונים במסעותיו. מלבד זאת השתמש בתיאורים שקרא, כגון כתבי הגאוגרף וההיסטוריון ההולנדי אולפרט דאפר, שבהם רוכזו מקורות רבים, וכן כתביהם של הנוסעים פייטרו דלה ואלה. וז'אן דה תבנו ששימשו לו כמדריכים בנסיעותיו בלבנט, בפרס ובהודו. כמעט בכל מקום שבו שהה במסעותיו נעזר דה ברוין בנציגי חברת הודו המזרחית ההולנדית, התארח אצלם והשתמש בקשריהם.

רמלה בציורו של דה ברוין, בה שהה חודשים אחדים ב-1681
שרידי כנסיית סן אנדראס של עכו הצלבנית, כפי שצוירו ב-1682 על ידי דה ברוין. הכנסייה חרבה אחרי נפילת העיר ב-1291 בידי הממלוכים, ובמשך דורות עדיין ניצבו שרידי קירותיה עד שהוקם ב-1765 באתרהּ בניין חדש. ציורו של דה ברוין הוא העדות היחידה למראה החזית והקיר הצפוני של המבנה הגוֹתי המפואר מן המאה ה-13
מפת סוריה ודרום-מזרח אנטוליה בספר מסעותיו הראשון של דה ברוין
שער ספרו השני של דה ברוין; מהדורת התרגום לצרפתית מ-1725
פרספוליס בציורו של דה ברוין, 1704
גשר סי-או-סה פול באספהאן, 1704

את מסעו הראשון החל דה ברוין באיטליה, שבה שהה כארבע שנים, בעיקר ברומא, להוציא שהות לא קצרה בעיר הנמל ליבורנו. ברומא הצטרף לאגודת הציירים בני ארצות השפלה (בנטפויכלס), שבה כונה בשם "אדוניס". ב-1678 הפליג ללבנט. תחנותיו העיקריות באסיה הקטנה היו סמירנה ואיסטנבול. בתחילת 1681 הגיע למצרים. בביקורו בגיזה, טיפס עד קצה הפירמידה הגדולה ואף חרת את שמו על אחת מאבניה. דה ברוין נחשב לראשון שצייר חלקים מפנים הפירמידה. ממצרים המשיך לארץ ישראל וצייר לא מעט ממראות יפו, רמלה, ירושלים[3] ובית לחם, טבריה, הר תבור, נצרת, חיפה ועכו.[4] ציוריו אלה משמשים את חוקרי הארץ. דוגמה לכך הם ציורי כנסיית הקבר בירושלים, שתקרת הרוטונדה שלה התמוטטה בשריפה ב-1808. דוגמה בולטת אחרת היא ציור גרם-המדרגות בתוך חצר המצודה ההוספיטלרית בעכו ב-1682,[5] ציור שהנחה את הארכאולוגים בשנות התשעים בחשיפה ובשיקום של המבנה שכוסה במאות שעברו בעפר ונעלם תחתיו. את הציורים במקומות השונים ביצע, לדבריו, תוך סיכון חיים משום האיסור שהטילו העות'מאנים על תיעוד ביצורים בידי זרים. בסתיו 1682 יצא דה ברוין בשיירה שהוליכה לחלב, שבה התעכב כשנה. מסוריה הפליג ב-1684 לקפריסין וממנה לוונציה, שבה עבד כשמונה שנים במחיצת הצייר הגרמני יוהאן קרל לוֹת (אנ').

דה ברוין חזר להאג ב-1693, וב-1698 הוציא לאור את ספר מסעותיו הראשון, שכלל למעלה מ-200 מציוריו.[6] הספר זכה להצלחה גדולה ותורגם במהרה לשפות אחרות. ב-1699 נבחר דה ברוין לכהן כראש גילדת הציירים בהאג.

ב-1701 יצא דה ברוין למסעו הגדול השני שהחל ברוסיה. המלחמה באירופה (1701–1714) מנעה מסע ביבשה, דרך גרמניה ופולין, ודה ברוין נאלץ לעשות את דרכו בספינת סוחר שהקיפה את נורווגיה ושטה בים ברנץ ובים הלבן עד נמל ארכנגלסק.[7] בדרכו למוסקבה עבר בצפון-מערב רוסיה ותיעד בכתוב ובאיור את אנשי השבטים הנודדים בטונדרה הארקטית, הסאמויידים (אנ'). במוסקבה הוצג בפני הצאר פטר הגדול, החליף עימו דברים בהולנדית ואף התבקש לצייר את אחייניותיו של השליט. בתוך כך יצא לסיור בוורונז', ככל הנראה לראות את המספנה החדשה שהקים הצאר על הנהר שם. בסוף אפריל 1703 עזב את מוסקבה בדרכו לפרס בהפלגה במורד נהר מוסקבה, נהר אוֹקָה והוולגה עד לאסטרחן בשפך לים הכספי. דה ברוין התעכב בניז'ני נובגורוד במהלך ימי הפסחא, ובאמצעותו הובאו לידיעת המערב תיאורים של מרכז המסחר הרוסי הגדול שעל הוולגה. מאסטרחן הפליג לאורך חופו המערבי של הים הכספי עד דרבנט, שם נכנס לגבולות פרס ואת המשך דרכו עשה ביבשה. אחרי ביקור בארדביל חצה את הרי אלבורז, עבר בקוֹם ובכאשאן והגיע בדצמבר 1703 לאספהאן הבירה. שם שהה כמעט שנה כאורחו של נציג חברת הודו המזרחית ההולנדית, ובתוך כך בילה כשלושה חודשים בפרספוליס, צייר את אתריה[8] והקדיש בספרו מקום נרחב לתיאוריהם. הציורים שהפיק בפרספוליס עוררו עניין רב, ובמשך מאה השנים שאחרי כן היו היחידים הזמינים במערב. בשהותו בפרס השיג דה ברוין עותק של השאהנאמה (אפוס המלכים) של פֿירדוסי ופרסם תרגום מקוצר שלו בתוך ספר מסעותיו.

אחרי ביקורים בפסארגאדה ובשיראז הפליג דה ברוין בסוף 1705 להודו דרך נמל גמרון שבמפרץ הפרסי אל האוקיינוס ההודי. ספינתו נחתה בקוצ'ין, שהייתה נתונה אז בידי ההולנדים, וממנה המשיך לגאלֶה בציילון ההולנדית (סרי לנקה). מגאלה הפליג למרכז חברת הודו המזרחית ההולנדית בבטוויה, בקצהו הצפוני של האי ג'אווה, שם היה אורחו של המושל ההולנדי. באוגוסט 1706 החל דה ברוין בדרכו חזרה לארצו. בגלל המלחמה באירופה נמנע מן השיט דרך כף התקווה הטובה וחזר בנתיב שבו בא, דרך פרס, רוסיה והים הצפוני. בסתיו 1708 שב לעירו האג.

ספר מסעותיו השני של דה ברוין, "מסע ברחבי מוסקוביה,[9] פרס ואיי הודו המזרחית", אף הוא עתיר איורים, ראה אור בהולנד ב-1711 ותורגם לשפות אחרות. הספר היה ערוך בצורת יומן, לפי סדר זמנים, שלא כספרו הראשון. דה ברוין השקיע ממון רב בהפקתו אך הצלחתו של הספר המסחרית הייתה פחותה משל קודמו. המלחמה גרמה לערעור המצב הכלכלי בהולנד, והקונים התמעטו. על כך נוספה האשמתו של דה ברוין בגנבה ספרותית כשהתברר שכף רגלו לא דרכה בפלמירה שבמדבר הסורי וציוריו הועתקו מאחרים. דה ברוין שקע בחובות ונמלט מנושיו לעיר ויאנן (Vianen) שמדרום לאוטרכט, שהייתה עיר קיסרית חופשית מחוץ לתחום השיפוט של הרפובליקה ההולנדית. את שארית חייו עשה באחוזת אחד ממיטיביו באוטרכט. מקום קבורתו לא נודע.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מיכאל איש-שלום, מסעי נוצרים לארץ-ישראל, עם עובד ודביר, תשכ"ו; על קורנייל לה-ברוין[10] בעמ' 30; קטעים מספרו של דה-ברוין מובאים בעמ' 374–375
  • נתן שור, ספר העליה לרגל לארץ ישראל, אריאל 99 (מארס 1994, אדר תשנ"ד), על קורנליוס דה ברוין בעמ' 158–159
  • Jan. de Hond, "Cornelis de Bruijn (1652–1726/27): A Dutch Painter in the East", in: G.J. van Gelder, E. de Moor (Eds.), Eastward Bound. Dutch Ventures and Adventures in the Middle East , London/Atlanta, 1994, pp. 51–81
  • Judy A. Hayden, "Cornelis de Bruyn: Painter, Traveller, Curiosity Collector – Spy?" In: Judy A. Hayden and Nabil I. Matar (Eds.), Through the eyes of the beholder: the Holy Land, 1517-1713, Leiden; Boston: Bril, 2013, pp. 141–164

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קורנליס דה ברוין בוויקישיתוף

ספר זמין ברשת ספר מסעותיו של קורנליס דה ברוין בלבנט במהדורה ההולנדית (1698) ובמהדורה הצרפתית (הדפסת 1725)
ספר זמין ברשת ספר מסעותיו ברוסיה, פרס ואיי הודו המזרחית במהדורה הצרפתית (1718) ובמהדורה האנגלית (חלק I,‏ 1759)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שמו מאוית בצורות שונות מעט: Corneille le Brun (במהדורה הצרפתית של כתביו), Cornelis de Bruyn (במהדורה הגרמנית)
  2. ^ המובחרים בפריטי העתיקות שהביא עימו היו לוחות בכתב יתדות שהשיג בפרס בעת מסעו השני
  3. ^ ציור פנורמי של ירושלים במבט מדרום-מזרח
  4. ^ הביקור בארץ ישראל נחלק לשניים; בגליל ביקר אחרי שהות בלבנון שאליה הגיע בהפלגה מיפו לטריפולי
  5. ^ גרם המדרגות בחורבות המצודה ההוספיטלרית בעכו בספר מסעותיו הראשון
  6. ^ חלק מהאיורים היו הראשונים מסוגם שנדפסו בצבע הודות לתהליך שפיתח יוהאנס טיילר (אנ')
  7. ^ עד ייסוד סנט פטרסבורג בתחילת המאה ה-18, היה נמל ארכנגלסק מרכז הסחר הימי של רוסיה עם ארצות מערב אירופה
  8. ^ דה ברוין חרת את שמו בגרפיטי ונדלי ב"שער כל האומות" ("שער חשיארש הראשון") בפרספוליס
  9. ^ כך נקראה רוסיה הצארית בארצות המערב בזמנו
  10. ^ כתיב השם כאן מבוסס על האיות במהדורת התרגום לאנגלית מ-1702, וזו נעשתה על סמך המהדורה הצרפתית מ-1700
מפת ירושלים (1752) של הקרטוגרף הרמן מול מבוססת על ציורו של קורנליס דה ברוין (1698), שביקר בעיר ב-1681