קטוריגס

הקטוריגס (בגאלית עתיקה: Caturīges, כלומר מלכי הלחימה) היו שבט גאלי ששכן בעמק דיראנס (אנ') העליון, סביב העיירות של ימינו שורז' (אנ') ואמברין (אנ'), בתקופת הברזל ובתקופת האימפריה הרומית .

שם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הם מוזכרים כקטוריגס על ידי יוליוס קיסר (אמצע המאה ה-1 לפנה"ס) ופליניוס הזקן (המאה ה-1 לספירה),[1] וכ-Katourgídōn (Κατουργίδων) על ידי תלמי (המאה ה-2 לספירה).[2][3] השם האתני הגאלי Caturīges (ביחיד Caturix) פירושו המילולי כאמור - מלכי הלחימה. הוא נובע מהשורש הקלטי catu - (קרב, לחימה) המחובר לריגס (מלכים).[4] [5]

העיר שורז',שתועדה במאה ה-4. לספירה בשם Caturrigas (Cadorgas בשנת 1062, Chaorgias בשנת 1338), נקראת על שם השבט.[6]

גאוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טריטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני שבט קטוריגס התגוררו במסלול העליון של נהר הדירנס.[7] הטריטוריה שלהם הייתה ממוקמת מזרחית לטריקורי, לאוונטיקי ואדנאטס (יותר במערב חיו הווקונטי), דרומית לבריגיאני ולקוואריאטס, מערבית ל-Veneni ול-Soti, וצפונית ל-סביקאנטס.[8] הם כנראה היו לקוחות של העם הווקונטיאני הגדול יותר כחלק מהקונפדרציה שלהם.[9]

בתחילה היו חלק ממחוז Alpes Cottiae לאחר הכיבוש הרומי, הקטוריגס שולבו במחוז Alpes Maritimae בתקופת שלטונו של דיוקלטיאנוס (284–305 לספירה).[7]

יישובים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיירה הראשית שלהם הייתה ידועה בשם Eburodunum (היישוב המודרני Embrun), ממוקמת על בסיס סלע ששלט על נהר דירנס. זו הייתה תחנה חשובה בנתיב בין גאליה לחצי האי האיטלקי.[10] [11] לאחר שהחלק המערבי של פרובינקיית Alpes Cottiae הועבר להרי האלפים מריטימה בפיקודו של דיוקלטיאנוס (284–305), החליף Eburodunum את Cemenelum כבירת הרי האלפים מריטימה.[12]

היישוב Caturigomagus ("שוק של קטוריגס") הוא שורז' המודרנית, הייתה עיר גבול, ממוקמת בנתיב לאיטליה דרך מעבר מונז'נוור, בחלק המערבי של הטריטוריה הקטוריגית ליד הגבול בין Regnum Cottii לבין קונפדרצית הווקונטי. העיר, ככל הנראה, על ידי הערים הסמוכות Eburodunum ו-Vappincum (גאפ), הורדה מגדולתה במאה הרביעית לספירה ולא הייתה רשומה בין העיריות ב-Notitia Galliarum (הוא רישום רומאי של ערים המתוארכות למאות ה-4–6 לספירה) בקירוב שנת 400.[13]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי פליניוס, הקטוריגים היו במקור חלק מהאינסוברס.[7] נוכחותו של Mars Caturix בעיירה אחרת בשם Eburodunum (איוורדון-לה-בן, שווייץ), כמו גם אזכורים אחרים ליד Barrois, בעמק הפו, ואולי בסבואה עילית, עשויים להצביע על גלי הגירות עתיקים, אם כי תקופתן הכיוון שלהן נותר לא ידוע.[14]

הם מוזכרים על ידי פליניוס הזקן כאחד מהשבטים האלפיניים שנכבשו על ידי רומא בשנים 16–15 לפני הספירה, וששמו נחקק על הטרופאום אלפיום.[7][15] הם מופיעים גם על קשת סוסה, שהוקמה על ידי קוטיוס בשנים 8–9 לפני הספירה.[16]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Caesar (1917). The Gallic War. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Edwards, H. J. Harvard University Press. ISBN 978-0-674-99080-7.
  • Pliny (1938). Natural History. Loeb Classical Library. תורגם ע"י Rackham, H. Harvard University Press. ISBN 9780674993648.

ביבליוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Barruol, Guy (1969). Les Peuples préromains du Sud-Est de la Gaule: étude de géographie historique. E. de Boccard. OCLC 3279201.
  • Barruol, Guy (2004). "Chorges / Caturigomagus (Hautes-Alpes)". Supplément à la Revue archéologique du centre de la France. 25 (1): 403–404. ISSN 1951-6207.
  • Delamarre, Xavier (2003). Dictionnaire de la langue gauloise: Une approche linguistique du vieux-celtique continental. Errance. ISBN 9782877723695.
  • Falileyev, Alexander (2010). Dictionary of Continental Celtic Place-names: A Celtic Companion to the Barrington Atlas of the Greek and Roman World. CMCS. ISBN 978-0955718236.
  • Graßl, Herbert (2006). "Caturiges". Brill's New Pauly. doi:10.1163/1574-9347_bnp_e229360.
  • Kruta, Venceslas (2000). Les Celtes, histoire et dictionnaire : des origines à la romanisation et au christianisme. Robert Laffont. ISBN 2-221-05690-6.
  • Lafond, Yves; Walser, Gerold (2006). "Eburodunum". Brill's New Pauly. doi:10.1163/1574-9347_bnp_e325670.
  • Lambert, Pierre-Yves (1994). La langue gauloise: description linguistique, commentaire d'inscriptions choisies. Errance. ISBN 978-2-87772-089-2.
  • Nègre, Ernest (1990). Toponymie générale de la France. Librairie Droz. ISBN 978-2-600-02883-7.
  • Rivet, A. L. F. (1988). Gallia Narbonensis: With a Chapter on Alpes Maritimae : Southern France in Roman Times. Batsford. ISBN 978-0-7134-5860-2.
  • Talbert, Richard J. A. (2000). Barrington Atlas of the Greek and Roman World. Princeton University Press. ISBN 978-0691031699.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Caesar. Commentarii de Bello Gallico, 1:10:4; Pliny. Naturalis Historia, 3:125, 3:137.
  2. ^ Ptolemy. Geōgraphikḕ Hyphḗgēsis, 3:1:35.
  3. ^ Falileyev 2010, s.v. Caturiges.
  4. ^ Lambert 1994, p. 36.
  5. ^ Delamarre 2003, pp. 111, 261.
  6. ^ Nègre 1990, p. 153.
  7. ^ 1 2 3 4 Graßl 2006.
  8. ^ Talbert 2000, Map 17: Lugdunum.
  9. ^ Kruta 2000, p. 526.
  10. ^ Rivet 1988, p. 338.
  11. ^ Lafond & Walser 2006.
  12. ^ Graßl, Herbert (2006). "Alpes Maritimae". Brill's New Pauly. doi:10.1163/1574-9347_bnp_e116390.
  13. ^ Barruol 2004, pp. 403–404.
  14. ^ Barruol 1969, p. 344.
  15. ^ Pliny. Naturalis Historia, 3:20.
  16. ^ Barruol 1969, p. 32.