קידה

ערך זה עוסק בתנועת גוף. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קידה (פירושונים).

כדורגלניות נבחרת יפן קדות בפני הקהל לאות תודה

קידה בציור הודי

קידה היא תנועת גוף של כפיפה מן המותן המציינת מחווה של הכנעה וכבוד כלפי הזולת. הקידה נפוצה מאוד בתרבויות מזרח אסיאתיות, אך קיימת גם כמחוות כבוד לבני האצולה באירופה ובמקומות אחרים. לעיתים קידה מסתכמת בהורדת הראש ולא בהנעת כל פלג הגוף העליון.

הקידה נפוצה בתרבות היפנית, הקוריאנית ובתרבות הסינית, שם קדים איש לרעהו בהזדמנויות שונות, כמו בפגישה ראשונה, הבעת תודה ופרידה לשלום.

בלשון המקרא והתלמוד, משמש הביטוי קידה להשתחווּת עד שהפנים נוגעות בקרקע^[1].

השתחוויה

בסיום הצגות תיאטרון ואופרה נהוג שצוות השחקנים יוצא לקדמת הבמה וקד קידה לקהל, המלווה את הקידה במחיאת כפיים. בהופעות הכוללות תזמורת משתחווה גם המנצח ולעיתים גם נגנים ראשיים. לעיתים מוזמנים חברים נוספים בהפקה לקידה, כגון המחזאי או הבמאי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קידה בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. תנו רבנן: קידה על אפים. שנאמר (ספר מלכים א', פרק א', פסוק ל"א):"וַתִקד בַת-שֶבַע אַפַיִם אֶרֶץ". (תלמוד בבלי, מגילה כב: ומקבילות)

ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.