קיהון (בקאנג'י: 基本, きほん; תרגום: בסיס, יסוד, "מקור היסודות") הוא אחד משלושת סוגי התרגולים הנפוצים ביותר בקרטה.
קרטה מורכב משלושה חלקים: קיהון, קאטה וקומיטה, כאשר הקיהון הוא הבסיס של המשולש – עליו נבנה כל הקרטה. הקיהון מהווה בסיס הן לקאטה והן לקומיטה (קרבות). לרוב תרגול הקיהון נעשה באופן קבוצתי, ללא תוקף או נתקף, כאשר המאמן מדגים את התרגיל ולאחר מכן מנחה את החניכים להתחיל בתרגול. בתרגול הקיהון לומד מתרגל הקרטה כיצד לבצע נכונה את התנועות שעומדות בבסיס השיטה: חסימות, גריפות, אגרופים, בעיטות, עמידות ואף קפיצות. בניגוד לקאטה, הקיהון מהווה שם כולל לאימון יסודות ואינו כולל סדרות קבועות מראש. בכל קיהון המאמן בוחר את התרגילים והדגשים במה הוא מעדיף להתרכז. עם זאת, בארגונים רבים קיימות סדרות "קיהון" מקובלות קבועות, אותן מבצע המתאמן בעת מבחן המעבר לחגורה הבאה.
באמצעות תרגול הקיהון יכול מתרגל הקרטה לבנות לעצמו בסיס טכני איתן, שכן הוא לומד כיצד לבצע את התנועות הנדרשות בצורה נכונה, מהירה וחזקה. התרגול מפתח את הדיוק, הקוארדינציה ואת הכושר הגופני, מסגל למתרגל דרכי נשימה נכונות ואף דורש ברמות מתקדמות ריכוז מרבי. לעיתים, משמש אימון הקיהון לתרגול ושינון תרגילי קרבות בטרם התרגול המעשי בזוגות ("קומיטה"). תרגיל קיהון יכול לכלול תנועה אחת בלבד, לדוגמה אגרוף בהתקדמות (אוי צוקי), ויכול להכיל שרשרת ארוכה של תנועות רבות הכוללות התקדמויות, נסיגות ושינויי זווית.
תרגול הקיהון נעשה לרוב באוויר ללא מטרה ממשית, אך ניתן לתרגל קיהון על מטרות כמו שקי אגרוף. התרגול המסורתי כולל אימון עם מאקיווארה (Makiwara).
במקור המאקיווארה נבנתה על ידי קשי אורז מלופפים סביב עמוד שננעץ עמוק באדמה או נתלה מהתקרה, אך כיום קיימות גרסאות מודרניות יותר המכילות קפיצים ועשויות ממשטחים מסוגים שונים שאפשר גם לתלות על קיר חזק. בעזרת המאקיווארה ניתן להתאמן על כל התקפות הקיהון, אגרופים, בעיטות, מכות מרפקים, ברכיות ועוד. העבודה עם מאקיווארה מחשלת את האזור הפוגע, ועוזרת לקראטקא לתעל בצורה נכונה את כל הכוח והמשקל שלו כדי ליצור את המכה הכי עוצמתית שלו.