קייט אוסטין
קייט קופר אוסטין (באנגלית: Kate Cooper Austin; 25 ביולי 1864-28 באוקטובר 1902) הייתה עיתונאית ופעילה אנרכיסטית אמריקאית.
תחילת דרכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קתרין קופר נולדה ב-25 ביולי 1864, במחוז לסאל שבאילינוי. כשהייתה בת שש, משפחתה עברה להוקס פוינט שבאיווה.[1][2] בגיל עשר, נפטרה אמה, והיא נאלצה לגדל את שבעת אחיה ואחיותיה.[3] קופר מצאה מפלט מחייה הקשים בקריאה, וכך רכשה את עיקר השכלתה.[4]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 1883, נישאה קייט לבן אכרים צעיר בשם סם אוסטין. בערך באותו הזמן, אביה התוודע ל"לוציפר" - כתב עת אנרכיסטי/בעד אהבה חופשית, שפורסם על ידי מוזס הרמן.[5] אוסטין וכל משפחתה הושפעו מכתביו של הרמון, אך היו אלה מהומות היימרקט שהתרחשו ב-1886 - והתגובות שהן גררו, אשר הביאה אוסטין לאנרכיזם.[6][7]
המהומות פרצו כאשר התקיימה הפגנה בלתי אלימה למען זכויות עובדים בשיקגו, יום אחרי ששוטרים ירו במספר פעילים למוות. אלמוני זרק פצצה מאולתרת לעבר השוטרים, מעשה שגרר מלחמת חורמה מצד השוטרים והרשויות נגד קבוצות אנרכיסטיות ואיגודי עובדים, במסגרתה נערכו משפטים פליליים מכורים מראש, ונאשמים הוצאו להורג או התאבדו. אירועים אלו נחשבים למכוננים בתנועה האנרכיסטית ובמאבק למען זכויות עובדים בארצות הברית.
המסירות שלה לחירות הפכה אותה לאנרכיסטית; עוינותה לפטריארכיה הפכה אותה לפמיניסטית. היא הייתה יותר מידי אנרכיסטית מכדי להצטרף לארגוני הנשים של זמנה, ויותר מידי פמיניסטית מכדי להתיישר לארגוני האנרכיסטים הפוליטיים מהמיינסטרים - שחבריהם בעיקר גברים, ואשר דבקותם למטרת החירות הסתיימה לפני שחרור נשים.
— Miller, Howard S. Kate Austin: A Feminist-Anarchist on the Farmer's Last Frontier
כחברה באיגוד כתבי העיתונות האמריקאית, אוסטין כתבה עבור כתבי עת ועיתונים רבים של תנועות הפועלים וארגונים רדיקליים. היא גם כתבה עבור "לוציפר" וכתבי-עת אנרכיסטיים, כגון The Firebrand, Free Society, Discontent, ו-The Demonstrator. בין הנושאים שאוסטין קידמה הם רפורמה מינית ומצבו הכלכלי של מעמד הפועלים. ב-1897 ו-1899, אמה גולדמן ביקרה את אוסטין בביתה בקפלינגר מילס שבמיזורי, שם העבירה מספר הרצאות פופולריות.[6][8]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל פמיניזם | ||
בשנת 1890, אוסטין ובעלה סם עברו מאיווה למיזורי, למקום מבודד במרחק כ-35 ק"מ מתחנת הרכבת הקרובה ביותר. אך אוסטין אהבה את חיי הכפר. במסגרת עבודתה העיתונאית היא באה במגע עם הרבה הוגים וכותבים ידועים מהחוגים הרדיקליים.
ב-28 באוקטובר 1902, אוסטין נפטרה משחפת, והותירה אחריה תשעה ילדים בין הגילאים 10 ל-19. בלווייתה נכח הקהל הגדול ביותר שאי פעם השתתף בלוויה באותו מחוז.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]Avrich, Paul; Avrich, Karen (2012). Sasha and Emma. Harvard University Press. p. 146. ISBN 9780674067677
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "Woman", מאסה מאת קייט אוסטין משנת 1901, שלא פורסמה בחייה; בויקיטקסט
- "An Open Letter to James F. Morton, Jr.", Free Society, Vol. IX. No. 24, Whole No. 366 (June 15, 1902). 2–3
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "AUSTIN, Kate, American journalist.- An Anarchist Witness of the Haymarket Drama". Research on Anarchism. אורכב מ-המקור ב-2017-08-30. נבדק ב-2017-09-11.
- ^ "APINC - Association pour l'Internet Non Commercial - RIP 2001-2016". raforum.apinc.org. אורכב מ-המקור ב-2006-02-14. נבדק ב-2017-09-11.
- ^ "Kate Austin". flag.blackened.net. אורכב מ-המקור ב-2016-03-04. נבדק ב-2017-09-11.
- ^ "Kate Austin". www.katesharpleylibrary.net.
- ^ Presley, Sharon. "Feminism in Liberty". Feminista! The Journal of Feminist Construction.
- ^ 1 2 Falk, Candace (2008). Emma Goldman: A Documentary History of the American Years Made for America, 1890-1901. University of Illinois Press. p. 517. ISBN 9780252075414.
- ^ "Kate Austin". The Lucy Parsons Project. אורכב מ-המקור ב-2016-03-04. נבדק ב-2017-09-11.
- ^ Avrich, Paul; Avrich, Karen (2012). Sasha and Emma. Harvard University Press. p. 146. ISBN 9780674067677.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "קייט אוסטין".