קינסיולוגיה יישומית היא פסאודו-מדע שאינו קשור למדע הקינסיולוגיה. מייסדה הוא הכירופרקט ג'ורג' ג'יי גודהרט (אנ') שטען שניתן לאבחן ואף לטפל במחלות שונות באמצעות השרירים, בהן אלרגיות, אסתמה וסרטן. מחקרים שנעשו בנושא הראו שאין ביכולת קינסיולוגים ישומיים לאבחן או לטפל באף מחלה, מחקר אחד אף הראה ש"יעילות הקינסיולוגיה היישומית אינה עולה על היעילות של ניחוש רנדומאלי".[1]
גודהרט טוען כי גילה דפוס של חלשות שרירים אצל חולים שונים, והצליח להסביר דפוסים אלו אחרי שנים של מחקר. הוא טוען ששרירים נחלשים באופן מיידי כאשר הגוף חשוף לגירוי מזיק, והם מתחזקים בנוכחות חומר טיפולי. ומכך הסיק שקיים קשר בין עיוות תנועה ומצב בריאות כללי לבין היחלשות שריר, כמו גם שהגורמים להיחלשות השרירים הם התוצאה של לחצים שונים המשפיעים על מערכת העצבים של הגוף ועל איבריו. בנוסף טען, גורמים נוספים להיחלשות השרירים יכולים להיות: מחסור בוויטמינים, רגישויות למזון, טפילים, רעלים וכימיקלים. מאוחר יותר טען כי שיטתו יעילה גם לאבחון וטיפול בבעיות נפשיות, טענה שאף היא אינה מגובה מחקרית. ההליך מבוסס על ההנחה שהגוף אינו רמאי כמו המוח המודע והוא נותן הערכה אמיתית יותר מהמוח שמספר את הסיפור שאנו רוצים להאמין בו. הגוף ייתן תשובות לדברים שהם מתחת לפני השטח מבלי להיות מושפע ממשאלת לב או מניפולציה חברתית.
הנבדק עומד או יושב זקוף. מותח יד ישר לפנים או ישר הצידה. המאבחן מבקש מהנבדק להתנגד בתגובה לאמירה או לשאלה שהוא שואל. לאחר כל שאלה המאבחן לוחץ על הזרוע לכיוון מטה, אם הזרוע נשארת יציבה המשמעות היא שהשריר חזק והתשובה היא אמת. אם הזרוע יורדת כלפי מטה, סימן שהשריר נחלש והתשובה היא אינה אמת. השאלות חייבות להיות מדויקות וממוקדות, שאלה ישירה שהתשובה עליה חד-משמעית, כן או לא.
ביד החלשה של הנבדק (לימנים שמאל ולשמאלים ימין), להפגיש את האגודל והקמיצה וליצור עיגול, כאשר ציפורן הקמיצה נוגעת בכרית האגודל. עם היד השנייה יוצרים עיגול בתוך העיגול של היד החלשה מהאגודל והאצבע. אם העיגול נותר שלם, התשובה חיובית. אם עיגול האגודל והקמיצה התפרק, התשובה היא שלילית.