קינת דידו (מאנגלית: Dido's Lament או When I am laid in earth) היא האריה הסוגרת את האופרה דידו ואניאס מאת הנרי פרסל (לברית מאת נחום טייט).
האריה היא אחת מהמבוצעות ביותר מיצירות המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק.
האריה, אשר ממוקמת לקראת סיום האופרה, מציגה את קינתה של דידו לאחר עזיבתו של אהובה אנאס. היא פונה לבלינדה ונפרדת ממנה לשלום לפני מותה.
השיר נפתח ברצ'יטטיב סקו (Secco) על הטקסט "Thy hand, Belinda" ("ידך בלינדה") המלווה בבאסו קונטינואו.
על המילים חושך (Darkness) ומוות (Death) והירידה לקבר, פרסל משתמש בציור מילים בעזרת שירה ונגינה בכרומטיות (אנ') בירידה.
תפקיד הבס מנוגן בחזרתיות - באוסטינטו ומתבסס על קוורטה כרומטית בירידה (אנ'), מהלך בס נפוץ בתקופת הבארוק.
לבסוף, שילוב הבס באוסטינטו, הטמפו האיטי והמשקל המשולש מאפשר התייחסות לשיר ככתובה בצורת הפסקליה (אנ').
Recitative
Thy hand, Belinda, darkness shades me,
On thy bosom let me rest,
More I would, but Death invades me;
Death is now a welcome guest.
Aria
When I am laid, am laid in earth, May my wrongs create
No trouble, no trouble in thy breast;
Remember me, remember me, but ah! forget my fate.
Remember me, but ah! forget my fate.