קיפוס

סוגים שונים של קיפוסים

קיפוס (בלטינית: cippus - "מוט מחודד"; ברבים: cippi, קיפי) הוא כַּן נמוך, עגול או מלבני שתרבויות ים-תיכוניות עתיקות שונות נהגו להקים, בעיקר על-ידי הרומאים לבניית אבני מיל או סימון גבולות, וכן על-ידי הקרתגנים והאטרוסקים למטרות שונות.

הקיפוס הרומאי

הקיפוסים הרומאיים היו עשויים מעץ או מאבן. על גבי הקיפוסים מאבן היו כתובות שציינו את תפקידם או את האזור אותו הקיפו, כמו תחומי מקדשים. ברומא הם סימנו את גבולות הפומריום, מהלך אמות המים ואת הקורסוס פובליקוס (אנ'). קיפוסים מסודרים בשורות היו גם לעיתים ממוספרים, ולרוב מציגים את שמו של המציב או את המרחק לקיפוס הקרוב ביותר. הכתובות על כמה מהקיפוסים מראים שהם שימשו מדי פעם כמצבת-זיכרון ללוויה.^[1]

הקיפוס האטרוסקי

בין 800 ל-100 לפני הספירה הציבו האטרוסקים קיפוסים כמצבות, שעוצבו בצורה שונה בהתאם לאזור ולתקופה. הקיפוסים הוצבו כאסטלה, עמוד או פסל בפתחם של קברים אטרוסקיים. הייתה להם משמעות מאגית ודתית. הם עוצבו בצורת קובייה, כדור, ביצה או גליל. ישנם קשרים בין עיצובים לבין כדים שנועדו לשימור הקרביים במצרים העתיקה (אנ') שצורתם הייתה כפלג גוף עליון, והמכסה עוצב כראש.^[2][3]

הקיפוס הקרתגני

לקיפוסים הקרתגניים היה בסיס דומה לאסטלות מצריות, שלעיתים מכונות גם הן קיפוס. הם נמצאים בצפון אפריקה, סרדיניה, סיציליה, מלטה ואיבריה.^[1] שני הקיפוסים של מלקרת, שנמצאו במלטה, נושאים כתובת פיניקית ויוונית, מה שאפשר את פענוח האלפבית הפיניקי במערב.^[4] גם בפיניקיה עצמה התגלו קיפוסים, כמו הקיפוס של עבדמסכר.

גלריה

קיפוס פרוסינוס (אנ') קיפוס ומעליו איצטרובל (Pine cone), המסמל את עץ החיים קיפוס בצורת ראש לוחם אטרוסקי אחד מהקיפוסים של מלקרת הקיפוס של עבדמסכר

לקריאה נוספת

• Blumhofer, Martin (1993). Etruskische Cippi | Untersuchungen am Beispiel von Cerveteri. Arbeiten zur Archäologie (בגרמנית). Böhlau. ISBN 3-412-06993-0.
• Kaimio, Jorma (2017). The South Etruscan Cippus Inscriptions. Institutum Romanum Finlandiae. ISBN 978-88-7140-781-4.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קיפוס בוויקישיתוף

1911 Encyclopædia Britannica/Cippus, באתר ויקיטקסט

הערות שוליים

1. Cippus, from "Realencyclopädie der classischen Altertumswissenschaft", Stuttgart, 1899, p. 2563–2565
2. Cebrián Fernández, Rosario (2000). Titulum fecit: la producción epigráfica romana en las tierras valencianas. Los soportes (בספרדית). Madrid: Real Academia de la Historia. p. 101. ISBN 9788489512733.
3. Cooley, Alison E. (2012). The Cambridge Manual of Latin Epigraphy. Cambridge University Press. p. 58. ISBN 978-1-139-57660-4.
4. Pierret, Philippe (2001). "Mémoires, mentalités religieuses, art funéraire la partie juive du cimetière du Dieweg à Bruxelles". Annuaires de l'École pratique des hautes études (בצרפתית). 114 (110): 523–527. doi:10.3406/ephe.2001.12029.