קיץ החירות

יוזמת "קיץ החירות" (באנגלית: Freedom Summer) במדינת מיסיסיפי שמה לה למטרה לרשום כמה שיותר אפרו-אמריקאים בפנקס הבוחרים של ארצות הברית. היוזמה הושקה על ידי מתנדבים ביוני 1964, לאחר שהוסרו החסמים שמנעו מהשחורים להצביע. רישום הבוחרים נמשך 10 שבועות, מאמצע יוני 1964 עד סוף אוגוסט.

במסגרת היוזמה הוקמו גם עשרות בתי ספר, קייטנות ומרכזים קהילתיים בעיירות קטנות ברחבי מיסיסיפי שנועדו לסייע לאוכלוסייה השחורה המקומית.

בפרויקט השתתפו התאחדות ההנהגה הדרומית-נוצרית, האיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים, וארגוני זכויות אדם נוספים. ועדת התיאום הסטודנטית למען פעולה בלתי-אלימה (אנ') מימנה את רוב הפעילויות.

רקע

בשנת 1964 ננקטו במדינת מיסיסיפי שיטות רבות להרתעת מצביעים. נוהלי הרישום לפנקס הבוחרים דרשו ממצביעים שחורים למלא טופס בן 21 שאלות וכן להופיע בפני ועדת רישום, שכל חבריה היו לבנים, ולענות על שאלות בנושא פרשנות על חוקת מיסיסיפי. הוועדה פסלה את מרבית השחורים ולא אפשרה להם להירשם בפנקס הבוחרים.

קהילות השחורים במיסיסיפי היו בקשר זו עם זו, בעיקר באמצעות הכנסיות בכל קהילה, ששיתפו פעולה ביניהן וארגנו הפגנות ופעילויות מחאה. אחת מפעילויות המחאה הייתה "הצבעת דמי" בשנת 1963 שנועדה להפגין את רצונם של תושבי מיסיסיפי השחורים להשתתף בבחירות בצורה חופשית. בהצבעה זו השתתפו עשרות אלפי אזרחים.

ההכנות לפעילות

בפברואר 1964 החלו ארגוני זכויות האדם במיסיסיפי לשתף פעולה במטרה לרשום כמה שיותר אפרו-אמריקאים בפנקס הבוחרים. הוקמה "ועדת התיאום הסטודנטית למען פעולה בלתי-אלימה (אנ')" שמימנה את רוב הפעילויות ותיאמה את הפעילויות בין הארגונים השונים, בהם התאחדות ההנהגה הדרומית-נוצרית, האיגוד הלאומי לקידום אנשים צבעוניים, וארגוני זכויות אדם נוספים. הוועדה גייסה לשורותיה כאלף סטודנטים מרחבי ארצות הברית, רובם לבנים, שפעלו בהתנדבות בקמפוסים של מיסיסיפי.

הפרויקט התמקד במדינת מיסיסיפי מכיוון שהיה בה האחוז הנמוך ביותר של אפרו-אמריקאים שנרשמו להצביע. באותה עת הם היוו כ-40% מהאוכלוסייה, אך רק 6.7% נרשמו להצביע, מפני שמדינות דרום ארצות הברית נקטו במגוון שיטות להרתעת מצביעים. כאשר אלה תבעו את המדינה, נטה בית המשפט העליון של ארצות הברית לאשר את מרבית השיטות. היו מספר מקרים בהם בית המשפט פסל שיטת הרתעה כלשהי, אך בתוך זמן קצר נחקקו תקנות חדשות להדרת שחורים, בהן סעיף סבא (אנ') (רק מי שסבו היה בעל זכות בחירה יכול להשתתף בבחירות) או קיום בחירות מקדימות ללבנים בלבד (אנ'). באותה תקופה גברו גם מקרי האלימות והלינץ' נגד שחורים.

בין הגופים שהשתתפו בפעילויות "קיץ החירות" היו גופים דתיים של נוצרים ויהודים ששיתפו פעולה והציעו תמיכה למתנדבים. רבנים רבים מקרב הקהילה היהודית השתתפו בפעילויות ההתנדבות, בהפגנות ובאירועי המחאה במיסיסיפי.

בדיווח בעיתון "דבר" על פעילות המתנדבים בעיר נכתב: "בין המטרות שהציבו להם פעילי הארגון לשוויון זכויות בין הגזעים - הרשמת בעלי זכות הבחירה מקרב הכושים המתגוררים במדינות הדרום. פעולה זו תעורר, בוודאי, את חמתם של בעלי האגרוף למיניהם."^[1]

מקרי אלימות

ראו גם – רצח פעילי זכויות האזרח במיסיסיפי (1964)

רבים מהתושבים הלבנים במיסיסיפי הביעו מורת רוח מפעילותם של הסטודנטים בעיר, ונהגו להטרידם ולכנותם "זבל שעיר ומלוכלך". חלק מהפעילים נפגעו בפיגועי ירי. התושבים פעלו נגד הפעילים באמצעות ארגוני עליונות לבנה מקומיים, בהם "מועצת האזרחים הלבנים" והקו קלוקס קלאן, שזכו לשיתוף פעולה מהמשמר האזרחי וכוחות משטרה בעיר.^[2] הם עצרו מתנדבים, הציתו בתים, ריגלו אחר סטודנטים והכו אותם, ונקטו בשיטות נוספות של הפחדה והטרדה כדי לחבל בפרויקט.

במהלך עשרת השבועות של הפרויקט נעצרו 1,062 בני אדם (מתנדבים ומקומיים), 80 מתנדבים הוכו, 37 כנסיות הוצתו או הופצצו, 30 בתים ועסקים של שחורים הוצתו או הופצצו, 4 פעילי זכויות אזרח נהרגו (אחד מהם בפיגוע דריסה^[3]), 4 פעילים נפצעו באורח אנוש, ולפחות 3 שחורים ממיסיסיפי נרצחו בגלל תמיכתם בתנועה לזכויות האזרח.

ב-21 ביוני 1964 אירע רצח פעילי זכויות האזרח במיסיסיפי. שלושה פעילים נעצרו לחקירה, ולאחר ששוחררו נרצחו על ידי איש קו קלוקס קלאן. אירוע זה גרם לזעזוע וסוקר באופן נרחב בכלי התקשורת בארצות הברית ובעולם.^[4]

במהלך חיפוש הגופות של הפעילים טענו עיתוני מיסיסיפי כי זו עלילת שווא למטרות פרסום. חיפוש הגופות בנהרות ובביצות גילה את גופותיהם של שמונה שחורים נוספים שכנראה נרצחו, בהם נער בן 14 שנמצא לבוש בחולצה של התנועה לשוויון גזעי.

פעילויות נוספות

המפלגות הגדולות במיסיסיפי נהגו לקיים בחירות מקדימות ללבנים בלבד, וכך למנוע את השתלבותם של אזרחים אפרו-אמריקאים במערכת הפוליטית. מספר פעילים אפרו-אמריקאים הקימו מפלגה שתייצג אותם, "מפלגת החירות הדמוקרטית של מיסיסיפי", שפעלה רק זמן קצר. פאני לו היימר שימשה כסגנית יושב ראש המפלגה. לאחר חקיקת חוק זכויות האזרח (1964) חויבו המפלגות לאפשר התמודדות מועמדים באופן שוויוני, ופעילי המפלגה מצאו את מקומם במפלגות אחרות.

פעילי "קיץ החירות" הקימו בין 30 ל-40 "בתי ספר חופשיים", בהם לא הייתה נהוגה הפרדה גזעית. מטרת בתי הספר הייתה שיפור כישורי האוריינות, כישורי התארגנות פוליטית, וכן כישורים אקדמיים וקידום ביטחון עצמי. למדו בהם לשון ומתמטיקה, וכן מקצועות כמו זכויות חוקתיות וההיסטוריה של האפרו-אמריקאים בארצות הברית (אנ'). כמו כן הופעלו "ספריות חופש" להשאלת ספרים, קייטנות ומרכזים קהילתיים.

אחרית דבר

יוזמת קיץ החירות לא הצליחה לרשום אפרו-אמריקאים רבים בפנקס הבוחרים, ולא הביאה לירידה במספר מקרי הרתעת מצביעים. במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1964 וגם אחריה נמשכו מקרי האלימות והמעצרים של שחורים, וכן שריפת כנסיות.^[5]

גם לאחר שהתקבל חוק זכות ההצבעה (1965) בקונגרס, המעניק לשחורים זכות בחירה בכל מדינות ארצות הברית, הפרלמנט של מיסיסיפי המשיך לחוקק תקנות שונות שנועדו להרתיע מצביעים שחורים. השתתפות משמעותית של אפרו-אמריקאים בבחירות החלה רק לאחר עשר שנות דיונים בבית המשפט העליון, שביטלו את התקנות המגבילות, ולוו בשינויים חברתיים נרחבים.

הזרעים שנשתלו במהלך קיץ החירות נשאו פרי בשנות השמונים והתשעים, בהן נבחרו יותר נציגים שחורים לקונגרס ממדינת מיסיסיפי מאשר בכל מדינה אחרת. בשנת 2003 הוגדר גם מחוז חדש במיסיסיפי עבור הבחירות לקונגרס, בו יש רוב לאוכלוסיית האפרו-אמריקאים.

ראו גם

• נסיעות החופש

הערות שוליים

1. שרגא בן-שלום, דם ואש ותימרות עשן במדינת מיסיסיפי, דבר, 13 ביולי 1964.
2. משטרת מיסיסיפי מארגנת מעשי אלימות נגד כושים, קול העם, 1 ביוני 1964.
3. Veterans of the Civil Rights Movement -- A Walk in Holly Springs: 1964 (באנגלית)
4. קארל מרצני, הטראגדיה במיסיסיפי, קול העם, 28 ביולי 1964.
5. עצורים רבים בהפגנת כושים במיסיסיפי, על המשמר, 26 באוקטובר 1966.