קיר סלארי (באנגלית: Slurry wall) הוא שמה של טכניקת בנייה המשמשת ליציקת קירות דיפון מבטון מזוין באזורים בהם הקרקע רכה או שיש בה מי תהום בקרבה רבה לפני השטח.[1] שיטה זו משמשת בדרך כלל לבניית קירות הפועלים כדיאפרגמה (מחסום מים) בדפנות בור תת-קרקעי ומייצבים אותן, כדי לאפשר יציקת יסודות בתוכו. בנוסף, השיטה משמשת לבניית קירות דיפון התוחמים מנהרות או כל מבנה תת-קרקעי אחר.
תחילה נחפרת תעלה ברוחב מסוים, בהתאם לתוכניות הביצוע, על ידי מחפר. לאחר מכן ממלאים את התעלה בבנטוניט - תרחיף צמנטי היוצר לחץ הידראולי נגדי על דפנות התעלה במטרה למנוע את קריסתן או חדירת מי תהום אליה בטרם יציקת בטון. לאחר מילוי התעלה, ממקמים את כלובי הזיון בתוך התרחיף, ולבסוף מכניסים צינור טרמי (tremie pipe) עד תחתית התעלה ויוצקים את הבטון. מאחר שצפיפות הבטון גדולה מצפיפות התרחיף, נשאר הבטון בתעלה, ואילו התרחיף נשפך החוצה. בזמן יציקת הבטון שואבים את התרחיף לשימוש חוזר.
דוגמאות בולטות לשימוש בשיטה זו הן חפירת ה"אמבטיה" (The Bathtub) תחת מרכז הסחר העולמי במנהטן,[2] בתעלת הביג דיג בבוסטון, במכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה[3] ובפיר גלי-גיל ברכבת הקלה בתל אביב[4].
A portion of the slurry wall was deliberately left exposed in the Foundation Hall of the National September 11 Memorial Museum, set to open next year.
{{cite news}}
: (עזרה)