קלייד לאבלט

קלייד לאבלט
Clyde Lovellette
לאבלט בשנת 1961
לאבלט בשנת 1961
לידה 7 בספטמבר 1929
פיטרסבורג שבאינדיאנה
פטירה 9 במרץ 2016 (בגיל 86)
מנצ'סטר הצפונית, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה סנטר
גובה 2.06 מטר
מכללה אוניברסיטת קנזס
דראפט בחירה תשיעית, 1952
מיניאפוליס לייקרס
היכל התהילה הוצג כשחקן בשנת 1988
קבוצות כשחקן
1953–1957
1957–1958
1958–1962
1962–1964
מיניאפוליס לייקרס
סינסינטי רויאלס
סנט לואיס הוקס
בוסטון סלטיקס
הישגים כשחקן
3 אליפות NBA‏ (1954, 1963, 1964)
חמישיית העונה השנייה (1956)
4 בחירות למשחק האולסטאר (1956, 1957, 1960, 1961)
אליפות ליגת המכללות (1952)
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהבהלסינקי 1952כדורסל גברים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קלייד אדוארד לאבֶלֶטאנגלית: Clyde Edward Lovellette; ‏7 בספטמבר 19299 במרץ 2016) היה כדורסלן אמריקאי ששיחק במשך 11 עונות בליגת ה-NBA. שיחק בעמדת הסנטר, ועיקר כוחו היה קליעתו המדויקת מבחוץ, אשר אילצה את שומריו להתרחק מאזור הנוחיות שלהם בקרבת הסל. ממוצעיו לאורך קריירת ה-NBA עומדים על 17.0 נקודות, 9.5 ריבאונדים ו-1.6 אסיסטים למשחק.[1]

אחד משבעה כדורסלנים, והראשון מביניהם, שזכו ב"כתר משולש" - אליפות ליגת המכללות, מדליית זהב אולימפית ואליפות ה-NBA.[2] בשנת 1988 הוצג בהיכל התהילה של הכדורסל.[3]

מכללות ונבחרת לאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאבלט נולד בעיר פיטרסבורג שבאינדיאנה, ושיחק כדורסל מכללות באוניברסיטת קנזס בין השנים 1949–1952. לצידו של לאבלט שיחק דין סמית', שבהמשך הקריירה אימן את קבוצת אוניברסיטת קרוליינה הצפונית במשך 36 עונות, ונחשב בעיני רבים לאחד המאמנים הגדולים בתולדות ליגת המכללות.[4] בעונתו האחרונה של לאבלט בקנזס, 1951/1952, הוביל את קבוצת הכדורסל שלה לאליפות ליגת המכללות, כשהוליך את כל קלעי הליגה עם 28.6 נקודות למשחק וקבע שיא NCAA של 141 נקודות לאורך הטורניר. בסיום העונה נבחר לשחקן המצטיין של ליגת המכללות.

בסיום אותה עונה נבחר להשתתף עם נבחרת ארצות הברית באולימפיאדת הלסינקי (1952), והוביל אותה לזכייה במדליית הזהב, לאחר שגברה בגמר על נבחרת ברית המועצות בתוצאה 36-25.

קריירה מקצועית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאבלט נבחר בבחירה התשיעית בדראפט ה-NBA לשנת 1952 על ידי מיניאפוליס לייקרס.[5] בעונת הרוקי שלו קלע 8.2 נקודות למשחק בלבד, בקבוצה שכללה את שחקני היכל התהילה לעתיד ג'ורג' מייקן, ג'ים פולארד, ורן מיקלסן וסלייטר מרטין. בסיום העונה זכו הלייקרס באליפות NBA שלישית ברציפות ושישית בסך הכול של המועדון, כשניצחה בסדרת הגמר את סירקיוז נשיונלס בתוצאה 4-3. בשלוש העונות הוביל את קלעי הלייקרס כששיפר את תפוקתו לכ-20.3 נקודות בממוצע למשחק, אך קבוצתו לא עברה את שלב גמר המערב. בעונת 1955/1956 נבחר בפעם היחידה בקריירה לחמישייה השנייה של העונה.

בעונת 1957/1958 עבר לקבוצת סינסינטי רויאלס, שם שיחק לצד הפורוורדים ג'ק טוויימן ומוריס סטוקס, והוביל את קלעי הקבוצה עם 23.4 נקודות בממוצע למשחק (רביעי ב-NBA). בארבע העונות הבאות שיחק בסנט לואיס הוקס, ויצר עם בוב פטיט וקליף הייגן את אחד הקווים הקדמיים החזקים בליגה. בעונות 1960 ו-1961 העפילו ההוקס לגמר ה-NBA, אך בשתי סדרות הגמר הפסידו לבוסטון סלטיקס.

לקראת עונת 1962/1963 עבר לשחק בעצמו במדי הסלטיקס, וזכה עם הקבוצה בשתי אליפויות NBA. בעונות אלו, האחרונות שלו בקריירה, שימש לאבלט כמחליפו של ביל ראסל בעמדת הסנטר, וקלע ממוצע של 6.6 נקודות למשחק בלבד.

לאורך הקריירה קלע לאבלט 11,947 הנקודות אשר הציבו אותו בעת פרישתו במקום התשיעי ברשימת הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA, ו-6,663 הריבאונדים שאסף דירגו אותו שמיני בתולדות ה-NBA.[6][7]

בשנת 2016 מת לאבלט ממחלת הסרטן, בגיל 86.[8]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלייד לאבלט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]