קלייר אלן מקס
 | |
| לידה |
29 בספטמבר 1946 (בת 78)  |
|---|---|
| ענף מדעי | אסטרונומיה ואסטרופיזיקה |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט | פרנסיס פרקינס |
| מוסדות |
אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז |
| פרסים והוקרה |
פרס ג'וזף וובר למכשור אסטרונומי פרס EO Lawrence לפיזיקה ורבים אחרים |
|
www | |
| תרומות עיקריות | |
| אופטיקה אדפטיבית | |
  | |
קלייר אלן מקס (באנגלית: Claire Ellen Max; נולדה ב-29 בספטמבר 1946) היא פרופסור אמריטה לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה באוניברסיטת קליפורניה, סנטה קרוז (UCSC), ומנהלת את מצפי הכוכבים של אוניברסיטת קליפורניה.[1][2] מקס ניהלה את המרכז לאופטיקה אדפטיבית באוניברסיטת קליפורניה (UC) בין השנים 2007 ו-2014.[3] קיבלה את פרס ארנסט לורנס (אנ') בפיזיקה.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קלייר אלן מקס סיימה תואר ראשון באסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד, בשנת 1968. ארבע שנים מאוחר יותר, בשנת 1972, קיבלה מקס את הדוקטורט שלה באסטרופיזיקה מאוניברסיטת פרינסטון, בהנחית פרופ' פרנסיס פרקינס, בחקר גלים אלקטרומגנטיים חזקים הנפלטים על ידי פולסארים.[2] לאחר עבודת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, מקס הצטרפה ב-1974 לסגל המדעי של המעבדה הלאומית לורנס ליברמור, ועבדה על בעיות בפיזיקה של פלזמה הקשורות לטכנולוגיית היתוך בשימוש בליזר.[2] ב-1984 היא הפכה למנהלת המייסדת של סניף ליברמור של מכון UC לגיאופיזיקה ופיזיקה פלנטרית, תפקיד בו כיהנה עד 1993.[3][4] ב-1993 ניהלה את המכונים במינהלת המדעים הפיזיקליים שבמעבדה הלאומית לורנס ליברמור וב-1995 היא הפכה למנהלת קשרי אוניברסיטה של המעבדה, תפקיד בו כיהנה עד שנת 2000.[3] מקס הצטרפה לסגל UCSC ומצפה הכוכבים ליק ב-2001.[3] היא הצטרפה כמנהלת שותפה במרכז לאופטיקה אדפטיבית עם הקמתו על ידי הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית (NSF) ב-1999 אותו גם ניהלה בין השנים 2004 ו־2010.[5] מקס ניהלה את המרכז לאופטיקה אדפטיבית של UC, בין השנים 2007 ו-2014.[4] המרכז כלל 70-80 עובדים, כ-27 מפעילים שגרו על ההר של מצפה הכוככבים ליק, ונוהל בתקציב של כ-13 מיליון דולר לשנה.[2] ב-2014 מונתה למנהלת הזמנית של מצפי הכוכבים של אוניברסיטת קליפורניה (UCO), הגוף האחראי על מצפי הכוכבים ליק ומצפה הכוכבים קק וכן שותף בפיתוח טלסקופ שלושים המטרים (TMT), תפקיד ממנו פרשה לגמלאות ביוני 2021.[6][7]
מקס ידועה בעיקר בזכות תרומתה לתיאוריה ולמימוש של אופטיקה אדפטיבית כטכניקה להפחתת העיוותים האופטיים של תמונות שצולמו דרך אטמוספירה טורבולנטית.[8][4] עבודה זו החלה בקבוצת יעוץ ההגנה של JASON (אנ'), אליה הצטרפה בשנת 1983 כאישה הראשונה החברה בה.[4][9] עם עמיתיה ב-JASON, מקס פיתחה ומימשה את הרעיון של שימוש בכוכבים מנחים מלאכותים מבוססי נתרן כדי לתקן תמונות אסטרונומיות.[4] בנוסף להמשך פיתוח הטכנולוגיה הזו במרכז לאופטיקה אדפטיבית שבאוניברסיטת קליפורניה, ובפיתוח מערכת האופטיקה האדפטיבית למצפה הכוכבים קק שבהוואי, היא משתמשת באופטיקה אדפטיבית כדי לחקור את הפולסר בערפילית הסרטן, מיזוג גלקסיות, גלקסיות בהירות במיוחד (אנ'), וחורים שחורים הקשורים לגרעינים גלקטיים פעילים.[4][8] בעבר חקרה עם מדענים מברקלי גם ירחים וכוכבי לכת במערכת השמש.[8]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה וגדלה במנהטן, ניו יורק. אביה היה פרופסור לפסיכולוגיה וביופיזיקה באוניברסיטת קולומביה ואמה הייתה פעילה חברתית בעלת תואר בהיסטוריה ומדע המדינה. כבר כשהייתה בת שמונה התעניינה באסטרונומיה וצפתה באופן קבוע בכוכבי הלכת בטלסקופ שלה.[2] במהלך לימודיה נישאה לג'ון, מדען שהתמחה בפיזיקה של פלזמה.[2] בנה נולד בתקופה בה עבדה בליברמור.[2]
הוקרה ופרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמית, החברה האמריקנית לפיזיקה (אנ')
- עמית, האגודה האמריקאית לקידום המדע (אנ')
- עמית, אגודה מדעית בינלאומית להנדסה אופטית (SPIE)
- 2002, עמית באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים[3][4][10]
- 2003, אשת השנה במדע, היכל התהילה לנשים במחוז אלאמדה (CA)[3]
- 2004, פרס EO Lawrence בפיזיקה, משרד האנרגיה האמריקאי, על תרומתה לתיאוריה ולישום הקונספט של כוכבים מנחים באופטיקה אדפטיבית בתצפיות אסטרונומיות מפני הקרקע (U.S. Department of Energy’s E. O. Lawrence Award in Physics)[3][4][6][5]
- 2005, Hartnell College, Salinas, CA: פרס "שותפות המצוינות של הנשיא"[3]
- 2006, פרס המדע, מרכז החלל והמדע צ'בוט, אוקלנד, קליפורניה[3]
- 2008, האקדמיה הלאומית למדעים[10]
- 2009, מדליית ג'יימס מדיסון, אוניברסיטת פרינסטון[7]
- 2015, פרס פרס ג'וזף וובר למכשור אסטרונומי (אנ'), החברה האמריקאית לאסטרונומיה על פיתוח כוכבים מנחים מלאכותים מבוססי נתרן (American Astronomical Society’s Joseph Weber Award for Astronomical Instrumentation)[3][6][5]
- עמית, האקדמיה למדעים של קליפורניה, 2018[11][5]
- 2020, עמית מורשת של האגודה האמריקאית לאסטרונומיה[12]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קלייר אלן מקס- העמוד של ד"ר קלייר מקס @ UCSC
- כתבה בעיתון של אוניברסיטת UC סנטה קרוז על קלייר מקס, 2004
- הרצאה של קלייר מקס לקהל הרחב, בסדרת ההרצאות על אסטרונומיה של עמק הסיליקון, שימוש באופטיקה אדפטיבית (מראות גמישות וכוכבים מנחים) לחקר כוכבי לכת וחקר חורים שחורים בגלקסיות מתמזגות, 2018 (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Lick Observatory". 21 בפברואר 2020. ארכיון מ-2002-07-24.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 7 American Institute of Physics, Claire Max, www.aip.org, תמליל ראיון עם פרופ' מקס ובו היא מספרת על ילדותה ועל הקריירה שלה, 2022-06-30 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Curriculum Vitae - Claire E. Max, ucolick.org - מצפה הכוכבים ליק, 15 בינואר 2015
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Tim Stephens, Claire Max, currents.ucsc.edu, כתבה בעיתון של אוניברסיטת UC סנטה קרוז על קלייר מקס, 27 בספטמבר 2004
- ^ 1 2 3 4 5 A Sharper Image: Seeing Colliding Galaxies with Adaptive Optics, נבדק ב-2024-01-08 הרצאה של קלייר מקס לקהל הרחב, בסדרת ההרצאות על אסטרונומיה של עמק הסיליקון, חורים שחורים בגלקסיות מתמזגות, 2018
- ^ 1 2 3 Tim Stephens, Claire Max to retire as director of UC Observatories, news.ucsc.edu, 9 ביוני 2021
- ^ 1 2 3 Faculty Directory - Claire E Max, astro.ucsc.edu
- ^ 1 2 3 "Professor Claire E. Max". www.ucolick.org. נבדק ב-2023-10-16.
- ^ ANN FINKBEINER, Jason—a secretive group of Cold War science advisers—is fighting to survive in the 21st century, SCIENCEINSIDER, 27 ביוני 2019
- ^ 1 2 Claire E. Max, www.nasonline.org
- ^ Directions & Parking, (415) 379-8000, California Academy of Sciences welcomes new Fellows, bestows annual awards, California Academy of Sciences (באנגלית)
- ^ "AAS Fellows". AAS. נבדק ב-29 בספטמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה)