יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| ||
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
קנאביס רודראליס | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | ורדנאים |
משפחה: | קנאביים |
סוג: | קנאביס |
מין: | קנאביס רודראליס |
שם מדעי | |
Cannabis Ruderalis ינישבסקי, 1930 |
קנאביס רודראליס (שם מדעי: Cannabis Ruderalis) הוא צמח חד-מחזורי דו-ביתי וחד-מיני וזן של קנאביס שמקורו במרכז רוסיה. זן זה פחות נפוץ ומוכר בהשוואה לשני אחיו המוכרים: קנאביס סאטיבה וקנאביס אינדיקה.[1]
השם רודראליס נגזר מהמילה הלטינית rūdera, צורת הרבים של rūdus, מילה בלטינית שמשמעותה בעברית: אבנים,[2] גוש או פיסה קטנה וקשיחה של ברונזה.[3]
צמחים רודראליים הם צמחים אשר גדלים באזורים שבהם התחרות אחר מזון קטנה. כלומר, אזורים בהם כמעט ואין צמחים נוספים כגון אזורים שנפגעו בידי שריפות או מפולות.
קנאביס רודראליס יתחיל את פריחתו לאחר כחודש מיום נביטתו ויסיים את פריחתו לאחר כ-8 שבועות.[5]
בניגוד לקנאביס סאטיבה וקנאביס אינדיקה, אשר הם צמחים פוטופריודים, כלומר, צמחים שפורחים בהתאם למשך החושך אליו הם נחשפים ביממה, קנאביס רודראליס פורח בהתאם לגילו ללא כל התחשבות במחזור האור. בשל תכונה זו, מטפחים הכליאו אותו עם קנאביס סאטיבה וקנאביס אינדיקה כדי ליצור זנים חדשים אשר אינם פוטופריודים, כלומר, צמחים נוחים יותר לגידול ביתי אשר אינם נזקקים לתנאי גידול מיוחדים. צמחים אלו מוכרים כיום בשם Autoflowering Cannabis.[6] הפרחים שקנאביס רודראליס מניב מאופיינים באחוז נמוך מאוד של החומר הפעיל והפסיכואקטיבי THC (טטרא-הידרו-קנאבינול) אך לעיתים מאופיינים ברמות גבוהות יחסית של הקנבינואיד CBD (קנאבידיול).[7] בשל עובדה זו הצמח, בגרסתו המקורית, כמעט ולא מגודל כיום לשימוש אישי או לצורכי מסחר.
קנאביס רודראליס התגלה לראשונה בשנת 1942 בדרום סיביר.[5] הבוטניקאי הרוסי ז'נישצ'בסקי (Janischewski), שבאותה העת חקר צמחי קנאביס שגדלו בטבע כצמחי-בר בנהר הוולגה, נתקל בצמח החדש והבין כי הוא גילה זן שלישי וחדש של משפחת הקנאביס.[8] קנאביס רודראליס הוא צמח שגדל בצפון רכס הרי ההימלאיה ובמדינות הדרומיות של ברית המועצות לשעבר. הצמח מתאפיין בצימוח שיחי דליל.[7] בנוסף, את הרודראליס ניתן למצוא בכל אזור בו נפוץ קרוב משפחתו, ההמפ. ניתן למצוא זן זה ברחבי ארצות הברית וקנדה אף על פי שהדבר אינו נפוץ.[9] כמו כן, הצמח גדל במדינות שונות ברחבי מזרח ומרכז אירופה ובפרט בליטא, בלארוס, לטביה, אסטוניה ובמדינות הסמוכות להן.
בשנת 1980 יובאו לראשונה זרעים של קנאביס לאמסטרדם, על מנת לקדם תוכניות טיפוח,[10] עליהם עבדו בבנקי הזרעים. מפני שקנאביס רודראליס מכיל רמות נמוכות של הקנבינואיד THC בהשוואה לקנאביס סאטיבה וקנאביס אינדיקה, הוא לא מגודל לצורכי צריכה עצמית ומפני שהצמח קטן משמעותית מצמח ההמפ, ולכן מוגבל בשימושיו בהשוואה אליו, הוא לא יכול להוות לו תחליף ועל כן גידולו באופן מסחרי כלל לא נפוץ. למרות זאת, מפני שהרודראליס מכיל רמות גבוהות יחסית של הקנבינואיד CBD, אשר ידוע בשל סגולותיו הרפואיות ונחקר רבות בשנים האחרונות, הוא לעיתים מגודל באופן ביתי על ידי צרכני קנאביס רפואיים.
למרות כל הנאמר, לרודראליס תפקיד חשוב בתעשיית הקנאביס בת ימינו. לאור כך שפריחת הצמח אינה תלויה במחזור האור ולאור כך שזנים אלו עמידים יותר בפני קור, מזיקים ומחלות (בהשוואה לסאטיבה ולאינדיקה), מה שמקל על אופן גידול הצמח, מטפחים ברחבי העולם עמלו רבות[11] כדי ליצור זנים שנקראים כיום צמחי קנאביס אוטומטים (Autoflowering Cannabis). צמחים אלו הם הכלאות שונות של קנאביס רודראליס ולפחות אחד מזני האינדיקה או הסאטיבה. מטרת הטיפוח הייתה ליצור אוסף חדש של זנים, בעלי אחוז גבוה יותר של החומרים הפעילים (בפרט THC), בעלי תפרחת רבה יותר בהשוואה לזן הרודראליס ובעלי עמידות גבוהה יותר בפני מחלות, טמפרטורות נמוכות ומזיקים.
כל ניסיון ליצור זן יציב העונה על הדרישות כשלו עד שבשנת 1960, לראשונה, הצליחו מטפחים ליצור זן כזה באמצעות הכלאה של קנאביס רודראליס וקנאביס סאטיבה שמקורו במקסיקו. (Cannabis x intersita Sojak). צמח שאופיין ברמות גבוהות יחסית של הקנבינואיד THC, צמיחה נמוכה ועמידות גבוהה.[4] זהו צמח הקנאביס האוטומטי הראשון שידוע עליו כיום וכמעט כל הצמחים האוטומטים המשווקים כיום נוצרו באמצעות הכלאות שונות שמקורם בצמח הספציפי הזה.
כיום, באמצעות טיפוח רחב ברחבי העולם ובעיקר בספרד ובאמסטרדם,[10] משווקים אלפי זנים אוטומטים בעלי אחוז THC שכמעט משתווה לזני הסאטיבה והאינדיקה. בנוסף, צמחים אלו מאופיינים בצמיחה שיחית נמוכה, פריחה בהתאם לגיל הצמח, עמידות גבוהה בפני מזיקים ומחלות ותפרחת רבה יחסית בהשוואה לצמח המקור, קנאביס רודראליס. זנים אלו פורחים לאחר כ-3–4 שבועות ומוכנים לקצירה לאחר 8–12 שבועות.[12]
צמח הקנאביס רודראליס שימש לראשונה לצרכים רפואיים ברחבי רוסיה וברפואה המונגולית העממית. שימושו העיקרי היה טיפול בדיכאון.[4] כיום, חברת Bedrocan (אנ') משתמשת בקנאביס רודראליס לצורכי השבחה ובפרט לשם יצירת הזן Bediol, אשר בעל אחוז גבוה של הקנבינואיד CBD ואחוז נמוך יחסית של הקנבינואיד הפסיכואקטיבי THC, מה שהופך אותו ליעיל למטופלים רפואיים תוך כדי הקטנת ההשפעות הפסיכואקטיביות המאופיינות בצריכת הקנאביס הרגיל.[13]
נכון ל-2016, כל זני הקנאביס, בפרט הרודראליס ואף צמח הקנבוס, שכלל אינו מכיל חומרים פעילים האסורים בחוק, נמצאים בפקודת הסמים המסוכנים ואסורים לגידול, אישי או מסחרי, בלא אישור מתאים מגורמים ממשלתיים.
{{cite news}}
: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link) תחזוקה - ציטוט: numeric names: authors list (link)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)