ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה. | ||
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | |
בתחום ההגבלים העסקיים, קנוניה היא הסכם מרמה או שיתוף פעולה סודי בין שני צדדים או יותר להגבלת התחרות הפתוחה על ידי הטעיה או הונאת אחרים בזכותם החוקית. קנוניה לא תמיד נחשבת לא חוקית. השימוש בה נועד לשרת מטרות האסורות על פי חוק, למשל, על ידי הונאה או השגת יתרון לא הוגן בשוק. הקנוניה היא הסכם בין חברות או יחידים בנוגע לחלוקת השוק, קביעת מחירים, הגבלת הייצור או הגבלת הזדמנויות עסקיות וכדומה. הקנוניה יכולה להיות כרוכה ב"איגודי עובדים, קביעת שכר, פיצויים, או מצג שווא של עצמאות היחסים בין הצדדים המשתפים פעולה". במונחים משפטיים, כל מעשה כזה שנעשה על ידי קנוניה נחשב לבטל.[1][2]
במחקר הכלכלה ותחרות בשוק, מתרחשת קנוניה בתוך תעשייה כאשר חברות יריבות משתפות פעולה לטובתן ההדדית. הקנוניה כרוכה בדרך כלל בהסכם בין שני מוכרים או יותר לפיו הם ינקטו בפעולה לדיכוי התחרות בין המוכרים בשוק. מכיוון שהתחרות בין המוכרים יכולה לספק לצרכנים מחירים נמוכים, הסכמי קנוניה מעלים את המחיר שהצרכנים משלמים עבור הסחורה. קביעת מחירים בהסכמה בין היצרנים פוגעת בצרכנים ונוגדת את חוקי ההגבלים העסקיים, ולכן המשתתפים בקנוניה שומרים את הדבר בסוד. קנוניה מתרחשת לעיתים קרובות בתוך מבנה שוק אוליגופול, שבו יש מעט חברות, ולהסכמים בין החברות בשוק זה יש השפעות משמעותיות על כל השוק או התעשייה. כדי להבדיל מקרטל, ייתכן שהסכמי קנוניה בין הצדדים לא יהיו מפורשים. עם זאת, ההשלכות של קרטל וקנוניה זהות.[3]
על פי דיני התחרות, יש הבחנה מהותית בין קנוניה ישירה לסמויה. קנוניה ישירה מתייחסת בדרך כלל לקבוצה של חברות המתקשרות ישירות ביניהן כדי לתאם ולנטר את פעולותיהן, כגון שיתוף פעולה באמצעות תמחור, הקצאת שוק, מכסות מכירות וכו'. לעומת זאת, קנוניה שבשתיקה היא המקום שבו חברות מתאמתות ומפקחות על התנהגותן ללא תקשורת ישירה. סוג זה של קנוניה לא נחשב בדרך כלל בלתי חוקי, ולכן חברות המואשמות בקנוניה שבשתיקה לא אמורות לעמוד בפני עונשים, למרות שלפעולותיהן תהיה השפעה כלכלית דומה לזו של קונוניה ישירה.
קנוניה נובעת מחוסר תחרות באמצעות שיתוף פעולה הדדי, שבו המתחרים יכולים לקבוע באופן עצמאי מחירים ונתח שוק. עיקרון ליבה של מדיניות ההגבלים העסקיים הוא שאסור לחברות לתקשר זו עם זו. גם אם שיחות בין מספר חברות אינן חוקיות אך אינן ניתנות לאכיפה, התמריצים לציית להסכמי קנוניה זהים עם תקשורת ובלעדיה. חברות המנהלות שיחות מפורשות בפרטיות עוברות על חוק התחרות. אם ראיות לשיחות יישארו מאחור בטעות, הן יהפכו לראיה הקריטית והחותכת ביותר בליטיגציה להגבלים עסקיים.
גם ללא תקשורת, עסקים יכולים לתאם מחירים על ידי התבוננות, אבל מבחינה משפטית לא ניתן לאכוף איסור על קנוניה מסוג זה. רוב החברות משתפות פעולה באמצעות קנוניה בלתי נראית, כך שהתקשורת בין חברות היא הליבה של מדיניות ההגבלים העסקיים.[4]
קנוניה אינה חוקית בארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ורוב מדינות האיחוד האירופי עקב חוקי הגבלים עסקיים, אך עדיין מתקיימת קנוניה מרומזת גם במדינות אלו בצורה של הבנות שבשתיקה.