![]() | ||||||||||||||||||
מפת קרב חאן בגדאדי מ-26 במרץ 1918 | ||||||||||||||||||
מערכה: הזירה המזרח-תיכונית / המערכה במסופוטמיה | ||||||||||||||||||
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
תאריכים | 26 במרץ 1918 – 27 במרץ 1918 (יומיים) | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
קרב לפני | קרב רמאדי השני | |||||||||||||||||
קרב אחרי | קרב שרקט | |||||||||||||||||
מקום | חאן בגדאדי (אנ') | |||||||||||||||||
קואורדינטות |
33°51′09″N 42°32′51″E / 33.8525°N 42.5475°E | |||||||||||||||||
עילה | הדיפת הטורקים ממסופוטמיה | |||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון בריטי ונסיגת הטורקים | |||||||||||||||||
שינויים בטריטוריות | כיבוש חאן בגדאדי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב חאן בגדאדי התחולל בחאן אל בגדאדי (אנ') במהלך מרץ 1918 בין הצבא הבריטי לצבא האימפריה העות'מאנית במהלך המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה. הקרב היה חלק מהמאמץ הבריטי לסילוק הצבא הטורקי ממסופוטמיה. הקרב הסתיים בניצחון הבריטים ובכיבוש חאן בגדאדי.
בשנת 1916 התאפיינה המערכה במסופוטמיה בשורה של כישלונות מבצעיים מהם סבלו הבריטים כשבשיאם נכנעה הדיוויזיה השישית "פונה" לטורקים בסיומו של המצור על כות בזמן שלכוחות הבריטים עשרות אלפי נפגעים ממאמצי החילוץ של הנצורים.
לעומת זאת שנת 1917 סימלה מפנה במערכה וזאת בעקבות החלפת הפיקוד הבריטי וחיזוק משמעותי של הכוחות שהביאו לשורה של הצלחות. בין הצלחות אלו ניתן למנות את הכיבוש החוזר של כות, כיבוש בגדאד, כיבוש סמאראה וכיבוש רמאדי.
עם תחילת 1918 המשיכו הבריטים ללחוץ על הטורקים הנסוגים צפונה וזאת כדי להביא לנסיגתם המלאה משטחי מסופטמיה ולכניעתם. מאמץ זה בא לידי ביטוי, בשלב ראשון, בהתקדמות לאורך נהר הפרת כשהיעד היה העיר חאן אל בגדאדי (אנ') בה התרכז כוח חסימה של הצבא הטורקי.
התוכנית שנרקמה לתקיפת חאן בגדאדי הייתה דומה לתוכנית של קרב רמאדי השני דהיינו פיצול הכוח הבריטי לכוח התוקף חזיתית ולכוח מאגף לחסימת דרך ההמלטות של הטורקים.
היחידה הבריטית המרכזית בכח התקיפה הייתה הדיוויזיה ה-15 ההודית שכללה 3 בריגדות (12, 42 ו-50)[1]. בנוסף תוגברה הדיוויזיה בכוחות נוספים:
בהתאם תוכנית הקרב חולק הכוח הבריטי לשניים כדלקמן:
הכוח הטורקי שהגן על חאן בגדאדי כלל כ-5,000 חיילים מדיוויזיית הרגלים ה-50.
ב-9 במרץ 1918 יצא הכוח הבריטי מרמאדי צפונה לכוון חאן בגדאדי. בדרכם כבשו הבריטים את העיר הית (אנ') ואחריה התפצל הכוח כשכוח המשנה הנייד החל באיגוף מדרום של חאן בגדאדי בעוד שכוח הרגלים נערך למתקפה.
ב-26 במרץ פתח הכוח הרגלי בהסתערות על העיר וגרם ללחיילים הטורקים לנטוש את עמדותיהם ולסגת צפונה, במעלה הפרת, שם נתקלו בכוח החסימה שהקים כוח האיגוף. הפתעת הטורקים הייתה גדולה כל חיילי הכוח נכנעו.
הבריטים ניצלו את ההצלחה והכוח המאגף הנייד המשיך צפונה כ-90 ק"מ וכבש את העיירה אנה (Anah) אליה היו מועדות פני הנסוגים ובה היה מרכז לוגיסטי טורקי. בנוסף לציוד הרב שנתפס שבו הבריטים גם מספר קצינים גרמנים רמי דרג.
נפגעים:
קרב זה היה הקרב האחרון, במערכה זו, לאורכו של נהר הפרת. המשך המערכה התחולל לאורך נהר חידקל.