קרב לוס
 | ||||||||||||||||||
| מערכה: החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 25 בספטמבר 1915 – 13 באוקטובר 1915 (19 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | לוס, צרפת | |||||||||||||||||
| קואורדינטות |
50°27′30″N 2°47′39″E / 50.4583°N 2.79417°E | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון גרמני | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
קרב לוֹס (Loos, בחולם מלא) היה החלק שנטלו הבריטים על עצמם בקרב ארטואה השלישי, אשר היה אחד מקרבות החזית המערבית במלחמת העולם הראשונה, כאשר את הגזרות האחרות תקפו הצרפתים. הקרב נערך בין 25 בספטמבר ל-14 באוקטובר 1915 בלוס-אן-גואל אשר בפאתי העיר ליל. הייתה זו ההתקפה הבריטית הגדולה באותה חזית באותה שנה. בקרב זה עשו הבריטים לראשונה שימוש בנשק כימי. חידוש אחר באותו קרב הייתה הופעתו המשמעותית הראשונה של הצבא החדש, אותו גייסה בריטניה לאחר פרוץ המלחמה. למרות שיפור בשיטות ובציוד הלחימה, הרי להוציא מספר הישגים מקומיים, תוך ספיגת אבדות כבדות, הבריטים לא הצליחו להבקיע את הקו הגרמני.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיום מלחמת התנועה בסוף סתיו 1914 הביא להיווצרות בליטה בקו הגרמני, החודרת מערבה אל תוך קו מדינות ההסכמה. מיקום הבליטה היה מצפון לאראס ומדרום ללנס, שם עבר קו החזית מצפון לדרום, ולזו היה פוטנציאל לסכן את קווי התחבורה של כוחות מדינות ההסכמה שבסמוך לחזית באותו מקום. בליטה זו, יחד עם היותה של לנס צומת כבישים ומסילות ברזל חשוב, היוותה מטרה לשורת התקפות של צבאות מדינות ההסכמה החל מן החודשים האחרונים של 1914. כך הפכה ארטואה למוקד של כמה מן הקרבות המרים ביותר במלחמה. בין 17 בדצמבר 1914 ל-13 בינואר 1915 לחמה הארמייה העשירית הצרפתית בקרב ארטואה הראשון, תוך שהיא מקבלת סיוע מהארמיות השנייה והשמינית, בהמשך השנה נערך בסמוך קרב רכס וימי ואחריו קרב ארטואה השני. עד לסתיו 1915, כל הקרבות האלה הביאו לשינויים מעטים בלבד בקו החזית, אם כי הבליטה הגרמנית 'ננגסה' מעט.
פני השטח והכוחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כללית, פני השטח בארטואה מישוריים, תוך שיפוע קל, כאשר המזרח גבוה מן המערב, אך משובצים בגבעות סלעי גיר נמוכות. רכס וימי, המורכב משרשרת גבעות המתמשכת מספר ק"מ מדרום מזרח לצפון מערב, נמצא בבסיסה המזרחי של הבליטה בחזית הגרמנית. מצפון מערב לרכס וימי משתרע רכס נוטרה דאם דה לורט (Notre Dame de Lorette) העובר ממזרח למערב, בקירוב, והוא נכלל ברובו בשטח שבשליטה צרפתית, ובחלקו הקטן בשטח בשליטה גרמנית. בין שני הרכסים הנמוכים עבר מצפון לדרום הכביש מלנס לאראס. שני נהרות חוצים את הזירה, שניהם ממזרח למערב, סקארפ, מעט מצפון לאראס, וקארנסי (Carency), מלנס ועד לקצה המערבי של הבליטה.
על גזרת ארטואה, ממנן (Menin) בצפון, לאורך 90 ק"מ, ועד דרומה לאראס, הגנה הארמייה השישית בפיקודו של רופרכט, נסיך הכתר מבוואריה. אותה ארמייה כללה 13 דיוויזיות, מהן שתיים בעתודה. הגרמנים, שלא תקפו כמעט באותה שנה, הקימו קו הגנה שני חזק, מתוך כוונה לקדם אפשרות של הבקעה ראשונית של צבאות מדינות ההסכמה. בגזרת ההתקפה פעל הקורפוס ה-4 תחת פיקודו של פרידריך זיקסט פון ארמין עם הדיוויזיות ה-7, ה-8 וה-123. כמו כן היו מעורבים כוחות מהקורפוס ה-7 בראשות הרמן פון פרנסואה עם הדיוויזיות ה-14 וה-117, דרומית לתעלת לה באסה בין לה באסה לאולוך.
מפקד חיל המשלוח הבריטי באמצע 1915 היה הגנרל ג'ון פרנץ'. הארמייה הראשונה הבריטית, בפיקודו של גנרל דאגלס הייג, החזיקה בקטע של קו החזית צפונית לצרפתים, מצפון לבליטה האמורה ועד לאיפר. כוונתם הייתה להבקיע את קו החזית שממזרחם, בין לוס ללה בסה (La bassée) הנמצאת כעשרה ק"מ מצפון ללוס, בכוח של שני קורפוסים: הקורפוס ה-1 (הדיוויזיות ה-2, ה-7 וה-9) תחת יוברט גוף בצפון ומדרום לו הקורפוס ה-4 (הדיוויזיות ה-1, ה-15 וה-47) תחת הנרי רולינסון. קורפוס נוסף, הקורפוס ה-11 (הדיוויזיות ה-21, ה-24 של צבא קיצ'נר והמשמר) תחת ריצ'רד האק ודיוויזיית הפרשים השלישית עמדו הכן במטרה לשגר עתודות, אשר כלקח מן הקרבות הקודמים, הוחזקו בקרבת מקום, כדי להשיג הכרעה לאחר השגת ההבקעה. הכוח התוקף הבריטי מנה שש דיוויזיות ונהנה מיתרון מספרי בחזית אותה תקף, לעיתים עד כדי 1:7. כמו כן, במטרה לשפר את סיכויי הכוח התוקף, תוכננה התקפת הסחה, אף היא בכוח של שני קורפוסים. כמו כן, תוכננה התקפת הסחה באזור איפר, צפונה יותר, מעבר לגבול הבלגי. בקטע החזית שבין לנס לאראס הצרפתים תכננו לתקוף באמצעות הארמייה העשירית. הגנרל פרדיננד פוש פיקד על המתקפה כולה, הצרפתית והבריטית כאחד.
פני השטח השטוחים וקו ההגנה הגרמני הרציף לא אפשרו איגוף או מסתור, והגבילו מאוד את אפשרות ההפתעה. כתחליף חלקי לכך תוכננה הפגזה של ארבעה ימים כדי לערער את המערך הגרמני. כן תוכננה התקפה בחזית רחבה, שכן ניסיון הקרבות הקודמים הורה כי בהתקפה בחזית צרה קל למגינים לרכז את אישם בתוקפים.
הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-21 בספטמבר פתחו הבריטים בהפגזה אדירה. למרות שנורו כ-250,000 פגזים בארבעת הימים הראשונים, זו לא הביאה לתוצאות מספקות, אך כמובן שמנעה כל אפשרות של הפתעה. בנוסף, הבריטים פזרו 140 טון של גז כלור, אשר ההכנות לשימוש בו נשמרו בסוד, בהצלחה מעורבת, שכן במספר מקרים הגז חזר ונשב לכיוון התוקפים, אשר סבלו בעטיו מ-2,632 אבדות, מהן שבעה הרוגים. ההפגזות הבריטיות, מכאן ועד סוף הקרב, הסתייעו בתצפיות ממטוסים, ואלה אף סייעו בהפצצות טקטיות. ההתקפה הרגלית החלה ב-25 בחודש בשעה 6:30. כבר בשלב ההתקדמות אל היעד דרך שטח ההפקר, סבלו הבריטים אבדות כבדות, אל מול אש הגרמנים, כולל מכונות ירייה, אשר ההפגזה הבריטית המקדימה לא חיסלה את קיניהן. בכל זאת, לא מעט בשל עליונותם המספרית, הבריטים הצליחו לחדור בכמה מקומות את הקו הגרמני, וכן לכדו את העיירה לוס-אן-גואל (Loos-en-Gohelle). כך הצליחו הבריטים לכבוש בליטה שרוחבה מצפון לדרום כשבעה ק"מ ועומקה כשלושה ק"מ, באגף הימני, הדרומי, של התקפתם, דבר שהיה הישג לא מבוטל בתנאי מלחמת החפירות. עם זאת, החדירה לא נוצלה כהלכה. בעיות קשר ואספקה, והתגבורות שבוששו לבוא, מנעו את הבקעת הקו הגרמני. הקרב התחדש למחרת היום עת התקפה נוספת נקבעה לשעה 11:00. התגבורות שהגיעו לבסוף הוטלו לקרב טיפין-טיפין ובצורה זו התמסמסה יעילותן ככוח שיכול להשיג הכרעה. ההגנה הגרמנית התייצבה, וניסיונות הבריטית להבקיעה בעזרת התגבורות - נהדפו תוך ספיגת אבדות כבדות מאוד. בנוסף, חלק מן הכוחות התוקפים תעו בדרכם. באחת ההתקפות איבדו 12 גדודים כ-8,000 מתוך כ-10,000 חיילים תוך ארבע שעות. ב-28 לחודש הבריטים, אשר ספגו יותר מ-20,000 אבדות, אמרו נואש, וחדלו לתקוף, בעוד הגרמנים מצליחים בהדרגה להחזיר לידיהם עד תחילת אוקטובר חלק מן העמדות שאיבדו ביום ההתקפה הראשון, ב'מגנן הוהנצולרן' ובסביבתו, מצפון ללוס. ב-8 באוקטובר ערכו הגרמנים מאמצים בלתי מוצלחים לכבוש חזרה את העמדות שאיבדו קודם לכן, ושנותרו באותו מועד בידי הבריטים. התקפה בריטית אחרונה, ב-13 באוקטובר, נכשלה אף היא תוך ספיגת אבדות מחרידות.
אחרית דבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרב לוס וקרב ארטואה השלישי קדמו למתקפה בשמפאן בסתיו 1915 ולקרב אראס (1917). כל אלה ועוד אחרים, כפי שמעידה סמיכות המקום של שדות הקרב, אף הם לא הביאו לתוצאות ניכרות ולשבירת הקיפאון בקווי החזית באזור. קרב לוס לא היה אם כך, יוצא דופן מבחינה זו. אבדות הבריטים בקרב לוס היו 59,247 חיילים (כולל מתקפת ההסחה), ואבדות הגרמנים מוערכות ב-26,000 חיילים. עקב קרב לוס איבד הגנרל פרנץ' את מעמדו בפיקוד על חיל המשלוח הבריטי, והוחלף על ידי הגנרל דאגלס הייג.
הסופר רוברט גרייבס, אשר שירת כקצין בחזית המערב, תיאר את קרב לוס ואת הימים שאחריו בספרו "שלום ולא להתראות" (תרגום חופשי משם הספר באנגלית: "Goodbye to All That"), אחד מן הספרים הידועים ביותר אודות מלחמת החפירות.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספרים
- רוברט גרייבס, שלום ולא להתראות, תרגם מאיר ויזלטיר, הוצאת זמורה ביתן בשיתוף משרד הביטחון, 1987.
- Bolwell, F. A. (1917). With a Reservist in France (A Personal Account of All the Engagements in Which the 1st Division 1st Corps Took Part, viz; Mons (including the retirement), the Marne, the Aisne, First Battle of Ypres, Neuve Chapelle, Festubert and Loos) (PDF). New York: Dutton. OCLC 1894557. נבדק ב-13 בספטמבר 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - O'Dwyer, M. F. (1918). War Speeches (PDF). Lahore: Superintendent Government Printing. OCLC 697836601. נבדק ב-15 ביולי 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - Warner, P. (1976). The Battle of Loos. London: HarperCollins. OCLC 2962457.
- מחקרים
- Beach, J. (2004). British Intelligence and the German Army 1914–1918 (PhD). London: London University. OCLC 500051492. נבדק ב-29 במאי 2015.
{{cite thesis}}: (עזרה) - Brown, I. M. (1996). The Evolution of the British Army's Logistical and Administrative Infrastructure and its Influence on GHQ's Operational and Strategic Decision-Making on the Western Front, 1914–1918 (PhD). London: London University. OCLC 53609664. נבדק ב-29 במאי 2015.
{{cite thesis}}: (עזרה) - Peaple, S. P. (2003). The 46th (North Midland) Division T. F. on the Western Front, 1915–1918. Thesis (PhD). Birmingham: Birmingham University. OCLC 500351989. נבדק ב-13 בספטמבר 2013.
{{cite thesis}}: (עזרה) - Simpson, A. (2001). The Operational Role of British Corps Command on the Western Front 1914–18 (PhD). London: London University. ISBN 1-86227-292-1.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
(כולם באנגלית)
תיאור מקוצר של קרב לוס באתר אודות מלחמת העולם הראשונה:
תיאור נרחב של קרב לוס באתר אודות מלחמת העולם הראשונה:
תמונות משדה הקרב:
קברות הרוגי הקרב הבריטים:
בלדת הנצחה סקוטית:
