תאריך | 853 לפנה"ס | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | ליד העיר קרקר שבצפון מערב סוריה, בתחום ממלכת חמת | |||||||||||||||||
קואורדינטות | 35°44′34″N 36°19′50″E / 35.742646°N 36.330543°E | |||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון הברית | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב קרקר התרחש בשנת 853 לפנה"ס, סמוך לעיר קרקר (אנ') שבצפון מערב סוריה של ימינו. השתתפו בו שלמנאסר השלישי מלך אשור וכנגדו ברית של 12 מלכים מקומיים שחברו במאמץ להדוף את התפשטותה של האימפריה האשורית מערבה. נהוג לזהות את העיר קרקר העתיקה עם תל קרקור, שנמצא כ-8 ק"מ מדרום לג'סר א-שגור, בעמק נהר הארנת במערב סוריה.
הקרב מתואר בשתי כתובות אשוריות: האובליסק השחור ובמונולית מכורח. באחרון מספר שלמנאסר כיצד יצא מנינוה ביום ה-14 לחודש איירו, חצה את הפרת והחידקל, וכפה מס על מספר ערים, שהחשובה שבהן היא חלב. לאחר חלב נתקל בהתנגדות ראשונית מצד מלך חמת, אירחולני (בלובית: אירחולינה), אך נצחו. משם המשיך דרומה לעיר קרקר. בחצותו אותה, פגש בקואליציה של 12 המלכים. שלמנאסר תיאר את הקרב כך:
למרות הכתוב במקורות האשוריים, ככל הנראה מלך אשור לא הצליח לנצח את הברית, כיוון שלאחר הקרב הוא חזר לארצו ולא המשיך במסע כיבושיו (שהתחדש רק ארבע שנים מאוחר יותר), והממלכות שממערב לנהר הפרת שמרו על עצמאותן. לדעת חוקרים מודרניים, קרב קרקר עיכב בכמאה שנים את התקדמות האימפריה האשורית לכיוון סוריה וארץ ישראל.
המונולית מכורח מתאר את סדר גודל הכוחות:
סך הכול 3,940 מרכבות, 1,900 פרשים, 1,000 גמלים וכ-53 אלף רגלים. המקורות העתיקים[דרושה הבהרה] נוטים להפריז במספרים וככל הנראה מספר הלוחמים והמרכבות קטן יותר[דרוש מקור].
כפי שניתן לראות הברית כללה 11 מלכים ולא 12 כפי שנכתב במונולית מכורח, הסיבה לכך אינה ידועה, וייתכן שהסופר האשורי החליט לעגל את המספר.
לקרב זה היו שתי השפעות:
הקרב מתואר בהרחבה במונולית מכורח, ומופיע בקצרה באובליסק השחור. להלן תרגום לעברית של תיאור הקרב כפי שמופיע במונולית מכורח (שתי הפסקאות הראשונות לא מתייחסות לקרב קרקר, אלא למסע בדרך לקרקר).
"בשנת האפונים דין-אשור, בי"ד באייר, יצאתי מנינוה ועברתי את החידקל. התקרבתי אל ערי גִיַמֻ שעל נהר בליח. הם פחדו מאימת אדנותי ומזוהר כלי נשקי העזים ובנשקם הרגו את גימ אדונם. נכנסתי אל הערים סַחֿלַלַ ותִל-שַ-תֻרחִֿ. הכנסתי את (צלמי) אלוהיי להיכליו וערכתי סעודת חג בהיכליו. פתחתי את מחסניו (ו)ראיתי אוצרותיו. את חפציו (ו)רכושו שללתי (ו)הובלתים לאשור עירי.
יצאתי מסחלל והתקרבתי אל כר-שלמנאסר. עברתי בפעם השנייה את הפרת בגאותו על גבי סירות עשויות נאדות עור. קיבלתי את מנחתם של מלכי עבר הפרת בעיר אנ-אשור-אתר-אצבת שבעבר הפרת על נהר סַגֻרַ אשר אנשי ארץ חת קוראים לה פיתרו, מאת סַנגַרַ מכרכמיש, כֻנדַשפֻ מכמח, אַרַמֻ מבית־אגוסי, לַלַּ ממלד, חִֿיַנֻ מבית גברִ (שמאל), קַלפַרֻדַ מפַתִנ, וקַלפַרֻדַ מגֻרגֻם: כסף, זהב, בדיל, ארד, (ו)קערות ארד. יצאתי מן הפרת והתקרבתי אל חלב. הם (אנשי חלב) פחדו מקרב ואחזו ברגלי. קיבלתי כסף וזהב כמנחתם והעליתי קורבנות לאל אדד של חלב.
יצאתי מחלב והתקרבתי לעריו של ארחלנ החמתי. כבשתי את אדנ, פרג וארגנ, ער (י) מלכותו והוצאתי את שללו, רכושו וחפצי היכליו. שילחתי אש בהיכליו. יצאתי מארגנ והתקרבתי לקרקר. את קרקר עיר מלכותו הרסתי, עקרתי ושרפתי באש. 1,200 מרכבות, 1,200 פרשים, 20,000 רגלי של הדדעזר מארם דמשק; 700 מרכבות, 700 פרשים, 10,000 רגלי של ארחלנ החמתי; 2,000 מרכבות, 10,000 רגלי של אחאב הישראלי; 500 חיילים מגבל; 1,000 חיילים ממצרים; 10 מרכבות, 10,000 חיילים מערקת; 200 חיילים של מתנבעל הארודי; 200 חיילים מאסנת; 30 מרכבות, 000[ ] חיילים של אדנבעל מסינ; 1,000 גמלים של גנדב הערבי; 00[] חיילים של בעשא בן רחוב מהר אמנה, את 12 המלכים האלה הביא לעזרתו. הם עלו נגדי לקרב ומלחמה.
נלחמתי אתם בעוצמה הנעלה שהעניק לי אשור אדוני ובנשק החזק שהעניק לי נרגל ההולך לפני. הנחלתי להם מפלה מקרקר עד גלזא. 14,000 מלוחמיו הכיתי בחרב. כמו אדד המטרתי עליהם מבול. פיזרתי את גוויותיהם ומילאתי את פני השדה בחייליהם הרבים. <הכיתים> בחרב והגרתי את דמם בנחלים (?) של X X. המישור היה קטן מהכיל את (כל) גוויותיהם והשדה הרחב לא הספיק לקבורתם. הגעתי אל נהר ארנת על גבי גוויותיהם כמו (על) סוללה. בתוך הקרב ההוא, לקחתי מהם את מרכבותיהם, פרשיהם, וסוסיהם הרתומים לעול."