מערכה: הזירה העזתית במלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
סוג העימות | קרב | |||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תאריכים | 6 במאי 2024 – 12 בספטמבר 2024 (130 ימים) | |||||||||||||||||||||
מקום | רפיח, נפת רפיח, רצועת עזה | |||||||||||||||||||||
תוצאה |
ניצחון ישראלי
| |||||||||||||||||||||
|
קרב רפיח היה קרב בין צה"ל לארגוני הטרור הפלסטינים באזור נפת רפיח, שנערך כחלק מתמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. ב-6 במאי 2024, צה"ל פתח במבצע במזרח העיר וכבש את מעבר רפיח.[2] עד אוגוסט הוכרעה חטיבת רפיח של חמאס. עד 12 בספטמבר 2024, צה"ל הרג יותר מ-2,000 מחבלים והשמיד 13 ק"מ של מנהרות טרור ותוואי תת-קרקעי.[1]
בעקבות טבח שבעה באוקטובר, הכריזה ישראל על מלחמת חרבות ברזל במטרה למוטט את שלטון חמאס ולהשיב את החטופים. מפרוץ הלחימה ביצע חיל האוויר תקיפות אוויריות בגזרת רפיח. אולם התמרון הקרקעי שהחל ב-27 באוקטובר, התמקד בצפון רצועת עזה, משם לקרב בעזה ולאחר יותר מחודש, בתחילת דצמבר 2023, בלחימה בח'אן יונס.
בחטיבת רפיח החזיק חמאס ב-4 גדודים, המתוגברים מלוחמי גדודים מחטיבות אחרות שנמלטו דרומה עם פירוק חטיבותיהן. על פי הערכות, חלק מהחטופים שהוחזקו במקומות שונים ברצועה הועברו לנפת רפיח.[3][4] במבצע יד זהב חילצו כוחות מיוחדים שני חטופים ישראלים ממבנה ברפיח.
תקיפות אוויריות ברפיח נמשכו במהלך המלחמה, אך התמרון הקרקעי נדחה עקב לחצים בינלאומיים ומצוקת האוכלוסייה, לרבות עקורים מצפון הרצועה. מכיוון שישראל דרשה מתושבי רצועת עזה שבשטח הלחימה להתפנות מבתיהם כדי לא להיפגע בקרבות, התרכזו המוני פלסטינים מצפון הרצועה וממרכזה ברפיח, העיר היחידה (למעט דיר אל-בלח) שלא נכבשה עד מרץ 2024. כך שכאשר הגיע שלב התמרון הקרקעי ברפיח, שהו בעיר ובפרווריה כ-1.5 מיליון עקורים, מה שהפך את רפיח לאזור בעל צפיפות אוכלוסייה גבוהה מאוד, וגרם לכך שתמרון במצב זה היה מביא לפגיעה נרחבת באוכלוסייה אזרחית.[5][6] עובדה זו יצרה לחץ בין-לאומי כבד על ישראל להימנע מתמרון ברפיח ולכל הפחות למצוא פתרון הומניטרי לעקורים.[7][8]
מאז תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה, מצרים חששה מתמרון קרקעי ברפיח, מחשש שהלחימה באזור תגרום לחבלה בגדר וחדירת המוני פלסטינים לשטחה הריבוני של מצרים. עם התגברות השיח סביב התמרון הקרקעי ברפיח, מצרים העלתה את חששותיה, ודרשה ערבויות לכך שאירוע כזה לא יתרחש בעקבות התמרון.[9][10]
במקביל להתנגדות בצירים הדיפלומטיים, מצרים גם נערכה מעשית לאפשרות של פליטים רבים שינסו לעבור לשטחה, הצהירה כי תפגע בכל מי שינסה לעבור, והקימה מרחב חיץ בשטח 5–13 קמ"ר המוקף במכשול הפרדה בגובה 5–7 מטרים, עבור אוכלוסייה עזתית שתעבור לשטחה.[11]
ב-1 באפריל 2024 הותקף מבנה הקונסוליה האיראנית בדמשק, תקיפה שהביאה למותו של מוחמד רזא זאהדי, מפקד כוח אל-קודס בסוריה ובלבנון, סגנו, ובכירים נוספים במשמרות המהפכה. תקיפה זו יוחסה לישראל בידי איראן וסוריה. בתגובה תקפה איראן את ישראל ב-14 באפריל במאות כטב"מים, טילי שיוט וטילים בליסטיים.
על פי מקורות מצריים שהתראיינו לעיתון הקטרי אל-ערבי אל-ג'דיד, לאחר שהתנגדה לכך במשך זמן רב, ארצות הברית אישרה לישראל לתמרן ברפיח על בסיס תוכנית שישראל הציגה לה בעבר, לפיה רפיח תחולק לריבועים ממוספרים והקיבולת במחנות העקורים בח'אן יונס תוגדל, וזאת בתמורה להימנעות מתקיפה רחבת-היקף באיראן בתגובה לתקיפה האיראנית על ישראל, שעלולה להביא להסלמה אזורית.[12][13][14][דרושה הבהרה]
ב-29 באפריל משפחות שכולות מפורום הגבורה איימו כי יפתחו בשביתת רעב אם הדרג המדיני יבצע עסקה עם חמאס שתביא לסיום הלחימה בטרם טוהר כל שטח הרצועה ממחבלים. בעקבות זאת, ב-30 באפריל זימן ראש הממשלה נציגים מחברי הפורום והבטיח להם שהתמרון ברפיח יתבצע. לפגישה הצטרפו גם נציגי משפחות חטופים מפורום תקווה הגורסים כי לחץ צבאי על חמאס יגביר את הסיכוי להשבת החטופים.[15] ב-1 במאי נפתח מאהל מחאה של פורום הגבורה מול הכנסת, במטרה ללחוץ על הממשלה לקיים את הבטחותיה, לצד צעדות וחסימות כבישים.[16]
ב-3 במאי 2024 שלחו למעלה מ-600 הורים ללוחמים בחזית, מכתב לרמטכ"ל ולשר הביטחון, בו דרשו מהם להימנע מהמבצע המתוכנן, כשלדבריהם ילדיהם נשלחים ל"משימות בלתי אפשריות אשר משרתות מטרות פנים פוליטיות". כמו כן טענו שהכניסה לרפיח לא תתרום להשבת החטופים, שהיא לדעתם המטרה הראשונה במעלה.[17] ב-6 במאי 2024 שלחו יותר מ-80 בני משפחות חטופים, כתבו לשרים בני גנץ וגדי אייזנקוט, כי "כניסה לרפיח עכשיו היא גזר דין מוות לחטופים".[18]
ב-9 באפריל פורסם כי ישראל רכשה 40,000 אוהלים על מנת לשכן בהם את העקורים שיפונו מרפיח צפונה על מנת לאפשר את התמרון בעיר.[19] ב-23 באפריל פורסם כי עיר אוהלים מוקמת באזור ח'אן יונס לקליטת המתפנים מרפיח. עוד פורסם בוול סטריט ג'ורנל כי מבצע פינוי האוכלוסייה האזרחית מהאזור צפוי להיערך בין שבועיים לשלושה, ויתבצע בתיאום עם ארצות הברית, מצרים, איחוד האמירויות הערביות ומדינות נוספות.[20]
בסוף אפריל עלו דיווחים כי צה"ל ירחיב את האזור ההומניטרי באל-מוואסי עד לפאתי נוסייראת לאורך קו החוף.[21] ב-1 במאי, דובר צה"ל בערבית, אביחי אדרעי, הודיע לתושבי רפיח שאכן הורחב האזור ההומניטרי, אך לכיוון ח'אן יונס ובני סוהילה.[22]
ב-6 במאי 2024 החל צה"ל בפינוי אוכלוסיית השכונות המזרחיות של רפיח (ג'נינה וא-סלאם) למחנות שהוכנו עבור כך במרחב ח'אן יונס ואל-מוואסי.[23] צה"ל העביר מסרים לתושבים בשכונות אלו להתפנות באופן זמני לאזור ההומניטרי המורחב באמצעות כרוזים, הודעות SMS, שיחות טלפון ושידורי מדיה בערבית.[24]
ב-28 במאי הודיעו בארגון אונר"א כי לפי הערכותיהם כמיליון תושבים עזבו את העיר.[25]
ב-7 באפריל פורסם כי כוחות אוגדה 98 יצאו לחלוטין מח'אן יונס, כדי לעבור ללוחמה מבוססת פשיטות, וכדי להיערך לקרב ברפיח.[26]
לפי עיתון הגרדיאן, באמצע אפריל ישראל העבירה ארטילריה וכוחות משוריינים לעבר קצה הגבול הדרומי שמול רפיח.[27] ב-21 באפריל פורסם כי הרמטכ"ל אישר תוכניות לקראת המשך הלחימה ברצועת עזה.[28]
ב-25 באפריל 2024 פורסם כי חטיבות הנח"ל ו-401 יצאו ממרכז רצועת עזה וממסדרון נצרים, וההערכות היו כי מדובר בהכנה לקראת פעולה ברפיח.[29] ב-30 באפריל פרסם דובר צה"ל כי אוגדות 98 ו-162 העלו כשירות ואישרו תוכניות לקראת המשך הלחימה ברצועת עזה.[30] באותו יום פורסם שצה"ל השלים את התוכניות לכניסה לרפיח ומחכה להוראת הדרג המדיני.[31]
ב-5 במאי בשעות הצהריים נורה מטח של רקטות ארטילריות ופצצות מרגמה מרפיח לכרם שלום. מדובר צה"ל נמסר כי "מטוסי קרב תקפו את המשגר שביצע את השיגורים לעבר המרחב. בנוסף, מטוסי קרב תקפו מבנה צבאי במרחב השיגור". מיד לאחר המטח, מעבר כרם שלום נסגר למעבר משאיות.[32][33] מאוחר יותר פורסם כי 4 חיילים נהרגו במטח ו-12 חיילים נפצעו.[34]
לאורך חודשי המלחמה טענו שרים וחברי קבינט רבים כי הכניסה לרפיח תקרה.[35] ב-8 באפריל, הכריז ראש הממשלה כי יש תאריך למבצע הצבאי ברפיח.[36]
ב-24 באפריל ביקרו הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר בקהיר, ככל הנראה לקראת הפעולה ברפיח והתיאום עם המצרים.[37]
גם לאחר שהמוכנות הצבאית הגיעה לרמה מספקת, נמנעו בדרג המדיני להוציא את הפעולה, בעקבות עסקה שעמדה על הפרק, להוצאת 33 חטופים ישראלים, וההמתנה לתשובת חמאס.[38]
ב-2 במאי אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בקבינט המלחמה התקבלה ההחלטה לפעול גם ברפיח. גם מוקדם יותר הצהיר ראש הממשלה בפני משפחות שכולות מפורום הגבורה ומשפחות חטופים מפורום תקווה כי צה"ל יפעל ברפיח.[39]
ב-6 במאי 2024 החלה פעילות של צה"ל ברפיח. לכל אורך הקרב, כוחות צה"ל התבססו על שליטה באזור ציר פילדלפי ויציאה ממנו אל השכונות הסמוכות, בהתאם לשלבי ההתקדמות בציר. ציר פילדלפי הוא הציר שמהווה את גבול מצרים – רצועת עזה, גובל מצידו הדרומי בשטח מדינת ישראל, ובצידו הצפוני מגיע עד הים. לאורך הציר מדרום לצפון נמצאות נקודות הציון הבאות: מעבר כרם שלום, שוכת א-סופי, מעבר רפיח, שכונת ברזיל, מחנה הפליטים יבנא, מחנה הפליטים שאבורה, מחנה הפליטים תל א-סולטאן, השכונה הסעודית וקו החוף. צה"ל פעל בהם בהתאם לסדר הזה. צה"ל שמר על עמימות מסוימת במוקדי הפעילות שלו, בין היתר בעקבות רגישות העניין מהצד האמריקאי.[40] הרבה מהדיווחים על נושא זה הסתמכו על עדויות הפלסטינים לסוכניות ידיעות, בהם רויטרס.
ב-17 ביוני העריכו בצה"ל ששני גדודי חמאס מתוך הארבעה שפעלו בחטיבת רפיח פורקו כמעט לחלוטין.[41] צה"ל אחז ב-60%–70% מהשטח ברפיח.[42] בסוף יוני, צה"ל השלים את רוב המהלכים הקרקעיים ברפיח שהוגדרו לו על-ידי הדרג המדיני, תחת מגבלות ולחצים של ארצות הברית ומצרים שהתנגדו לפעולה מורחבת הכוללת את כיבוש העיר כולה.[43] החל מיולי 2024 התקדם צה"ל בפעילותו בעיר כנגד גדודי רפיח הצפוניים יותר, והפעילות הורחבה לכל העיר רפיח, לצד שליטה מלאה והרחבת "ציר פילדלפי", כולל שליטה על מעבר רפיח. ב-22 ביולי דיווח צה"ל שב-4 מבצעים חטיבתיים של צק"ח הנח"ל ברפיח נהרגו 150 מחבלים והוחרמו כ-400 אמצעי לחימה.[44]
ב-21 באוגוסט הכריז שר הביטחון גלנט כי חטיבת רפיח הוכרעה על ידי אוגדה 162.[45][46] מכון ISW פרסם דו"ח בו הוא מאשש את הכרזת גלנט, לפי מספר התקיפות לאורך חודש אוגוסט ולפי אופיין.[47] ב-6 באוקטובר פורסם כי אוגדה 162 התחילה מבצע חדש בג'באליה, לאחר שעזבה את רפיח וציר פילדלפי, ומסרה את אחריות הגזרה לאוגדת עזה.[48] חטיבת הנח"ל נשארה לשלוט בשטח רפיח, הפעם תחת אוגדת עזה. בסוף דצמבר 2024 הועברה אחריות הגזרה לחטיבת קרייתי, כאשר חטיבת הנח"ל החלה במבצע באזור בית חאנון.[49]
בערב 6 במאי, פרסם דובר צה"ל כי כוחות צה"ל פועלים באופן ממוקד כנגד מטרות של ארגון הטרור חמאס במזרח רפיח. כמו כן על פי דיווחים ערביים, נצפו טנקים בשכונות המזרחיות של רפיח וכן בסמוך למעבר רפיח.[50] לפנות בוקר חטיבות 401 וגבעתי של אוגדה 162 כבשו את הצד העזתי של מעבר רפיח.[51][52] במהלך כיבוש המעבר נהרגו כ-20 מחבלים, אותרו שלושה פירי מנהרות טרור והושמדה מכונית תופת.[53]
ב-27 במאי התרחשו במעבר רפיח חילופי אש בין חיילי צה"ל לבין חיילים מצריים. במהלך חילופי האש נהרג חייל מצרי ונפצעו חיילים מצריים נוספים.[54]
ב-28 במאי, גדוד 50 של חטיבת הנח"ל אשר פעל תחת צק"ח חטיבת הנגב, יצא להתקפה על מתחם של חמאס, שממנו בוצע ירי נ"ט על כוחות צה"ל. המתחם היה ממוקם במזרח רפיח, סמוך למעבר רפיח. במתחם הייתה מרפאה, ובסמוך אליה בית ספר, שצה"ל לא פעל בהם קרקעית, והכוחות פשטו על המתחם כדי לטהר אותו ממחבלים. כשהכוח נכנס לאחד המבנים – התפוצץ מטען רב עוצמה, כתוצאה מכך נהרגו שלושה לוחמי גדוד 50, ונפצעו 5 לוחמי נח"ל נוספים.[55]
ב-7 במאי אזרחים ברפיח דיווחו לרויטרס על הפגזות טנקים סביב בניין העירייה, וסביב בית החולים אבו יוסף א-נג'אר שגרמו לסגירתו.[56] חיל האוויר המשיך בהפצצות נגד מטרות טרור ומחבלים בכל רחבי העיר רפיח, עם דגש על אזורי הלחימה במזרח העיר. המוני עזתים התפנו צפונה מרפיח, גם מאזורים שלא בהכרח קיבלו הוראת פינוי בידי צה"ל. במהלך 9 במאי כוחות צה"ל התקדמו בפרוורים המזרחיים של העיר רפיח. צק"ח 401, שכולל את גדוד 932 של חטיבת הנח"ל, כינס כוח שריון גדול שפרץ צפונה ממעבר רפיח ורובע שוכת א-סופי על רחוב סלאח א-דין. הכוח התחבר עם צק"ח גבעתי שפעל מצפון באזור רובע אל-באיוכ תוך שהכוחות נלחמים בגדוד מזרח רפיח של חמאס.
לפנות בוקר ב-10 במאי פתח צה"ל במתקפה נרחבת נגד יעדי טרור ברפיח בעזרת הפצצות של חיל האוויר ופגזי ארטילריה תוך התקדמות על הקרקע של הכוחות במזרח העיר[דרוש מקור].
צה"ל הודיע כי ב-10 במאי בבוקר לוחמי חטיבת גבעתי איתרו כמה פירי מנהרות תת-קרקעיות במרחב של מזרח רפיח. כמו כן, לוחמי צוות הקרב של חטיבה 401 הרגו מספר חוליות מחבלים בקרבות פנים אל פנים ומהאוויר.[57] באותו היום, כבשו טנקים של צה"ל את הכביש הראשי שהפריד בין חלקי העיר הדרומית, והעזתים דווחו על לחימה אינטנסיבית וחילופי אש עזים. כך, צהל כיתר את חלקה המזרחי של העיר.[58][59]
לקראת הערב, חמאס טען כי הוא ניהל קרבות עם כוחות צה"ל בסמוך למסגד במזרח העיר, בסימן לכך שהלחימה התרחבה לעומק של כמה קילומטרים לפאתי השטח הבנוי של רפיח.[60]
ב-10 במאי שיגר חמאס מרפיח לפחות 14 רקטות ארטילריות בשני מטחים לעבר העיר באר שבע, אישה נפצעה קל מרסיסים.[61]
דובר צה"ל בערבית הפציר בתושבים באזורים נוספים במזרח רפיח, אך מערבית מאלה שפונו, לעזוב – והטיל כרוזים גם במחנה הפליטים שבורה וכן שכונות אל-עדארי, אל-ג'ניינה וחרבת אל-עדס.[62]
ב-14 במאי תושבים ועדי ראייה דיווחו לסוכנות הידיעות רויטרס כי כוחות צה"ל התקדמו במזרח רפיח ונכנסו לשכונות אל-ג'ניינה, אל-סלאם ואל-ברזיל. אחד התושבים אמר כי הטנקים נעו ממערב לדרך סלאח א-דין, החוצה את רצועת עזה, לתוך השכונות וכי באזור התפתחו חילופי אש.[63] בערב חשף דובר צה"ל תיעוד של מחבלי חמאס פועלים במבנה של אונר"א ברפיח, נוסעים בכלי רכב של אונר"א ויורים מתוך מתחמים של האו"ם.[64][65] נכון ל-14 במאי הרגו כוחות צה"ל כ-100 מחבלים ברפיח.[65] לוחם גדוד 75 של החטיבה 7 נהרג.[66]
ב-16 במאי עדכן דובר צה"ל כי חטיבת הקומנדו הצטרפה ללחימה במזרח רפיח תחת אוגדה 162. לוחמי צוות הקרב של חטיבת הקומנדו פשטו במהלך הלילה על מרחב נוסף במזרח רפיח.[67]
ב-18 במאי, פעל כוח פלוגת הפלחה"ן של סיירת גבעתי מזרחית לרפיח. במהלך הפעילות, התפוצץ מטען רב עוצמה בפיר מנהרה ממולכד על הכוח. כתוצאה מכך נהרגו שני לוחמי הסיירת. באותה תקרית נפצעו קשה גם קצין ושני לוחמים מסיירת גבעתי.[68][69]
ב-20 במאי חטיבת הקומנדו הגיעה לשכונת ברזיל בפאתי רפיח, שנחשבה לנקודה המערבית ביותר שבה פעל צה"ל במרחב. הוערך גם שכ-950 אלף עזתים התפנו מרפיח, גם משכונות שלא נדרשו.[70] נכון ל-20 במאי, נהרגו מעל 130 מחבלים ברפיח.[71]
ב-26 במאי דובר צה"ל פרסם שחטיבת גבעתי, שמאז תחילת הקרב נלחמה במזרח העיר, יצאה ממנה.[72]
ב-20 במאי פורסם כי צהל השתלט על כמחצית מציר פילדלפי. ב-21 במאי דווח כי כוחות צה"ל המשיכו להתקדם ברפיח, בזמן שארבע חטיבות שלטו על השכונות המזרחיות של העיר ועל מעבר רפיח. לוחמי אוגדה 162 החלו להתקדם מערבית למעבר רפיח לאורך ציר פילדלפי.[73]
ב-28 במאי, במקביל לתמרון הקרקעי בצפון-מערב רפיח, כוחות נוספים פעלו סמוך לציר פילדלפי בגבול מצרים לסיכול מנהרות של חמאס.[74]
ב-29 במאי צה"ל הודיע כי השיג שליטה מבצעית על ציר פילדלפי כולו מלבד חלק קטן מאוד ליד החוף באזור תל א-סולטאן שנשלט מרחוק על ידי הכוחות. 20 מנהרות אותרו על הציר שחלקן חוצות בין רצועת עזה לשטח מצרים, ובהם 82 פירים. הכוחות איתרו לאורך הציר עשרות רקטות מוכנות לשיגור לשטח ישראל בבורות שיגור ובמבנים ארעיים שהוצבו שם בטווחים של 10 עד 40 מטרים מהגדר עם מצרים.[75]
ב-4 ביוני כוחות אוגדה 162 השמידו מנהרת ענק ברפיח, שהגיעה עד ציר פילדלפי, הסמוך לגבול עם מצרים. זאת אחרי שהכוחות איתרו כמה פירים משמעותיים, שהובילו לתוואי המנהרה. אורכו של התוואי הוא כשני קילומטרים והוא מתחבר לכמה תוואים נוספים במרחב. המנהרה שנמצאה מסועפת, עם דלתות הדף ובתוכה אותרו אמצעי לחימה, בהם טילי נ"ט, אמצעי מודיעין רבים ומטענים. ב-6 ביוני צוות קרב של חטיבת ביסלמ"ח סיים את משימתו, ויצא ממרחב רפיח.[76]
ב-7 ביוני פרסמה סוכנות הידיעות רויטרס כי צה"ל השלים את כיבושו המלא של ציר פילדלפי לכל אורכו. הפלסטינים טענו שכוחות צה"ל הגיעו עד למפגש של ציר פילדלפי עם הים, ואמרו כי ראו את הצבא גם בשכונה מערבית אחרת בעיר. לפי הדיווחים, במקום התנהלו קרבות פנים אל פנים.[77] ב-21 ביוני, תושבים ברפיח ששוחחו עם סוכנות הידיעות רויטרס אמרו כי ביומיים הקודמים התעצמה הפעילות הצבאית של צה"ל ברפיח. לפי עדויות התושבים, טנקים וכוחות קרקעיים השתלטו על מזרח העיר, דרומה ומרכזה, ופעלו להשתלט על מערב וצפון רפיח. לפי רויטרס, ההתקדמות של צה"ל הביאה לגל פינוי של תושבים נוספים מהעיר. בדיווח נכתב שצה"ל פעל מהקרקע עם לוחמי שריון וכוחות רגליים, וגם מבצע תקיפות מהאוויר ומספינות ליד חופי עזה.[78]
ב-27 ביוני, הכוחות החלו לייצר תוואי[דרושה הבהרה] לאורך ציר פילדלפי, שיאפשר לחזור לשם בעתיד לאחר יציאת צהל מהאזור.[79]
בשבוע שלפני 4 באוגוסט צה"ל איתר מנהרת ענק בגובה של 3 מטרים וברוחב של כלי רכב על ציר פילדלפי. המנהרה נחשפה במסגרת מבצע של צה"ל לאיתור תוואי תת-קרקע באזור רפיח.[80]
בשבוע שלפני 15 באוגוסט צה"ל עדכן כי כוחות אוגדה 162 השמידו כ-50 תוואים תת-קרקעיים של מנהרות בציר פילדלפי. נכון ל-15 באוגוסט איתר צה"ל כ-30 מנהרות, כ-20 מנהרות הברחה ו-200 פירי מנהרות לאורך הציר. צה"ל העריך שעוד כ-20 מנהרות במרחב הציר לא אותרו. ב-21 באוגוסט הודיע שר הביטחון גלנט כי נמצאו 150 מנהרות לאורך ציר פילדלפי, מהם כמאה רדודות שנחפרו כתעלות וכוסו בעפר.[46]
ב-27 באוגוסט פורסם כי צה"ל החל לסלול את ציר פילדלפי באספלט.[81] על פי תצלומי לוויין, בין 26 באוגוסט ל-5 בספטמבר השלימה ישראל את סלילת הציר בשלבים, כאשר העבודות החלו מצפון לדרום.[82] ב-5 באוקטובר פורסם שצה"ל גם הקים מגדלי שמירה לאורך הציר, עמודי תאורה גבוהים שעליהם אמצעי תצפית.[83]
עם התקדמות המלחמה, הסתמן ציר פילדלפי כנכס משמעותי לצורכי השליטה הישראלית ברצועת עזה. ישראל הוסיפה לדרישותיה במשא ומתן עם חמאס את ההישארות בציר פילדלפי. בעקבות מחלוקת בין ראש הממשלה נתניהו לשר הביטחון יואב גלנט, נתניהו העלה את הדרישה להצבעת הקבינט המדיני-ביטחוני, והקבינט הצביע בעד דרישה זאת. ב-2 בספטמבר כינס נתניהו מסיבת עיתונאים בה הסביר לציבור את עמדתו בנושא ציר פילדלפי ואת חשיבותו הביטחונית.[84]
ב-11 בספטמבר בחצות, הגיע מסוק ינשוף של טייסת 123, ועליו לוחמי יחידת החילוץ 669. המסוק הגיע במטרה לפנות לבית החולם לוחם הנדסה שנפצע קשה מירי של מחבלים במרחב, ונזקק לפינוי דחוף. כשהמסוק הגיע לתהליך הסופי של הנחיתה, הוא פגע בקרקע והתרסק. כתוצאה מההתרסקות נהרגו 2 לוחמי 669, ו-8 לוחמים נוספים נפצעו בהם 4 באורח קשה ו-4 במצב בינוני וקל. אחד הפצועים הוא הלוחם שנפצע מהירי ונזקק לפינוי מוסק, היתר הם יושבי המסוק שנפגעו כתוצאה מההתרסקות.[85]
ב-22 במאי, לפי רויטרס, הגיעו כוחות צה"ל לפאתי מחנה הפליטים יבנא שבמרכז רפיח – שם התנהלה לחימה עזה.[86] בנוסף, באותו היום הודיע דובר צה"ל כי כוחות צוות הקרב של חטיבת הנח"ל הצטרפו לאוגדה 162 במבצע ברפיח; במהלך הלילה, החל צק"ח הנח"ל לפעול התקפית ברפיח, הכוחות פשטו על יעדי טרור במרחב שכונת "ברזיל" ובמרחב "שאבורה".[87]
ב-23 במאי עדכן דובר צה"ל כי הכוחות ממשיכים לפעול במרחב השכונות "ברזיל" ו"שבורה", שעוטפות את מרכז רפיח. במהלך הלחימה, לוחמי חטיבה 401 איתרו משגר רקטות שהיה מוכן לשיגור לעבר כוחות צה"ל. לוחמי צוותי הקרב של חטיבות הנח"ל וגבעתי איתרו והשמידו כמה פירים במרחב, משגרי רקטות ואף הרגו מחבלים בהיתקלויות פנים אל פנים. בנוסף, כלי טיס של חיל האוויר הרגו שלושה מחבלים שירו פצמ"רים לעבר לוחמי צה"ל. בנוסף, במהלך פעולה במזרח רפיח הלוחמים איתרו אמל"ח ומשגרי רקטות – בתוך בית קברות. במהלך הלחימה הכוחות נתקלו בחוליית מחבלים שיצאה מפיר מנהרה ופתחה באש לעבר הכוחות. אלה הגיבו בירי והרגו את המחבלים. מיד לאחר מכן, הכוחות זיהו ארבעה מחבלים נוספים שיצאו מתוך מבנה סמוך. הלוחמים הכווינו כלי טיס של חיל האוויר, שהשמיד את המבנה – ואת המחבלים.[88]
ב-24 במאי התקבל מידע מודיעיני מדויק שעל בסיסו חיל האוויר פתח במתקפה רחבה ברפיח במטרה להרוג את מח"ט רפיח של חמאס, מוחמד שבאנה. שבאנה ניצל מהתקיפה.
בצהרי 26 במאי, עם התקדמות כוחות צה"ל ברפיח, החמאס פתח בירי ארוך טווח של מספר רקטות לעבר גוש דן והשרון במרכז הארץ. זה היה הירי הרקטי הראשון לגוש דן לאחר ארבעה חודשים בהן לא נורו רקטות לאזור זה.
ב-10 ביוני דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס לפי עדויות של מקומיים, שצה"ל התקדם לשכונת שאבורה, שממוקמת במרכז העיר.[89] ארבעה לוחמי סיירת גבעתי נהרגו ו-11 נפצעו בפיצוץ מבנה ממולכד שהקריס את המבנה הגדול על הכוח, בשכונת שאבורה ברפיח.[90] במהלך התקפה משותפת עם חטיבת הנח"ל, הכוח השליך מטען טלטול אל תוך המבנה שהיה אמור לגרום להפעלת אי אלו מטעני חבלה. לאחר שהושלך, לוחמים נכנסו ורק לאחר מכן התרחש הפיצוץ שהקריס את המבנה והוביל למותם. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו שלושה חילי צה"ל.[91] ב-15 ביוני הודיע דובר צה"ל כי לוחם בהכשרה של סיירת גבעתי אשר נפצע בתקרית ב-10 ביוני נפטר מפצעיו.[92]
ב-16 ביוני במהלך פעילות לאיתור מנהרות ברפיח, התפוצץ מטען בפיר מנהרה ממולכד על כוח לוחמים של סיירת הנח"ל. כתוצאה מכך, נהרג לוחם הסיירת.[93]
ב-11 באוקטובר במהלך פעילות של גדוד 46 של חטיבה 401 במחנה שאבורה שברפיח, נהרג מפקד טנק בגדוד,[94] לאחר שנפגע מירי מחבלים.
ב-28 במאי פורסם שלפי דיווחים ברצועת עזה, טנקים ישראליים הגיעו למחנה הפליטים תל א-סולטאן שבצפון מערב העיר – שכונה שבה צה"ל טרם פעל קרקעית.[95] ארבע חטיבות של צה"ל פעלו ברפיח והחלו להרחיב את התמרון הקרקעי לאזורים חדשים – לכיוון צפון מערב, לתוך מרכז רפיח. היה מדובר בחטיבות 401 של השריון, חטיבת הנח"ל, חטיבה 12 וחטיבת ביסלמ"ח שנכנסה במהלך הלילה לרפיח.[96] כוחות צה"ל פעלו כ-4 ק"מ מקו החוף במקביל לפעילות לאורך הציר. לפי אונר"א, כמיליון פלסטינים התפנו עד מרפיח לאזור ההומניטרי.[97]
לפי אנשי רפואה ברצועת עזה, ב-28 במאי נהרגו 21 פלסטינים ו-64 נפצעו, רובם נשים וילדים, במחנה עקורים במערב רפיח. משרד הבריאות של רצועת עזה מסר כי הם נהרגו בתקיפה ישראלית, ואילו צה"ל מסר כי לא תקף שם.[98]
ב-30 במאי הודיע הסהר האדום הפלסטיני כי שניים מאנשיו, נהרגו מאש צה"ל באזור תל אל-סולטאן, בעת שנסעו באמבולנס שנשא סמלים של הארגון, בדרכם לחלץ גופות ופצועים מהאזור. צה"ל מסר בתגובה שירה לעבר רכב חשוד שהתקרב.[99] באותו יום נהרג לוחם סיירת גבעתי במהלך פעילות של חטיבת גבעתי במרכז רפיח.[100]
ב-15 ביוני כוחות צק"ח 401 פעלו במרחב מחנה הפליטים תל א-סולטאן, וביצעו משימות התקפה באזור הצפון מערבי במחנה.[101] עם סיום המתקפה, כוחות צוות הקרב נעו בשיירות רק"מים אל עבר המגננים.[101] בשעה 5:15 בבוקר נמ"ר הנדסי של גדוד 601 של חיל ההנדסה הקרבית הפועל תחת חטיבה 401 נפגע ממטען גחון או טיל נ"ט ששיגר חמאס. כתוצאה מהפגיעה נהרגו שמונת הלוחמים ששהו בו, בהם סגן מפקד פלוגה.[102][103][104]
ב-17 ביוני פורסם שצוות הקרב של חטיבה 401 פעל בגזרת תל א-סולטאן, צוותי הקרב של גבעתי והנח"ל פעלו באזור שכונת שאבורה, וחטיבה 12 באזור דהנייה.[105]
ב-23 ביוני, דווח רויטרס שטנקים נצפו בפאתי האזור ההומניטרי באל-מוואסי, בצפון-מערב העיר.[דרוש מקור]
ב-1 ביולי השמידו כוחות של יהל"ם ביחד עם חטיבה 401 וחטיבת הקומנדו אתר ייצור רקטות ארטילריות ארוכות-טווח של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שאותר בתל א-סולטאן. האתר, שתואר כמפעל הגדול ביותר לייצור רקטות ארוכות-טווח, כלל תשתיות ומחרטות רבות הן מעל לקרקע והן מתחתיה.[106]
ב-28 ביולי הותר לפרסום כי לוחם גדוד שקד נפטר מפצעיו לאחר שנפצע בקרבות ברפיח ב-20 ביולי. הוא נפצע קשה בפגיעה של טיל נ"ט במבנה שבו שהה ברפיח.[107]
ב-17 בספטמבר פעל כוח של גדוד שקד של החטיבה בשכונת תל סולטאן. הכוח נכנס למבנה במסגרת סריקות שביצע במרחב, ולאחר כניסתם – המבנה הממולכד התפוצץ. לפני הכניסה למבנה, הופעלו אמצעים שנועדו לאתר מלכודים ומטענים, אך הם לא הצליחו לזהות את מלכוד המבנה ולכן הכוח נכנס לתוכו. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו 3 לוחמי הגדוד ופרמדיקית ביניהם סרן דניאל מימון טואף, סמ״ר עמית באכרי, סמ״ר דותן שמעון וסמ״ר אגם נעים.[108]
בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2024 הרגו לוחמי צק"ח 401 כ-300 מחבלים, כולל רוב שרשרת הפיקוד של גדוד תל א-סולטאן של חמאס, והשמידה תשתיות טרור בהן מנהרות, משגרי רקטות ומצבורי אמל"ח.[109]
ב־16 באוקטובר 2024 כאשר כוח מחטיבת ביסלמ"ח ששהה בתל א-סולטאן, רפיח זיהה תנועה של שלושה מחבלים ירה לעברם והרגם. אחד מההרוגים זוהה כיחיא סינוואר, מנהיג ארגון הטרור חמאס.
ארצות הברית הזהירה את ישראל לא לפתוח במבצע הקרקעי. עם תחילת המבצע עצרה ארצות הברית משלוח גדול של פצצות במשקל טון כל אחת ופצצות במשקל 250 קילוגרם כל אחת, מחשש שצה"ל ישתמש בהן באזורים מאוכלסים ברפיח. מתחילת המלחמה עד לנקודה זאת ארצות הברית סיפקה לישראל נשק ברכבת אווירית קבועה ובמשלוחים ימיים.[110] ארצות הברית היא התומכת העיקרית של ישראל בתמיכה כספית ומדינית, והספקית הראשית של נשק התקפי והגנתי מפריצת המלחמה ב-7 באוקטובר 2023.
בריאיון לרשת CNN אמר נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן כי אם ישראל תרחיב את הפלישה לרפיח יעצרו משלוחי הנשק. הנשיא הבהיר כי מדובר על נשק התקפי בלבד, ושכיפת ברזל תמשיך לפעול כרגיל.[111] דבריו עוררו ביקורת רבה בישראל, ובקרב רפובליקנים וארגונים יהודים דמוקרטים בארצות הברית.[112]
מאז החל המבצע המוגבל ברפיח, מעבר רפיח נסגר לאחר השתלטות צה"ל על צידו העזתי, במצרים ראו בכך פגיעה בריבונות וסירבו[113] להעביר סחורות למעבר כרם שלום.[114] ב-24 במאי, סיכמו המצרים והאמריקאים על העברת סיוע הומניטרי ודלק דרך מעבר כרם שלום בצורה זמנית, עד שמעבר רפיח ייפתח שוב מצידו הפלסטיני.[115]
ב-11 במאי דיווח ה-Times of Israel כי מגורמים רשמיים נמסר שמנהיג החמאס יחיא סנוואר לא נמצא ברפיח.[116]
בתקשורת פורסם שארצות הברית הציעה לישראל מידע מודיעיני איכותי על מיקומם של מנהיגי חמאס ברפיח, ובתמורה ישראל תתקוף בצורה ממוקדת בלבד.[117]
הרשות הפלסטינית דחתה הצעה שהעבירו ישראל וארצות הברית לקבל את השליטה על מעבר רפיח, זאת כל עוד לא יהיו הפסקת אש והבנות מקומיות עם החמאס בטענה שבלי הבנות אלה תהיה שפיכות דמים.[118] מקור פלסטיני בכיר אמר לסקיי ניוז בערבית כי הרשות השיבה שלא תסכים לנהלו תחת שלטון צבאי ישראלי, והתנתה זאת בהתחייבות של ישראל לתוכנית שלום ערבית שניסחו שש מדינות ערביות.[119] לפי מקור אחר, הנשיא הפלסטיני אבו מאזן אמר שלא יסכים לפעול שם "תחת כיסוי" כמו שהציעה ישראל וכי ההצעה לא נדחתה על הסף.[120]
ישראל הציגה ב-14 במאי בפני מצרים תוכנית להפעלה מחדש של מעבר רפיח באמצעות נציגים פלסטינים ואנשי או"ם תחת פיקוח ואבטחה ישראלית.[121]
ב-22 במאי, רשת בלומברג דיווחה כי ארצות הברית ריככה את התנגדותה הקודמת למבצע צבאי ישראלי רחב יותר ברפיח בעקבות מאמציה של ישראל להפחית את מספר האזרחים ששהו שם. לפי הפרסום, כאשר היועץ לביטחון לאומי סאליבן נפגש עם בכירים ישראלים בימים האחרונים, הם גילו שישראל שילבה בתוכניותיהם דאגות לסוגיה ההומניטרית כפי שביקשה ארצות הברית.[122][122]
ב-30 במאי, פורסם כי ישראל ומצרים הסכימו על פתיחה של מעבר רפיח להעברת סיוע. המחלוקת הייתה על זהות הגורם המפעיל.[123][123]
ב-16 ביוני, צה"ל פרסם הודעה, על אודות "הפוגה טקטית" בת 11 שעות בלחימה בכביש מכרם שלום לרחוב צלאח א-דין ומצפון לו. שתיערך בכל יום – במטרה לאפשר כניסה של סיוע הומניטרי דרך כרם שלום.[124][125][126]
ב-24 במאי 2024 הורה בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג להפסיק את הלחימה ברפיח, לאחר שדרום אפריקה עתרה לבית הדין בדרישה להפסיק את התמרון הקרקעי ברצועת עזה, בטענה כי ישראל מבצעת במהלכו רצח עם.[127] בתגובה השיבה ישראל כי טענות דרום אפריקה הן שקריות, שכן ישראל פועלת "לצמצם ככל הניתן את הנזק לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה", על ידי הכנסת סיוע הומניטרי, פינוי האוכלוסייה האזרחית מאזורים המיועדים לקרבות, ועוד.[128] במאמר המערכת של עיתון הוול סטריט ג'ורנל נטען כי בית הדין בהאג דורש מישראל דרישות שאין באפשרותה של אף מדינה לעמוד בהן במסגרת מלחמה בארגון טרור.[129]
ב-26 במאי 2024 הפציץ כלי טיס של חיל האוויר הישראלי צריף פח במחנה עקורים "מחנה השלום הכוויתי 1" בשכונת תל א-סולטאן ברפיח. בהפצצה נהרגו שני אנשי חמאס בכירים. חלקים מהטילים ששוגרו ניתזו לצריפים אחרים ובין האוהלים, גרמו פציעות קשות והבעירו דליקה. כ-50 פלסטינים נספו ו-240 נפצעו.[130][131]
בצה"ל טענו כי לא ידעו שבצריפים ובאוהלים הצמודים ליעד התקיפה במחנה העקורים שהו עשרות אזרחים. כמו כן צה"ל טען שהמחנה איננו באזור ההומניטרי כפי שהוגדר באותה עת, בנוסף דובר צה"ל טען שבצריף שהותקף היה מצבור נשק שגרם לשריפה.[132]
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע רבות הדרכים • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל |