קרולה נהר
 | |
| לידה |
2 בנובמבר 1900 מינכן, ממלכת בוואריה, הקיסרות הגרמנית |
|---|---|
| פטירה |
26 ביוני 1942 (בגיל 41) Sol-Iletsk, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות |
| מדינה |
הקיסרות הגרמנית, רפובליקת ויימאר, הרייך הגרמני  |
| תקופת הפעילות | 1920–1931 (כ־11 שנים) |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
Georg Becker |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קָרוֹלָה נֶהֶר (בגרמנית: Carola Neher; 2 בנובמבר 1900 – 26 ביוני 1942) הייתה שחקנית גרמנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נהר נולדה במינכן למורה למוזיקה בשנת 1900. היא החלה לעבוד כפקידה בבנק ב-1917. בקיץ שנת 1920, ביצעה את הופעת הבכורה שלה בתיאטרון באדן-באדן ללא לימוד משחק קודם, ואחר כך המשיכה לעבוד בתיאטרוני דרמשטאדט, נירנברג וב-Munich Kammerspiele. ב-1924, נהר החלה לעבוד בתיאטרון בורוצלב, שם פגשה את תרזה גיזה ואת פיטר לורה. ב-7 במאי 1925 נישאה לאלפרד הנשקה (המשורר קלאבונד), שעבר עבורה ממינכן לוורוצלב והיה באותה תקופה אמן ומשורר מוכר ומצליח למדי.
ב-1926 עברה נהר לברלין כדי לעבוד עם ברטולט ברכט. ברכט כתב את המחזה אופרה בגרוש, בו הייתה נהר אמורה לשחק בתפקיד פולי פיצ'ם אך לאור פטירתו של בעלה באוגוסט 1928 נעדרה מהצגת הבכורה. נהר גילמה את פולי בהופעות מאוחרות יותר. ברכט כתב תפקידים נוספים עבור נהר, אותם שיחקה בהצלחה. כמו כן, נחלה נהר הצלחה בגילום דמותה של מריאנה בהצגה אגדות מיערות וינה של אדן פון הורבאט. היא גילמה והנציחה את דמותה של פולי בסרט אופרה בגרוש, שבוסס על המחזה.
בעודה בברלין, נהר תרגלה אגרוף עם המאמן הטורקי סאברי מאהיר בסטודיו שלו, שנפתח לנשים בשנות ה-20 (כולל ויקי באום ומרלן דיטריך). היא הצטלמה לתמונה בעמדה נגדית למאהיר, בעודה מצוידת בכפפות אגרוף וגרביונים, והגדירה עצמה כ"אישה חדשה", המאתגרת קטגוריות מגדריות מסורתיות.
ב-1932 נישאה לאנטול בקר ועזבה את גרמניה לאחר עלייתו של אדולף היטלר לשלטון באביב 1933. היא היגרה לפראג, שם עבדה בתיאטרון הגרמני החדש, אך המשיכה לברית המועצות ב-1934, שם פגשה בגוסטב וון ונגנהיים ועבדה עמו בקברט דובר הגרמנית שלו, Kolonne Links.
ב-1936, במהלך הטיהורים הגדולים של משטר הסטליניזם, ונגהיים האשים את נהר ובעלה אנטול בקר בטרוצקיזם. נהר נאסרה ב-25 ביולי 1936. בקר הוצא להורג ב-1937 ונהר נשפטה לעשר שנות מאסר ונשלחה לגולאג ליד אורנבורג. היא נפטרה בעודה בכלא מטיפוס ב-26 ביולי 1942.
גורלה גרר מחאות בקרב מהגרים אחרים מחוץ לברית המועצות, במיוחד לאור העובדה שברכט שתק ולא סייע לנהר[1].
בנה של נהר, גאורג בקר, נמסר לבית יתומים. הוא חי בברית המועצות עד שנת 1975, אז הורשה להגר למערב גרמניה.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רחוב קרולה נהר בשכונת הלרסדורף שבמזרח ברלין קרוי על שמה של נהר.
בספרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Matthias Wegner: Klabund und Carola Neher – eine Geschichte von Liebe und Tod. Rowohlt, Reinbek bei Hamburg 1996. ISBN 3-87134-266-1
- Tita Gaehme: Dem Traum folgen. Das Leben der Schauspielerin Carola Neher und ihre Liebe zu Klabund.. Dittrich, Köln 1996. ISBN 3-920862-11-2.
- Guido von Kaulla: Und verbrenn in seinem Herzen: Die Schauspielerin Carola Neher und Klabund. Herder, Freiburg/Br. 1984
- Michaela Karl: Carola Neher: Die Silberfüchsin. In: Bayerische Amazonen – 12 Porträts. Pustet, Regensburg 2004. ISBN 3-7917-1868-1. S. 168-189
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרולה נהר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קרולה נהר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קרולה נהר, באתר Discogs (באנגלית)- ביוגרפיה של קרולה נהר (בגרמנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ האישה שלמדה מברכט איך להתרחץ, "משהו מתרחש במחסן הפסנתרים", דצמבר 2010