מפל קרח הנשפך אל קרחון לאמברט | |
מידע כללי | |
---|---|
מיקום | אזור הברית האנטארקטית |
אורך | 400 ק"מ |
רוחב | 80 ק"מ |
קואורדינטות | 71°S 70°E / 71°S 70°E |
(למפת אנטארקטיקה רגילה) | |
קרחון לאמברט או קרחון למברט (באנגלית: Lambert Glacier) הוא זרם קרח גדול ממדים (הניזון על ידי מפל קרח יוצא דופן בגודלו) באזור מזרח אנטארקטיקה שבאנטארקטיקה[1].
הקרחון הוא הקרחון הגדול בעולם. אורכו 400 קילומטרים[1], רוחבו 85 קילומטרים[1] ועומקו 2,500 מטרים.
הקרחון מנקז 8% מגיליון הקרח האנטארקטי, מדרום וממזרח להרי הנסיך צ'ארלס[1].
הקרחון זורם לכיוון צפון ונשפך אל מפרץ פרידז אל תוך מדף הקרח אמרי[1].
הקרחון מופה לראשונה בשנת 1952 על ידי הגאוגרף האמריקאי ג'ון ה. רוסקו (John H. Roscoe)[1], שחקר אזור זה באופן מפורט בהתבסס על תצלומי אוויר שצולמו על ידי צי ארצות הברית במהלך מבצע קפיצה לגובה בעונת המחקר (הקיץ האוסטרלי) 1946–1947[1].
הקרחון מופה מחדש בשנת 1956 על ידי משלחת החקר האנטארקטית הלאומית של אוסטרליה[1].
רוסקו, שמיפה את הקרחון, קרא לו "קרחון בייקר שלוש" (באנגלית: Baker Three Glacier)[1] - שם הקוד של מטוסי הצילום, שביצעו שלוש טיסות צילום באזור במרץ 1947[1].
הקרחון הופיע בגאזט השמות האנטארקטיים ה-14 של ארצות הברית (בשנת 1956)[1] - אך לא הופיע במפות שפורסמו לאחר מכן[1].
בעקבו זאת, ניתן לקרחון שם חדש בשנת 1957 על ידי ועדת השמות האנטארקטית של אוסטרליה (שלא הייתה מודעת לשם הישן), בעקבות המיפוי על יד משלחת החקר האנטארקטית הלאומית של אוסטרליה[1].
ועדת השמות קראה לקרחון על שמו של ברוס פ. לאמפרט (Bruce P. Lambert)[1], מנהל סוכנות המיפוי של משרד הפיתוח הלאומי של אוסטרליה (Australian Department of National Development)[1].
הקרחון חשוב מאוד במחקר שינויי האקלים בעקבות התחממות כדור הארץ מאחר שלשינויים קטנים מאוד באקלים יש השלכות מרחיקות לכת על זרימת הקרח במורד הקרחון. מרבית המחקרים על קרחון למברט נעשים באמצעות חישה מרחוק בגלל תנאי מזג האוויר הקשים באזור, שאינם מאפשרים מחקר באתר[2].
תצלומי לוויין מאפשרים מדידה של קצב זרימת הקרחון היורד מרמת הקוטב המכסה את מזרח אנטארקטיקה. מהירות הקרחון (ראו תמונה משמאל), בעיקר קצב שפיכתו למדף הקרח אמרי, מאפשרת מדידה של השפעת שינוי האקלים על רמת הקוטב כולה.