לידה |
23 באוגוסט 1892 גייזלבאך, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
פטירה |
20 ביולי 1941 (בגיל 48) קרסני-רוסל ליד סמולנסק, ברית המועצות |
מדינה | הרייך הגרמני |
השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר גרמניה הנאצית |
תקופת הפעילות | 1911–1941 (כ־30 שנה) |
דרגה | גנרל מיור (ורמאכט) |
תפקידים בשירות | |
מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-17 | |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
עיטורים | |
גנרל קרל ריטר פון ובר (בגרמנית: Karl Ritter von Weber; 23 באוגוסט 1892 – 20 ביולי 1941) היה מפקד בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
קרל ובר נולד ב-23 באוגוסט 1892 בגייזלבאך, לאדמונד ובר, בעל בית חרושת לרהיטים, ולאלאונורה לבית פרנץ. בשנת 1911 התגייס ובר לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים הבווארי ה-13 (פרנץ יוזף, קיסר אוסטריה ומלך הונגריה), עמו לחם במלחמת העולם הראשונה. ב-9 באוקטובר 1917 הוענק לו על פעולותיו בקרב איפר השלישי עיטור המסדר הצבאי של מקס יוזף, ובעקבות כך קיבל את תואר האצולה ריטר פון ובר. בשנת 1918 נפצע פון ובר פעמיים בקרב אראס (1918). על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה הצטרף פון ובר לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באפריל 1932 הוא הועלה לדרגת מיור, וב-1 באוגוסט 1934 הוא הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. ב-13 במאי 1935 מונה פון ובר למפקד גדוד ההדרכה ה-2 של רגימנט הרגלים ה-20, וב-15 באוקטובר 1935 הוא מונה למפקד הגדוד ה-2 ברגימנט הרגלים ה-62. ב-1 ביולי 1937 הוא הועלה לדרגת אוברסט, וב-12 באוקטובר 1937 הוא מונה למפקד רגימנט הרגלים ה-93.
בפרוץ המלחמה היה פון ובר מפקד רגימנט הרגלים ה-93, ופיקד עליו במהלך המערכה בפולין ובמהלך המערכה על צרפת, כחלק מהדיוויזיה הממונעת ה-13. ב-16 באוקטובר 1940 הוא מונה למפקד חטיבת הרובאים ה-1, וב-1 בנובמבר 1940 הוא מונה לראש מטה דיוויזיית הפאנצר ה-11. ב-1 בדצמבר 1940 הוא הועלה לדרגת גנרל מיור, וב-7 ביולי 1941 הוא מונה למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-17 ברוסיה. ב-19 ביולי 1941 הוא נפצע קשה בלחימה סביב סמולנסק מפגיעת רסיס, וב-20 ביולי 1941 הוא נפטר כתוצאה מפציעתו בבית החולים השדה בקרסני-רוסל.