קרן נאמנות
קרן נאמנות (באנגלית: Mutual Fund) היא מכשיר פיננסי שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם. קרן הנאמנות מנוהלת על ידי מנהל הקרן. היא פועלת על פי הסכם נאמנות שפרטיו פורסמו באמצעות תשקיף.
קרן הנאמנות משקיעה לפי מדיניות השקעה הנקבעת מראש וניתנת לשינוי מעת לעת, לאחר שמתריעים על כך בפני החברים המשקיעים בקרן. ישנם סוגים רבים של קרנות נאמנות, מהן מנייתיות אשר מדיניות ההשקעה שלהן קובעת כי על מנהליהן להשקיע שיעור מסוים מסך הנכסים שלהן במניות. ההשקעות לפי סוגי המדיניות של הקרן יכולות להשתייך לסקטורים שונים בתחומי המסחר והכלכלה (כללי, ענפים, מדדים, אופציות, אג"ח להמרה וכו') ומהן המתמקדות באפיקי השקעה אחרים, כגון מק"מ, אג"ח צמודות מדד, אג"ח במט"ח, סחורות ועוד. בשנת 1974 ג'ון בוגל הקים קרנות נאמנות שבמקום להעסיק מומחים מבססים תוכנית השקעות על שינויים במדד ניירות ערך.
קרן נאמנות מורכבת מיחידות, שכל אחת מהן מקנה זכות שווה בקרן.[1] קרנות המשקיעות בני"ע של חברות מענפים שונים נוטות להשיג תשואות הקרובות לאלו של השוק, בעוד קרנות המתמחות בני"ע של חברות הפועלות בענף מסוים נוטות להיות חשופות לסיכון הענף ולתשואה בו.
בישראל קרנות נאמנות נסחרות ונסלקות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ומשווקות ללקוחות דרך יועצי השקעות בבנקים המקומיים. יש מעל לאלף קרנות נאמנות ישראליות, ולאחרונה נפתח השוק המקומי גם להצעה של קרנות נאמנות זרות.
מונחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקרן נאמנות צריך להיות נאמן לקרן ומנהל קרן החותמים על הסכם הקרן.
- נאמן קרן: חברה שתפקידה להחזיק בנכסי הקרן עבור בעלי היחידות ולפקח על יישום מדיניות ההשקעה של מנהל הקרן בהתאם לתשקיף.
- מנהל קרן: חברה המנהלת את נכסי הקרן ומבצעת רכישות ומכירות של ני"ע ופעולות אחרות בהתאם למדיניות ההשקעות של הקרן.
- הסכם הקרן: חוזה שבאמצעותו מוקמת קרן. הוא נחתם בין מנהל הקרן לבין הנאמן ובו פרטים שונים, כגון שם הקרן, שכר המנהל, שכר הנאמן ומדיניות ההשקעה של הקרן. ההסכם וכל שינוי בו טעונים אישור הרשות לניירות ערך.
סוגי קרנות נאמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן לסווג את קרנות הנאמנות במגוון דרכים.
סיווג על פי סוג הקרן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרן סגורה: קרן המנפיקה לציבור מספר מוגבל של יחידות. כאשר מכסת היחידות מתמלאה, היא אינה רשאית להנפיק יחידות חדשות, למעט חלוקת הטבה. מנהל הקרן רשאי למכור יחידות נוספות אם ישנם פדיונות בקרן. אין זכות אוטומטית לפדיון היחידות אלא רק במועד פירוק הקרן. היחידות נסחרות בבורסה.
- קרן פתוחה: מנפיקה מס' לא מוגבל של יחידות (במקרים חריגים יש הגבלה על מספר היחידות המקסימלי), יש יכולת פדיון בכל עת והיחידות עצמן אינן נסחרות בבורסה. לפיכך, הפעילות בקרן פתוחה מתנהלת כולה בשוק הראשוני.
- קרן ייחודית: היא קרן סגורה אשר בהסכם הקרן שלה נקבע כי תהיה רשאית להשקיע בני"ע שאינם נסחרים בבורסה.
סיווג על פי אופן חלוקת הרווחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרן צבירה: קרן הצוברת את כל רווחיה ואינה רשאית על פי תשקיפה לחלק אותם או מקצתם כדיבידנד במזומן לבעלי היחידות בה.
- קרן לא-צבירה: קרן העשויה לחלק את רווחיה כדיבידנד לבעלי היחידות בה.
סיווג על פי אופן פיזור ההשקעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרן מתמחה: קרן המשקיעה שיעור ניכר מנכסיה באפיק השקעה אחד. למשל: קרן המתמחה במניות, קרן המתמחה בצמודי מדד, קרן המתמחה במט"ח. לפי הגדרת בנק ישראל, קרן מתמחה היא קרן המשקיעה לפחות 75% מנכסיה באפיק אחד, לפי ממוצע החזקותיה ב-18 החודשים האחרונים.
- קרן גמישה: קרן הרשאית להשקיע את נכסיה בכל אפיק השקעה על פי שיקול דעתו של מנהל הקרן אשר יפעל מתוך מגמה להשיג ניצול מרבי של תנודות הפעילות בשוק.
סיווג על פי מעמד מס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרן פטורה: קרן נאמנות שרווחיה והכנסותיה פטורים ממס, בעוד בעלי היחידות בה חייבים במס. מחזיק היחידה יחויב במס בשיעור של 25% על רווח הון ריאלי במועד מימוש היחידה.
- קרן חייבת: קרן נאמנות שרווחיה והכנסותיה חייבים במס, בעוד בעלי היחידות בה פטורים ממס. הקרן משלמת מס על פי השיעורים החלים על יחידים. מחזיק היחידה לא יחויב במס במועד מימוש היחידה.
סיווג על פי אפיק השקעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרנות כספיות: קרן המחזיקה השקעות לטווח קצר בלבד ונחשבת לסולידית.
- קרנות מנייתיות
- קרנות שקליות
- קרנות חו"ל
- קרנות אג"ח
- קרן מחקה: קרן שמנוהלת כך שביצועיה יתחקו אחרי מדד כלשהו (למשל אחרי מדד ת"א 35 או מדד התל בונד) בניכוי דמי הניהול
סיווג על פי היקף הנכסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיווג על פי רמת הסיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 2008, כל קרן נאמנות מפרסמת את שיעור החשיפה המרבי שלה למניות ולמטבע חוץ באמצעות הקוד הבא:
| שיעור חשיפה מרבי | למניות | למטבע חוץ |
|---|---|---|
| ללא חשיפה | 0 | 0 |
| עד 10% | 1 | A |
| עד 30% | 2 | B |
| עד 50% | 3 | C |
| עד 120% | 4 | D |
| עד 200% | 5 | E |
| מעל 200% | 6 | F |
דוגמאות:
- קרן כספית תסומן בקוד 00
- קרן אג"ח חו"ל תסומן בקוד 0D
- קרן מניות בארץ תסומן בקוד 40
- קרן מניות חו"ל תסומן בקוד 4D
סיווג על פי מידת השליטה בהשקעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרן בנאמנות עיוורת: קרן בה למוטבים אין ידע אודות ההחזקות בקרן, וכן אין להם אפשרות להתערב בניהולה. קרן זו שימושית לאלו המעוניינים להשקיע אך נמצאים בניגוד עניינים, כגון פוליטיקאים, בכירים במערכת הפיננסית, עיתונאים ועוד. זאת בניסיון להימנע מביקורת ציבורית על פעילותם היכולה להשפיע על שווי הנכסים בקרן.
רכישה ופדיון של קרנות נאמנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]איך קונים ומוכרים קרנות נאמנות?
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעולת הרכישה והפדיון של קרנות נאמנות מתבצעת על ידי מתן הוראה לחבר הבורסה אשר בו מתנהל חשבון ההשקעות. ניתן לתת הוראות לרכישה או לפדיון בשלבים שונים של שעות המסחר בבורסה עד המועד הקובע (בדרך כלל עד לשעה 15:00, ואולם יש קרנות שבהן השעה מוקדמת יותר). ההוראות מבוצעות באותו היום, למעט קרנות המוגדרות כקרנות חו"ל, שבהן ההוראה מתבצעת למחרת. הכסף מועבר לחשבון אם ההוראה ניתנה עד למועד הקובע באותו היום. במידה והיא ניתנה אחרי שעה זאת, ההוראה תתבצע רק למחרת וגם התמורה תועבר ביום שלמחרת.
מחיר קניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לכל קרן נאמנות יש מחיר קניה או מחיר יסודי. המחיר היסודי הוא שווי נכסי הקרן מחולק במספר יחידות הקרן. חלק מהקרנות גובות שיעור הוספה בעת רכישת יחידה.
מחיר פדיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחיר הפדיון של יחידה יהיה שווה למחיר המכירה של נכסי הקרן לחלק למספר יחידותיה. מהמחיר היסודי גוזרים את מחיר הפדיון שהוא המחיר היסודי בניכוי עמלות הפעולה בקרן. מחיר הפדיון מתקבל בעת שהמשקיע מוכר את הקרן.
שיעור ההוספה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעיתים, בעת רכישת יחידה בקרן נאמנות, המשקיע ישלם גם שיעור הוספה. שיעור ההוספה הוא תשלום חד פעמי בעת הרכישה. מחיר הקרן הכולל את שיעור ההוספה נקרא מחיר היחידה. ישנן קרנות שבהן אין שיעור הוספה, לצד כאלו שבהן שיעור ההוספה מגיע לאחוז אחד ויותר. לעיתים, שיעור ההוספה מתווסף בעת המכירה.
עמלות פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דמי ניהול לשנה
מרבית החברות גובות דמי ניהול. דמי הניהול הם התמורה המועברת לכיסו של מנהל הקרן. דמי הניהול השנתיים נעים בין 0% ל-4% ואף למעלה מזה, תלוי בסוג הקרן. קרנות הנאמנות המנייתיות הן בעלות שיעור דמי הניהול הגבוה ביותר, בעוד הקרנות הכספיות הן בעלות דמי הניהול הנמוכים ביותר.
- דמי נאמנות לשנה
בנוסף לדמי הניהול שעוברים (כאמור) למנהל הקרן, יש גם דמי נאמן, העוברים לנאמן הקרן. זוהי עמלה בגובה 0-0.1% לשנה מהקרן המושקעת.
- דמי משמרת לשנה
מרבית המשקיעים בקרנות נאמנות משקיעים דרך שירותי הבנקים. הבנקים גובים עמלה המכונה דמי משמרת. בדרך כלל דמי המשמרת יהיו בשיעור 0.5-0.6% לשנה מסכום התיק במשמרת.
- עמלת הפצה (בדרך כלל נגבית מהקרן)
לאחר כניסתה לתוקף של רפורמת בכר, נקבע כי הבנקים יהיו זכאים לגבות עמלת הפצה, בשיעורים שונים. החל מאפריל 2006 נגבית גם עמלת הפצה בעת רכישת קרן הנאמנות. בדרך כלל עמלות ההפצה נגבות ישירות ממנהל הקרן ואינן מוטלות על המשקיע.
רפורמות ושינויי חקיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רפורמת בכר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – רפורמת בכר
רפורמת בכר, הנקראת על שמו של מנכ"ל משרד האוצר, ד"ר יוסי בכר, שכיהן תחת שר האוצר בנימין נתניהו, קבעה כי על הבנקים, אשר החזיקו בבעלות על עיקר הנכסים של קרנות הנאמנות וקופות הגמל במדינת ישראל ערב הרפורמה, למכור את ההחזקות שלהם בנכסים הללו. לאחר העברת הרפורמה בכנסת (מאי 2005), נכנסו הבנקים למשא ומתן מואץ ובין החודשים אוקטובר 2005 לינואר 2006, הצליחו למכור את עיקר ההחזקות שלהם בקרנות הנאמנות וקופות הגמל תמורת מיליארדים של שקלים, לחברות הביטוח, קרנות השקעות זרות ואף ברוקרים פרטיים. רפורמת בכר היוותה מפנה דרך חשוב בעתידה של תעשיית קרנות הנאמנות בישראל, משום שמעתה יש לשער שהייעוץ שיתקבל בסניפי הבנקים ללקוח הישראלי יהיה פחות מוטה לעבר המלצה לרכישת קרנות, אשר היו בעבר באחזקת הבנק.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקרים רבים, בהם מחקר של יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' השוו בין התשואות שמושגות על ידי קרנות נאמנות המנוהלות באופן אקטיבי לעומת אלו שמושגות על ידי קרנות מחקות מדד, ומצאו שככלל קרנות נאמנות המנוהלות באופן אקטיבי פיגרו מאחורי המדדים, וגם כאשר השיגו תשואה עודפת, זו נמחקה על ידי העלויות הגבוהות של דמי הניהול.[2][3][4] מסקנות דומות עולות מהמחקר המתעדכן של SPIVA שמתפרסם באופן שנתי.[5][6]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמי גינזבורג, קרן נאמנות, באתר TheMarker, 28 בדצמבר 2014- חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994
- מאמר שמסביר כיצד למצוא קרנות כספיות ולמדוד את הביצועים שלהן, על מנת לבחור ביניהן בצורה מושכלת
- תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס"ו-2006, באתר הרשות לניירות ערך
- איך לבחור קרנות נאמנות כאשר דמי הניהול כה גבוהים?, באתר גלובס, 29 במאי 2015
- דירוג קרנות נאמנות(הקישור אינו פעיל), אתר Fundzone, מאי 2018
- קרן נאמנות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סע' 3(ב) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, תשנ"ד-1994, ס"ח 308.
- ^ Eugene F. Fama, Kenneth R. French, Luck versus Skill in the Cross-Section of Mutual Fund Returns, The Journal of Finance 65, 2010-10, עמ' 1915–1947 doi: 10.1111/j.1540-6261.2010.01598.x
- ^ Indexing versus active mutual fund management, JOURNAL OF FINANCIAL PLANNING
- ^ Burton G. Malkiel, Returns from Investing in Equity Mutual Funds 1971 to 1991, The Journal of Finance 50, 1995, עמ' 549–572 doi: 10.2307/2329419
- ^ SPIVA scorecards - Bogleheads, www.bogleheads.org
- ^ U.S. Persistence Scorecard Year-End 2022, S&P Dow Jones Indices (באנגלית)
