קשר בין-דורי

קשר בין דורי בין אב לביתו

קשר בין דורי בין סבתא לנכדותיה. ציור משנת 1893

קשר בין-דורי הוא מערכת היחסים בין הדורות השונים במעגל חייו של האדם. בעולם המודרני, עם שינוי מבנה המשפחה המסורתי ותהליכים חברתיים נוספים משתנה הקשר הבין-דורי.

מבוא

ההכרה במושג דור כקטגוריה חברתית-תרבותית מובחנת החלה במחצית המאה השמונה-עשרה, עם המהפכה התעשייתית. ההתפתחות הטכנולוגית במאה ה-20 גרמה לכך שצעירים בחברה המודרנית גדלו בסביבות טכנולוגיות ותרבותיות שונות מאלה של הוריהם, ונוצרו לראשונה פערים ומתחים בין-דוריים משמעותיים^[1]. הקשר הבין דורי אינו רק מושפע משינויים חברתיים אלא גם מחולל אותם, ובפרט קונפליקטים המאפיינים קשרים בין-דוריים. דורות שאינם חולקים את אותה תודעה, תחושת גורל משותף ועקרונות מעצבים בחברה, בהכרח חווים בין זה לזה קונפליקטים, פערים ומתחים בקשר הבין דורי.

מקובל להבחין מבחנה סוציולוגית בשלושה סוגי יחסים בין הורים לילדים:

1. יחסים בתקופה המסורתית – במשפחה המורחבת של העידן החקלאי

2. יחסים בתקופה המודרנית – במשפחה הגרעינית של העידן התעשייתי

3. יחסים בתקופה הפוסט מודרנית – במשפחה של עידן האינטרנט

בשיח הסוציולוגי והמערבי מקובלת כיום האבחנה הבין דורית הבאה: הבייבי בומרז, דור ה-X, דור ה-Y ודור ה-Z. בכל דור ודור, קיימים מתחים הנובעים מהמיקום הכרונולוגי השונה וכפועל יוצא, מן השוני התרבותי המבחין בין הדורות. לכן, היחסים הבין-דוריים באים לידי ביטוי בהיבטים רבים בחיינו. כיום ישנה הכרה כי הקשר הבין דורי והיחסים בין הדורות מובחנים וייחודיים לתקופתנו עם הופעת דור ה-Y (והדורות הבאים אחריו) ביחס לקודמיו.

השפעת הופעת האינטרנט על הפער והקשר הבין דורי

האינטרנט וטכנולוגיות תקשורת שהתפתחו במאה האחרונה שינו מהותית את אופי האינטראקציה בין בני אדם וערערו מבנים ארגוניים ומשפחתיים. בתקופתנו הפערים בין הדורות מתרחבים מאוד, ואִתם גדלים גם הקונפליקטים בין ילדים להורים^[2].

העולם הדיגיטלי יצר תרבות חדשה ולכן המפגש באינטרנט בין הקבוצות השונות של מבוגרים וילדים הוא מפגש בין תרבויות ולא רק מפגש בין הצרכים הטכנולוגיים השונים של כל קבוצה^[3].

בניגוד להוריהם, בני נוער כיום חיים בסביבה תרבותית הלוקחת כמובן מאליו את עצם קיומם של אמצעים דיגיטליים ומציאות מתווכת מולטימדיה והם עושים שימוש במדיה זו, בעיקר לצרכים חברתיים, עם הדומים להם. חוויית המפגש של הוריהם עם תרבות זו שונה מהותית. עבור ההורים חוויה זו אינה טבעית, ועל-כן הם נאלצים לסגל לעצמם נורמות חדשות וללמוד לעמוד בקצב שינויי הטכנולוגיה המתפתחת. תפקידי ההורים והילדים מתחלפים אפוא, במקום שהמבוגרים יהיו אלה המנחילים את התרבות, ההורים הם אלה הלומדים מילדיהם. היפוך תפקידים זה הוא אחד הגורמים לשינוי ביחסי הכוחות במשפחה, אובדן הסמכות ההורית ותחושת חוסר האונים של הורים מול ילדיהם^[2].

השפעת עולם התעסוקה בימינו על הקשר הבין דורי

לכל דור יש מאפיינים ייחודיים והתנהלות משלו בעולם העבודה המכונים "אישיות הדור". ברוב הארגונים כיום עובדים 3–4 דורות. ככל שהזמן יתקדם והארגונים בשוק התעסוקה יתפתחו, נמצא בכל ארגון דורות רבים של עובדים כאשר הפער בין הדור הוותיק ביותר לצעיר ביותר יגדל, והפערים רק ילכו ויתחדדו. פערים אלו יוצרים קונפליקטים ועימותים בין הדורות במקום העבודה ועל-כן ניהול לקוי של צוות בין דורי עלול להביא לירידה בתפוקות, לפגיעה בשירות לקוחות, להקטנת ראש ולשחיקה במוטיבציה^[4].

השפעת מגמות כלכליות עכשוויות על הקשר הבין דורי

ישנה השפעה רבה למיתון העולמי על כל הדורות ובייחוד על דור ה-Y שנמצא כיום בשנות הקריירה הקריטיות שלו. ביטוייה של השפעה זו הם אקדמאים מובטלים, משכורות נמוכות מבעבר, חובות ומודעוּת נמוכה לחסכון. הללו מציבים את בני הדור בנקודת פתיחה בעייתית בשלב קריטי של חייהם. מצוקות כלכליות אלו, המתחברות למשבר תודעתי, מביאות את הצעירים של ימינו להיעזר בצורה ניכרת בהורים. תלות זו באה ליידי ביטוי בכך שהילדים נשארים לגור עם ההורים עד גיל מאוחר, גיל הנישואים עולה, הילדים נתמכים בהוריהם למימון לימודים ודירה, נעזרים בהורים בגידול הנכדים ועוד^[1].

הקשר הרב דורי בעבר וכיום

בעבר הקשר בין דורי היה משמעותי יותר מהיום, והזקנים בדרך כלל התגוררו בקהילה ובסמוך למשפחתם. המפגשים הרב דוריים היו רבים - בבית הכנסת, בבניין, בשכונה ועוד.

כיום אוכלוסיית הזקנים (מוגדרת כמי שגילו 65 ומעלה) בישראל מונה כ-978,000 איש ומהווה כ-11% מכלל האוכלוסייה. מאז שנות החמישים, קצב הגידול של אוכלוסייה זו היה כפול מזה של האוכלוסייה הכללית. 98% מתוך הזקנים חיים בקהילה, כלומר, לא בבתי אבות, או במסגרות מוסדיות אחרות. כמו כן, כרבע מהם חיים לבד.^[5] עם העלייה בתוחלת החיים, שינוי במבנה המשפחה המסורתי והתפתחות הטכנולוגיה המהירה, נחלש קשר הבין דורי בתוך המשפחה, הקהילה והחברה. לעיתים קרובות, זקנים נתפסים כחלשים וסובלים מגילנות. מציאות זו מייצרת נתק בין דורי.

דרכי פעולה לחיזוק הקשר הבין דורי

המעגל הבין אישי

במעגל זה נוצר קשר אישי בין זקן וצעיר, במטרה ששני הצדדים יוכלו לתרום זה לזה ולקבל זה מזה.

מעגל הקהילה

זירות המפגש בין זקנים וצעירים הן מעטות. המטרה היא להביא את הזקנים והצעירים למקום אחד וליצור בניהם אינטראקציה. מצב כזה יכול להתרחש בבתי הספר, בשכונה, בתנועת הנוער ועוד. פרויקטים לדוגמה: מחויבות אישית בין דורית, תוכנית הקשר הרב דורי של משרד החינוך, ארגון "דור לדור", "קשר בין דורי", ״סַבָּבְּתָא״ ועוד.

מעגל החברה הישראלית

המעגל האחרון הוא כלל החברה. המטרה היא לשנות את השיח ולהפוך את הזקן ממנודה למעורב וממוחלש לשווה ובעל תועלת.

הקשר הבין דורי בעולם

הקשישים מונים כ-680 מיליון נפש ומהווים כ-9% מאוכלוסיית העולם. התחזיות צופות כי עד שנת 2030 אוכלוסיית הקשישים תהווה כ-12% מכלל האוכלוסייה.^[6] המלצת המחקרים שעוסקים בנושא היא ליצור פעילויות ומקומות רבים ככל האפשר, שיאפשרו מפגשים בין הדורות השונים.

ארצות הברית

הארגון "Generations United" פועל במספר מדינות בארצות הברית לחיזוק הקשר הבין דורי מאז 1986. הארגון מפעיל את תוכנית "אתרים משותפים"- מקומות שמפגישים בין צעירים לזקנים, בבתי ספר ובמסגרות שונות.

סינגפור

הוקם "כוח משימה" מטעם משרד ממשלתי, אשר אמון על הקשר הבין דורי. כוח זה, עבד על החיבור הבין דורי בתוך משפחות וקהילות בסינגפור ועל העלאת המודעות לחשיבותו. במדינה קיימים מרכזים המיועדים לכל גיל, שמציעים פעילויות לילדים, נוער, מבוגרים וזקנים. המרכזים ממוקמים באזורים שיאפשרו גישה רב דורית וספונטנית לכלל האוכלוסייה.

בנוסף, מספר אוניברסיטאות בסינגפור מציעות קורס אשר מיישם את הפרספקטיבה של הקשר הבין דורי.

ישראל

בשנת 2014 נוסד ארגון 'דורותיים'. ארגון זה נולד על-בסיס מיזם חברתי שמטרתו להפגיש ולחבר בין הדורות, על ידי יצירת מרחבים משותפים אשר ישמשו למפגשים בין הדור השלישי לדור הצעיר. המיזם מפעיל פרויקטים בעלי אופי משתנה כאשר מאחורי כולם עומד עקרון מאחד: פיתוח תקשורת בין-דורית בתוך התא המשפחתי והקהילה.

ארגון 'דורותיים' מוביל את הקמת גן הילדים הראשון בישראל שיבנה בתוך דיור מוגן במושבה זכרון יעקב. גן זה יותאם לפעילות משותפת של שני הדורות ויפעל לחיזוק הקשר בין הילדים לזקנים המתגוררים בו.

בנוסף, הארגון פועל ליצירת מסגרות מגורים אלטרנטיביות לזקנים. זאת מתוך שותפות בין הקהילה לקבוצת הזקנים החיים בה, תוך מחויבות הדדית ומעורבות חברתית.

בשנת 2018 התגבשה קבוצת יזמיות חברתיות אשר הקימו את "קשר בין דורי" במטרה להקים רשת מעונות יום לגילאי 0-3 במתחמי הגיל השלישי. לאחר בחינת השטח התכנית שונתה והוקמה תוכנית "צמודים" אשר מפגישה בין ילדי גנים למבקרי מרכזי יום על בסיס שבועי קבוע. התכנית פעלה בשני מוקדי פיילוט בין ינואר למרץ 2020. עם פרוץ מגפת הקורונה התכנית שינתה את פניה ל"צמודים מרחוק" בה נוצרים חיבורים הדוקים בין גני ילדים ומוסדות גיל שלישי על בסיס קבוע בשבעה מוקדי פיילוט בארץ.

קישורים חיצוניים

• קשר בין-דורי, ברשת החברתית פייסבוק
• עמותת קשר בין דורי
• דור לדור
• מחשבה טובה(הקישור אינו פעיל)
• אמץ סבא
• העמותה למען הקשיש
• עמותת המשפט בשירות הזיקנה
• איתן אבריאל, לקחת מהזקנים ולתת לצעירים: האם העולם בדרך למלחמה בין הדורות?, באתר TheMarker‏, 1 בפברואר 2018
• אור-אל ביילינסון, אל מעבר לבעיית הדורות, הזמן הזה, מכון ון ליר בירושלים, אפריל 2022
• ענת ליפשיץ, זכותם החוקתית של זקנים לקשרים בין-דוריים, משפט וממשל כ"ה, 2022
• דורותיים, ברשת החברתית פייסבוק
• אתר Generations United (באנגלית)

• Leng Leng Thang, Promoting intergenerational understanding between the young and old: the case of Singapore

הערות שוליים

1. הרשקוביץ, ש., הדור הבא ישן בחדר הסמוך: פענוח סוציו-תרבותי של דור ה-Y, משרד הכלכלה, מחקר וכלכלה., 2014
2. עידן, א., יחסי ילדים-הורים בעידן הפוסט מודרני, עט השדה 4-7, 2009
3. Prensky, M., Digital Natives, Digital Immigrants: a New Way to Look at Ourselves and Our Kids, (On the Horizon 9(5
4. צילה חי שפרי ועדנה קורן, ניהול בין דורי- X ,Y ,Z בסירה אחת, באתר אודם
5. ברודסקי, ג., שנור, י. ובאר, ש. (עור'). (2018). בני +65 בישראל שנתון סטטיסטי 2017. לוחות 1.32 ו-1.35. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל וג'וינט אשל.
6. ברודסקי, ג., שנור, י. ובאר, ש. (עור'). (2018). בני +65 בישראל שנתון סטטיסטי 2017. לוח 5.1. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל וג'וינט אשל.