קשת מורכבת

שחזור של קשת מורכבת
קשת הונית - דוגמה לקשת מורכבת

קשת מורכבת היא קשת העשויה ממספר חומרים המחוברים יחדיו, על פי רוב שילוב של עץ, פיסות קרן ורצועות גידים הלקוחות מבעלי חיים. הקשת המורכבת מנצלת את היתרונות השונים של החומרים המשמשים לבנייתה ואוצרת בתוכה כוח רב הרבה יותר מקשתות העשויות ממקשת עץ אחת. הקשת המורכבת התפרסמה בעיקר כנשק מטיל האימה של הקשתים הרכובים של עמי הערבה האירו-אסייתית, שפלשו לאירופה, למזרח התיכון ולסין עוד לפני שחר ההיסטוריה.

פרה-היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשת המורכבת הומצאה אחרי הקשת הפשוטה (Self Bow), הקיימת מאז התקופה הפלאוליתית העליונה או התקופה המזוליתית המוקדמת. העמים הראשונים שהשתמשו בוודאות בקשת המורכבת היו האכדים, הסקיתים והחיקסוס, אשר הביאו את הקשת המורכבת למצרים.

הקשת בעת העתיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפוס האוגריתי "עלילת אקהת", מתוארת קשת פלאים שיוצרה על ידי האל הכנעני כושר וחסיס, הקשת מתוארת כמורכבת מעץ יחד עם קרני יעלים[1]

אבי ההיסטוריונים, הרודוטוס, מתאר בספרו "ההיסטוריות" את יכולתם הרבה של הסקיתים בשימוש בקשת המורכבת. עמים נוספים שנודעו בעת העתיקה בזכות השימוש שעשו בקשת המורכבת היו הפרתים וההונים.

הקשת בימי הביניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים, המשיכו עמי ערבה חמושים בקשת המורכבת לפלוש לאירופה. האווארים, המגיארים, הטורקים והמונגולים הפכו את הקשת המורכבת לנשק מטיל האימה ביותר בעיני ההיסטוריונים האירופאיים.

המזרח הרחוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאות שנים לפני כניסתם לאירופה היו ההונים, הטורקים והמונגולים עורכים פשיטות לתוך סין.

המזרח התיכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך התקופה העבאסית הקים הח'ליפה אל-מעתצם יחידה צבאית של עבדים-לוחמים. חיילים אלו שנודעו בשם ממלוכים היו נערים טורקיים מהערבה האסייתית, שנמכרו להיות עבדים-לוחמים בשל המיומנות הגבוהה שלהם ברכיבה על סוסים ובהפעלת קשת מורכבת. הממלוכים הפכו לחיילים המקצועיים המיומנים ביותר בהיסטוריה של האסלאם.

במאה ה-11 פלשו שבטים טורקיים בהנהגת המשפחה הסלג'וקית לתוך עולם האסלאם. הסלג'וקים היו פרשים קשתים מעולים והשתלטו על כל המזרח התיכון ואף פלשו לתוך גבולות האימפריה הביזנטית.

עידן אבק השריפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המצאת אבק השרפה וכניסת הרובה (ארקבוז ומאוחר יותר מוסקט) לשירות המוני, ירדה קרנה של הקשת המורכבת. עם זאת, רק לאחר המצאת הרובה הבריחי, שהדגם הראשון שלו היה רובה הנרי, הופיע בשדה הקרב כלי נשק היכול לייצר אש מהירה יותר ובעלת טווח ארוך יותר מאלו של הקשת המורכבת.

בניית קשת מורכבת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשם ייצורה של קשת מורכבת נדרשה תקופה של לפחות שנתיים. בתחילה היה האומן מעצב מסגרת עץ, לרוב מטקסוס או מליבנה. אחרי כן היה האומן מדביק פיסות קרן לחלק הקמור של מסגרת העץ. בשלב השלישי הודבקו מעין חוטים העשויים מגידים של בעלי חיים לחלק הקעור של מסגרת העץ. הדבק ששימש להדבקת פיסות הקרן והגידים לקשת היה עשוי לרוב מעור של בעלי חיים או משלפוחיות הציפה של דגים. צורתה של מסגרת הקשת הייתה כעת מעין שלושת רבעי עיגול המזכיר במקצת את האות היוונית אומגה (Ω). האומן כופף לאחור את מסגרת הקשת באופן הדרגתי במשך יותר משנה. אחרי הכיפוף נקשרו שני קצותיה בכוח על ידי מיתר העשוי לרוב ממשי. בקשת המושלמת נמצאו פיסות הקרן בחלקה הפנימי של הקשת ואילו הגידים נמצאו בחלקה החיצוני.

תכונות הקשת המורכבת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש במספר חומרים בבניית הקשת המורכבת איפשר את ניצולן של התכונות השונות של כל חומר. החוזק והגמישות של העץ סייעו ביצירת עמוד השידרה של הקשת. פיסות הקרן המודבקות בכוח לעץ שאפו להתפשט החוצה ואילו החוטים העשויים גידים המודבקים במתיחה מהצד השני שאפו להתכווצות. כיפוף הקשת לאחור בכוח רב בתהליך הדרגתי וקיבוע הכיפוף בעזרת המיתר אצרו כוח רב בתוך הקשת המורכבת. פיסות הקרן שנמצאו אחרי הכיפוף בחלקה הפנימי של הקשת ניסו להרחיב מסגרת הקשת ואילו רצועות הגידים בחלקה החיצוני של הקשת ניסו לכווצה. כאשר מתחו את הקשת לירי משכו בכוח את פיסות הקרן ואת רצועות הגידים נגד הכיוון המתאים שלהם. כאשר היו משחררים את המיתר בירי היו פיסות הקרן מתרחבות בכוח ואילו הגידים היו מתכווצים חזרה ובכך מקנים לחץ אנרגיה קינטית רבה יותר מזו הניתנת בידי קשת המורכבת מחומר אחד.

הקשת הארוכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשת הארוכה אינה קשת מורכבת אך לעץ ממנו היא עשויה, לרוב טקסוס (Yew), ישנן מספר תכונות המזכירות את שילוב התכונות של החומרים מהם בנויה הקשת המורכבת.

לקשת זו מראה יוצא דופן בשל היות הצלע העליונה של הקשת גדולה יותר מזו התחתונה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קשת מורכבת בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שירלי נתן יולזרי, דרכי הסיפור ועיצוב הדמויות באפוס 'עלילת אקהת' מאוגרית