ראסנשאנדה (בגרמנית: Rassenschande. מילולית: "זיהום הגזע") או בלוטשאנדה (בגרמנית: Blutschande; ⓘⒾ, מילולית: "זיהום הדם"), הוא כינוי גנאי שהיה בשימוש בגרמניה הנאצית לצורך ציון נישואי תערובת בין בני הגזע הארי לבין מי שאינם ארים, בהם יהודים. המונח שימש כבסיס למדיניות הגזע של המשטר הנאצי בגרמניה. מדיניות זו יושמה בחקיקה, שבמסגרתה נדרשו ארים לשאת אישור ארי (אנ'). לאחר מכן, ב-1935, עם חקיקת חוקי נירנברג, נאסר על ארים ולא ארים, בהם יהודים, לקיים יחסי מין וקשרי נישואין אלה עם אלה. מכיוון שיהודים שהתנצרו עדיין נחשבו יהודים לפי תורת הגזע, נאסרו גם נישואיהם של גרמנים ארים עם יהודים שהתנצרו או נוצרים שאחד מאבותיהם עד דור שלישי היה יהודי. מערכת החינוך של גרמניה הנאצית הכניסה לספרי הלימוד ולתוכנית הלימודים את המונח "ראסנשאנדה" כדי לפעול נגד נישואי תערובת בגרמניה. הסרט "היהודי זיס", שהופק והוקרן בגרמניה ב-1940, היה חלק מגל תעמולה זה.
בשנות מלחמת העולם השנייה נאסרו בחוק, במסגרת תפיסת ה"ראסנשאנדה", קשרי נישואין או יחסי מין בין מיליוני עובדי הכפייה שהובאו לגרמניה, בעיקר ממזרח אירופה, לבין גרמנים שנחשבו "ממוצא ארי". לכך היו גם סיבות אידיאלוגיות וסיבות מעשיות. הסיבה האידאולוגית הייתה נטועה ברצון הנאצי למנוע נישואי תערובת ולמנוע מה שכונה בפי הנאצים "דילול הדם" ו"הפחתת איכותו של הגזע הארי". הסיבה המעשית הייתה כניסתן להריון של פועלות כפייה רבות ממזרח אירופה בחוות ובמפעלים בגרמניה, דבר שהפחית את כושר העבודה שלהן וגרם ללידת ילדים שנחשבו "מעורבי גזע" ופגעו בטוהר הגזע הארי ובחוסנו של הגזע, לפי מונחי תורת הגזע.