רבוקסטין

רבוקסטין
שמות מסחריים בישראל
אדרונקס
נתונים כימיים
כתיב כימי C19H23NO3 
מסה מולרית 313.39 גרם למול
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם. בישראל נכללת בסל הבריאות
קטגוריית סיכון בהריון קטגוריית סיכון B1 (אוסטרליה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד ATC N06AX18 עריכת הנתון בוויקינתונים
PubChem 3022645
ChemSpider 2289101
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבוקסטיןאנגלית: Reboxetine; שם מסחרי: אדרונקס) הנה תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת ה-NRI, שפועלת לחסימת הנשא נוראדרנלין טרנספורטר ועל ידי כך מעכבת ספיגה חוזרת של נוראפינפרין (נוראדרנלין), ומגבירה את ריכוז הנוראפינפרין. התרופה מאושרת לשימוש במדינות רבות ברחבי העולם, אף על פי שיעילותה כתרופה נוגדת דיכאון הוטלה בספק במספר מחקרים.[1]

שימושים רפואיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה נפוצה לשימוש בטיפול של דיכאון, אם כי היא משמשת גם בהפרעות חרדה, הפרעת פאניקה והפרעת קשב והיפראקטיביות.

תופעות לוואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות הלוואי מופיעות לרוב סמוך להתחלת השימוש בתרופה ונוטות לחלוף עם הזמן, תופעות הלוואי השכיחות הן: יובש בפה, עצירות, כאב ראש, הפרעות שינה, הזעה מוגברת, עליה בקצב הלב, עליית לחץ דם, סחרחורת, הפרעות במתן שתן בעיקר בגברים, דפיקות לב (פעמת) והפרעה בזקפה; תופעות לוואי נדירות יותר שדווחו הן ירידת לחץ דם בזמן שינוי תנוחה, פרכוסים, ומעבר למאניה בעיקר במטופלים בעלי הפרעה אפקטיבית דו־קוטבית (בדומה לתרופות נוגדות דיכאון אחרות).

מטא-אנליזה מ-2011 הראתה כי הסבילות לרבוקסטין נמוכה משמעותית מ-11 תרופות נוגדות דיכאון מהדור השני שנכללו בהשוואה.[2]

היסטוריה ויעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה פותחה על ידי חברת התרופות האיטלקית פארמיטליה ופורסמה לראשונה ב-1984; החברה ערכה את המחקרים הקליניים הראשונים.[3][4] פארמיטליה נרכשה על ידי חברת התרופות השוודית פארמסיה ב-1993,שבתורה נרכשה על ידי פייזר ב-2003.

רבוקסטין אושר לראשונה לשימוש באירופה ב-1997, ואושר באופן זמני על ידי ה-FDA ב-1999, אך בשנת 2001 האישור הזמני בוטל לאחר שיעילות התרופה לא הייתה מובהקת במחקרים נוספים.[5]

בשנת 2010, המכון הגרמני לאיכות ויעילות בטיפולי בריאות (IQEHC) (אנ') פרסם תוצאות של מטה-אנליזה של נתוני ניסויים קליניים של טיפול ברבוקסטין לדיכאון אקוטי, שכללה נתונים על כ-3,000 נבדקים שפייזר ציינה אך מעולם לא פרסמה; המכון בדק את הפרסומים של פייזר ואישורי הרבוקסיטן של החברה וקבע שהנתונים האלה חסרים ברשימת הפרסום. הניתוח של מערך הנתונים המלא הראה שרבוקסטין לא היה יעיל יותר מפלסבו, אך היו לו יותר תופעות לוואי מאשר פלסבו ויותר מפלואוקסטין; המאמר הוביל לביקורת רחבה וחריפה על פייזר, ודרישה לפרסום כל נתוני הניסויים הקליניים.[1][6]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Dirk Eyding, Monika Lelgemann, Ulrich Grouven, Martin Härter, Mandy Kromp, Thomas Kaiser, Michaela F. Kerekes, Martin Gerken, Beate Wieseler, Reboxetine for acute treatment of major depression: systematic review and meta-analysis of published and unpublished placebo and selective serotonin reuptake inhibitor controlled trials, BMJ (Clinical research ed.) 341, 2010-10-12, עמ' c4737 doi: 10.1136/bmj.c4737
  2. ^ Andrea Cipriani, Toshiaki A. Furukawa, Georgia Salanti, John R. Geddes, Julian Pt Higgins, Rachel Churchill, Norio Watanabe, Atsuo Nakagawa, Ichiro M. Omori, Hugh McGuire, Michele Tansella, Corrado Barbui, Comparative efficacy and acceptability of 12 new-generation antidepressants: a multiple-treatments meta-analysis, Lancet (London, England) 373, 2009-02-28, עמ' 746–758 doi: 10.1016/S0140-6736(09)60046-5
  3. ^ P. Melloni, G. Carniel, A. Della Torre, A. Bonsignori, M. Buonamici, O. Pozzi, S. Ricciardi, A. C. Rossi, ChemInform Abstract: POTENTIAL ANTIDEPRESSANT AGENTS. α-ARYLOXY-BENZYL DERIVATIVES OF ETHANOLAMINE AND MORPHOLINE, Chemischer Informationsdienst 15, 1984-10-30 doi: 10.1002/chin.198444244
  4. ^ G. Cocchiara, R. Battaglia, P. Pevarello, M. Strolin Benedetti, Comparison of the disposition and of the metabolic pattern of Reboxetine, a new antidepressant, in the rat, dog, monkey and man, European Journal of Drug Metabolism and Pharmacokinetics 16, 1991, עמ' 231–239 doi: 10.1007/BF03189965
  5. ^ Michelle E. Page, The promises and pitfalls of reboxetine, CNS drug reviews 9, 2003, עמ' 327–342 doi: 10.1111/j.1527-3458.2003.tb00258.x
  6. ^ Derek Lowe, Reboxetine Doesn't Work. But That's Not the Real Problem., www.science.org, ‏17/01/2011 (באנגלית)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבוקסטין בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.