כרזת הבכורה בפריז ב-1931 | |
מידע כללי | |
---|---|
מלחין | ג'אקומו מאיירבר |
לבריתן | אז'ן סקריב |
סוגה | אופרה צרפתית |
שפה | צרפתית |
מספר מערכות | 5 |
זמן התרחשות העלילה | המאה ה-13 |
מקום התרחשות העלילה | סיציליה איטליה |
תפקידים | |
Robert the Devil | |
רובר השטן (בצרפתית: Robert le diable) הוא אופרה צרפתית של ג'אקומו מאיירבר. האופרה הוצגה בבכורה בפריז ב-21 בנובמבר 1831. יצירה זו הייתה עבודתו הראשונה של המלחין בצרפת, שזכתה להצלחה רבה מאוד. מאיירבר חי באותה תקופה בבירת צרפת כבר חמש שנים, אבל לא הלחין דבר, אלא עשה היכרות ולמד מגדולי המלחינים הצרפתים של התקופה. לברית היצירה נכתבה על ידי אז'ן סקריב - גרמן דלוינה (Germain Delavigne). זוהי עבודתם המשותפת הראשונה, שזכתה להצלחה רבה.
העלילה מתבססת על סיפור עם צרפתי מן המאה ה-12, בו נסיכת נורמנדי מתאהבת בשטן ויולדת את ילדם- רובר. במהלך חייו פוגש את אליס הטהורה ואת ברטרם המרושע ושניהם נלחמים על נשמתו.
שם הדמות | מיקום סאונד |
---|---|
רובר, נסיך נורמנדי | טֶנוֹר |
איזבלה, נסיכת סיציליה, ארוסתו של רובר | סוֹפּרָן |
ברטרם, השטן, חברו (אביו) של רובר | בס או בריטון |
אליס, אחותו של רובר | סוֹפּרָן |
ריימבו, איכר | טֶנוֹר |
אליס, כלתו של האיכר | סוֹפּרָן |
העלילה מתרחשת במאה ה-13 בסיציליה.
הסיפור מתחיל בשעשועי אבירים, בדרך לטורניר הגדול. האבירים רובר ואלברטי יושבים מול האוהלים שלהם ומתבוננים בחוגגים. רובר השיכור מושקה על ידי ברטרם. רמבו מופיע בחלוק עולי רגל ושר את הבלדה של רובר השטן לבקשתו של אלברטי. רובר כועס על השיר, שלא עוסק בשום דבר מלבדו ואמו. רמבו מתחנן שלא ידון אותו למוות. הוא הגיע עם ארוסתו, אליס, אחותו למחצה של רובר, שיש לה דבר מה חשוב לומר לנסיך. היא הביאה מסר וצוואה מאמו של רובר, שחולה מאוד. רובר לא מרגיש ראוי לכך ואינו לוקח את האיגרת. הוא מבקש מאליס להמשיך לטפל באמה ואומר לה שהוא מאוהב ללא תקנה באיזבלה, נסיכת סיציליה, אבל הוא לא יכול אפילו להגיע לקרבתה. אליס מסכימה להעביר הודעה לאיזבלה. בתמורה, הנסיך משחרר את ארוסה. בינתיים, ברטרם חוזר. אליס המומה לגלות בו את הדמות השטן שמופיע בפרסקו בקפלה בנורמנדי. ברטרם משחק עם רובר משחק קוביות, בו מפסיד רובר את כל רכושו, כולל סוסו. הוא אינו יכול להשתתף בטורניר בלי סוס.
בחדר הכס של הארמון המלכותי, איזבלה משלחת את נשות החצר. רובר הפר את שבועתו, מעשיו בלתי צפויים, לכן מלך סיציליה הבטיח את בתו לדוכס מגרנדה. נתיניו משטחים את בקשותיהם לפני הנסיכה. ביניהם אליס, שהביאה את המסר של רובר. איזבלה שולחת במהירות את כולם ומקבלת את הנסיך. היא נותנת לו נשק שיזכה אותו בוודאות בטורניר האבירים כדי שיוכל לזכות אז בידה של הנסיכה. הגעתו של ברטרם מסיימת את הסצנה, הוא מתקרב עם איש חמוש בנשק ועם אביר שחור ולועג לניסיון של רובר. בינתיים מגיע גם האתגר המזומן על ידי נסיך גרנדה, אבל הוא לא רוצה להילחם ברובר בטורניר האבירים, אלא רוצה דו-קרב לחיים ולמוות בחרב ביער הסמוך. רובר מקבל זאת, מבלי לדעת שזה היה כל הטריק של ברטרם להרחיק את בנו מהקרב האמיתי. לאחר מכן מתקיים טורניר אבירים המרהיב על הבמה, בתוספת מקהלה גדולה ובלט. איזבלה מאוכזבת ומניחה שרובר הונה אותה שוב ולא להגיע לטורניר.
רמבו מחכה לכלתו מול מערה סלעית. מתוך החושך, ברטרם מגיח ומבטיח לו שקית זהב בתמורה לשירותיו. רמבו עוזב במהירות ואז נשמעים ברקים ורעמים. שדים מופיעים, האדמה פוערת פיה וברטרם קופץ לתוך הפתח שנפער שפולט להבות. אליס מופיעה. היא מחפשת, קוראת לאהובה, אבל לא מוצאת אותו בשום מקום. בינתיים, קולות מסתוריים זועקים את שמו של רובר מהמעמקים. הנערה יוצאת לבסוף אל פתח המערה, משם יוצא רמבו החיוור כסיד. מבוהלת, היא בורחת אל צלב עץ התלוי על הסלע. ארוסה משביע אותה שלעולם לא תספר לאף אחד את מה שראתה. ואז רובר מופיע.
לברטרם ניתן זמן עד חצות לגרור את בנו איתו. אם הוא ייכשל הוא יאבד אותו לנצח. אליס מנסה להזהיר את רובר, אבל הוא לא שומע לה מתוך זעמו. הטורניר הסתיים והוא לא היה שם! ברטרם גורם לו להאמין שהוא נפל קורבן למזימתו של הנסיך מגרנדה, אבל עדיין לא הכל אבוד. אם יהיה מוכן לכרות ברית עם הרשע, הוא עדיין יוכל לנצח. כל שעליו לעשות הוא להוציא את הוורד מידי הפסל של סנט רוזליה בחצות או לשבור את הענף. בייאושו האחרון, רובר מסכים.
הפסל ניצב בבית קברות בגן המנזר. ברטרם מזמן את רוחן של נזירות שנספו בחטא ורוקדות בהשתוללות מחול פראי. התקרבותו של רובר שמה קץ לשעשוע שלהן. כאשר הנסיך צועד אל הפסל, פניו של הפסל משתנות לאלו של אמו. רובר נבהל ובורח, אבל אז הנזירות מופיעות ומקיפות אותו. הן מפתות אותו על ידי ריקוד אירוטי ורובר שובר לבסוף את הוורד.
חגיגה מתקיימת במסדרונות הארמון של איזבלה. כולם רוקדים ומריעים עד שרובר מופיע עם הענף בידיו. אז כולם נרדמים. הוא ניגש לאיזבלה ומעיר אותה. הנסיכה רואה שאהובה כרת ברית עם השטן, אך מרגיעה אותה באהבתה ומעודדת אותו לברוח, שכן אבד חנו בעיני המלך משום שלא הופיעה לטורניר. ברובר, לעומת זאת, רוח האבירים מתעוררת והוא נשאר. ברטרם מציל אותו מהאבירים התוקפים.
לשמחה והודיה שהנסיכה שלהם ניצלה מהשטן, האנשים עורכים טקס הודיה בקתדרלה של פאלרמו. רובר מנסה למצוא מקלט בקתדרלה, אבל ברטרם נחרד מהמקום הקדוש. לבסוף הוא מתוודה שרובר הוא בנו והוא אביו ובזכות זו מצהיר שגופו ונפשו של רובר הם שלו. רובר לא מתנגד. הוא כבר עומד לחתום על החוזה עם השטן כשמופיעה אליס עם צוואתה של אמו הגוססת של רובר. הפעם רובר נוטל את האיגרת. אמו מזהירה אותו מ"חברו המתחזה" ברטרם. בינתיים, השעון מצלצל חצות, זמנו של ברטרם נגמר, הרוע נעלם בלהבות הבוערות. עוגב נשמע מהכנסייה, רובר רועד וניגש איזבלה, שקוראת לו. נשמתו ניצלה.
היצירה אינה היצירה הטובה ביותר של המלחין, אבל היא כבר מופיעה עם סימנים של יצירה בוגרת כשל המלחין הבוגר המאוחר יותר. פרטי המנגינה המתלקחת, הסצנות הנשמעות ברגשיות-נוסטלגיות, האינטונציה ההרואית, האלמנט הדמוני ומוטיב הגאולה, כולם מצביעים על המלחינים הרומנטיים הגדולים המאוחרים יותר. הקומפוזיציה בכללותה תמציתית, הלחנים ניתנים היטב לשירה, אבל מאיירבר כל הזמן התלבט בין הפופולרי לאנין הטעם. רק האיפוק שמר אותו על המסלול הנכון.
כמו ביצירות אחרות של המחבר, גם כאן לא בחר באמצעים המוזיקליים. הוא עשה הכל למען הצלחה ובגלל זה רוב יצירותיו נעלמו כעת מעל בימות האופרה. בלדת השטן כמעט מגוחכת, ריקוד הנזירות לפעמים די מגונה וגס, ומנגינות הגעגועים הביתה די נוטפות גיחוך.
האופרה, לעומת זאת, היא דוגמה מצוינת לארגז הכלים של רומנטיקת האימה: אישה שנכנסה להריון מהשטן, "גוזל השטן" שחזר לדרך הישר, נזירות מלאות תאוותה, יריד נשמות, חילול השם, נשמה מהססת בין הטוב לבין הרע, שייכים כולם לספרות הגותית בת זמן המלחין. יחד עם זה, רובר השטן היא אופרה משמעותית. למאיירבר היה חוש גדול לבמה ונגע בלברית הבלתי אפשרית ביד כזו שהוא יכול היה לכבוש את הקהל של אז עם היצירה זו, במכה אחת. למרות חסרונות היצירה, היא מציעה "מחסן כלים" עבור מאסטרים גדולים מאוחרים יותר ממנו הם הצליחו "להתפרנס" במשך עשור לפחות. לא רק הרומנטיקנים והווריסטים, אלא גם נציגים שונים של המוזיקה הלאומית.
רובר השטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)