רוברט פטון

רוברט פטון
Robert M. Patton
	רוברט פטון
לידה	10 ביולי 1809; מחוז ראסל, וירג'יניה, ארצות הברית
פטירה	28 בפברואר 1885 (בגיל 75); פלורנס, אלבמה, ארצות הברית
שם מלא	רוברט מילר פטון
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות מייפל היל, האנטסוויל, אלבמה, ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית, המפלגה הוויגית
	13 בדצמבר 1865 – 24 ביולי 1868; (שנתיים)
	→ לואיס פרסונס ויליאם יו סמית' ←

רוברט מילר פטון (באנגלית: Robert Miller Patton;‏ 10 ביולי 1809 – 28 בפברואר 1885) היה פוליטיקאי אמריקאי מאלבמה, איש המפלגה הוויגית, ולאחר מכן המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל אלבמה ה-20 בשנים 1865–1868.

ראשית חייו

רוברט מילר נולד במחוז ראסל שבווירג'יניה. אביו, ויליאם פטון, נולד בדרי שבאירלנד, והיגר לארצות הברית ב-1791. אימו, מרתה לי (לבית הייס) פטון, נולדה במחוז לואיזה שבווירג'יניה. ב-1818 עברה המשפחה להאנטסוויל שבאלבמה. פטון התחנך בבית הספר התיכון גרין אקדמי, לפני שהחל את הכשרתו המקצועית בתעשיית הכותנה. ב-1829 הוא עבר לפלורנס. עד מהרה הוא קנה לעצמו שם של סוחר ומגדל כותנה בולט, כשבבעלותו היו 4,000 אקרים של אדמה ו-300 עבדים. ב-1832 הוא נשא לאישה את ג'יין לוק ברהאם. לשניים נולדו תשעה ילדים, שמתוכם שבעה הגיעו לבגרות.

ראשית הקריירה הפוליטית

בערך בתקופה שבה נישא, החלה הקריירה הפוליטית של פטון, אשר נמשכה עד לקטיעתה עם פרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית. ב-1832 הוא נבחר לבית הנבחרים של אלבמה מטעם המפלגה הוויגית. ב-1837 הוא נבחר לתקופת כהונה שנייה, ושימש כחבר "בית המחוקקים המיוחד", שזומן כדי לארגן את תגובתה של אלבמה לפאניקה של 1837 (אנ'). מאוחר יותר הוא נבחר כנשיא הסנאט של אלבמה בשתי הזדמנויות. בתקופה זו עדיין לא היה קיים התפקיד של סגן מושל אלבמה, ובתוקף תפקידו כנשיא הסנאט, היה פטון הראשון בסדר הירושה למושל המדינה.

כמפלגה שמעולם לא הייתה חזקה באלבמה, נחלשה המפלגה הוויגית ברמה הלאומית לאחר 1854. בעוד שכמה מחברי המפלגה לשעבר ממדינות הדרום שאפו להמשיך את פעילותה של המפלגה תחת שם חדש, פטון ואחרים, כולל חבר בית הנבחרים של ארצות הברית אלכסנדר סטיבנס מג'ורג'יה, עברו לשורות המפלגה הדמוקרטית. פטון היה נציג לוועידת המפלגה הארצית של הדמוקרטים שהתקיימה בצ'ארלסטון שבקרוליינה הדרומית ב-1860, ושהאיצה את תבוסת המפלגה בבחירות הכלליות שנערכו באותה שנה. לאחר שהוועידה כשלה בהעמדת מועמד מקובל על כל חלקי המפלגה, קיימו תומכי העבדות בדרום וועידה שבה הם בחרו בסגן הנשיא ג'ון ברקינרידג' מקנטקי כמועמד לנשיאות על בסיס מצע התמיכה בעבדות. בעוד שפטון תמך במועמדותו של סטיבן דאגלס, אלבמה, ו-10 מתוך 15 מדינות העבדות הצביעו עבור ברקינרידג'. בבחירות הכלליות נחלו אברהם לינקולן והמפלגה הרפובליקנית ניצחון. במהלך החורף, נבחר פטון כחבר הוועידה ששקלה את הכרזת הפרישה של אלבמה מהאיחוד. בעוד שבתחילה הוא דיבר נגד הפרישה, תמך פטון מבחינה פיננסית במאמצי המלחמה של המדינה ושירת כבעל תפקיד בממשלת הקונפדרציה. שניים מבניו נהרגו במלחמה בעת שירותם בצבא הקונפדרציה, ואחוזתו הוחרבה על ידי חיילי צבא האיחוד.

מושל אלבמה

לאחר המלחמה היה פטון לנציג בוועידת החוקה של אלבמה שכונסה במסגרת מדיניות השיקום הנשיאותית. החוקה שהתקבלה אימצה את בסיס הייצוג הלבן, שצמצם את השפעת המחוזות החקלאיים, ולא העניק זכות הצבעה לעבדים המשוחררים.

פטון נבחר כמושל אלבמה על ידי בעלי זכות הבחירה הלבנים של המדינה, והחליף בתפקיד את המושל הזמני שמונה לאחר כניעת הקונפדרציה. כוויגי לשעבר, וכתושב צפון אלבמה, הוא שיקף את האידיאל של תומכי האיחוד, שבאמצעותם קיווה הנשיא אנדרו ג'ונסון לבנות מחדש את הדרום.

כמושל שיתף פטון פעולה עם אנשי המשרד לעבדים משוחררים (אנ') באמצעות הענקת סיוע חירום לעבדים המשוחררים ולעניים הלבנים שהושפעו מהמלחמה. מנגד, ממשלו התנגד להרחבת זכויות האזרח והזכויות הפוליטיות של העבדים המשוחררים, כולל זכות הבחירה. בעוד שהוא הטיל וטו על חקיקה שנועדה להגביל את חופש התנועה של האפרו-אמריקאים ברחבי המדינה, הוא חתם על חוק שאפשר להטיל עבודות שירות על עבדים משוחררים שהורשעו בפלילים. הנושא העיקרי שבו הוא התמקד כמושל הייתה הבנייה מחדש של כלכלת אלבמה שנחרבה במלחמה. הוא תמך בשמיטת חובות כדי לצמצם את שיעור העיקולים. הוא קידם את ביטול מס הכותנה הפדרלי, את התמיכה הכספית בבתי הספר הציבוריים, ואת הקמת בית החולים לחולי נפש של אלבמה בטסקלוסה. דאגה מוגברת למצוקת העבדים המשוחררים בקונגרס, הובילה להעברת חוקי השיקום הפדרליים ולהקמת המחוז הצבאי השלישי (אנ'), שכלל את אלבמה, פלורידה וג'ורג'יה. רוב הסמכויות החוקתיות של פטון הועברו למייג'ור גנרל ג'ון פופ (אנ'), בעוד שמייג'ור גנרל וייג'ר סוויין נותר בתפקיד נציב משרד העבדים המשוחררים באלבמה והמושל הצבאי של המדינה. פטון נותר כראש המדינה הסמלי של אלבמה והמשיך לכהן בתפקידו עד לבחירת יורשו ב-1868.

שנותיו האחרונות

לאחר תום הקריירה הפוליטית שלו, היה פטון מעורב בכמה יוזמות עסקיות להקמת מסילות ברזל ברחבי אלבמה, כשהבולטת מביניהן הייתה חברת הרכבת אלבמה וצ'טנוגה (אנ'). הוא גם היה נאמן בכמה מוסדות חינוך וקולג'ים, כולל אוניברסיטת אלבמה, ולקח חלק פעיל בבנייה מחדש של האוניברסיטה לאחר שזו הועלתה באש במהלך מלחמת האזרחים.

רוברט פטון נפטר באחוזתו, סוויטווטר (אנ'), שליד פלורנס, ב-28 בפברואר 1885. הוא נטמן בבית הקברות מייפל היל שבהאנטסוויל.

קישורים חיצוניים

רוברט פטון, באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
רוברט פטון, באנציקלופדיה של אלבמה (באנגלית)
רוברט פטון, באתר The Political Graveyard (באנגלית)
רוברט פטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)