![]() | |
לידה |
22 באוגוסט 1912 ![]() |
---|---|
פטירה |
6 בינואר 2007 (בגיל 94) ![]() |
שם לידה | רוברטה מרי מורגן |
מדינה |
ארצות הברית ![]() |
מקום קבורה |
בית הקברות ווסטווד וילג' ![]() |
השכלה | |
תקופת הפעילות | מ-1948 |
מעסיק |
אוניברסיטת שיקגו, אוניברסיטת הווארד, קולג' ברנרד ![]() |
בן זוג | אלברט וולסטטר |
פרסים והוקרה |
|
![]() ![]() |
רוברטה מורגן וולסטטר (באנגלית: Roberta Morgan Wohlstetter; נולדה ב-22 באוגוסט 1912 – 6 בינואר 2007) הייתה היסטוריונית אמריקאית שעסקה במודיעין צבאי. מחברת הספר "פרל הארבור: התרעה והחלטה". הספר התבסס על מחקר של מספר שנים של ההתקפה היפנית על פרל הארבור בדצמבר 1941, ונחשב עד היום למחקר היסוד על הפתעות צבאיות.[1][2] זוכת מדליית החירות הנשיאותית, שהוענקה לה ב-1985 על ידי נשיא ארצות הברית רונלד רייגן.
וולסטטר נולדה בשם רוברטה מרי מורגן, ב-1912 בדולות', מינסוטה, ארצות הברית, לאלסי מורגן ולאדמונד מוריס מורגן, פרופסור בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד שסייע לפשט את הכללים הפדרליים של סדר הדין האזרחי ולעדכן את קוד המשפט הצבאי של צבא ארצות הברית. אחיה היחיד, אדמונד מורגן, היה היסטוריון, זוכה פרס פוליצר.[3]
וולסטטר קיבלה ב-1933 תואר ראשון ממכללת ואסר, במדינת ניו יורק, ושני תארים שניים – מאוניברסיטת קולומביה בפסיכולוגיה ב-1936, וממכללת רדקליף בספרות השוואתית ב-1937.[4][3]
בשנים 1948–1965 עבדה עבור מכון ראנד, מכון מחקר אמריקאי המייעץ לממשלות ולגופים בין-לאומיים בעיצוב תהליכי מדיניות ציבורית, והמשיכה לשמש כיועצת במכון עד שנת 2002.
בשנת 1963 העניקה לה אוניברסיטת קולומביה את פרס בנקרופט להיסטוריה אמריקאית.[3]
וולסטטר לימדה באוניברסיטת שיקגו, בברנרד קולג' ובאוניברסיטת הווארד והרצתה במכללות רבות.[5]
היא הייתה חברה במועצה ליחסי חוץ, במכון הבין-לאומי למחקרים אסטרטגיים, במועצה למדעי ההגנה ובמועצה המייעצת של המרכז הלאומי ללימודי מודיעין.
שימשה כיועצת לעוזר שר ההגנה לענייני ביטחון בין-לאומיים,[6] ולתאגיד המחקר הכללי בסנטה ברברה, קליפורניה.[5]
בזמן משבר הטילים בקובה נקראה לייעץ לנשיא ג'ון פ. קנדי.[6]
וולסטטר ובעלה זכו במשותף במדליית החירות הנשיאותית שהוענקה להם על ידי הנשיא רונלד רייגן ב-1985. רייגן אמר:
רוברטה וולסטטר הקדימה את זמנה בדור. היא ביססה את השפעתה בתחומים שנשלטו עד אז על ידי גברים, ובמקרים מסוימים, שמורים רק להם. היא התעלתה מעל כל המכשולים והייתה לה השפעה עמוקה. חקירותיה הגיעו ללב המערכת של החברה שלנו, תוך התמקדות בשאלות חיוניות. הניתוח שלה של בעיות הטרור, המודיעין וההתרעה, ויחד עם אלברט [וולסטטר], בעיית ההרתעה הגרעינית, פרץ דרך חדשה ופתח אלטרנטיבות חדשות לקובעי המדיניות. אני מעז לומר שהיא נהנתה בחוסר תום לב להציב בפני בעלה את אותן שאלות נוקבות שהציבה גם בפני המנהיגים האינטלקטואלים והפוליטיים של המדינה, מה שבהחלט מסביר את הבהירות והשכנוע של דבריו הנרחבים על אסטרטגיה, פוליטיקה ועניינים כלל עולמיים.
וולסטטר נישאה ב-1939 למתמטיקאי ואסטרטג הגרעין אלברט וולסטטר (אנ'). הייתה להם בת אחת, ג'ואן וולסטטר-הול.[3][5]
היא נפטרה ב-6 בינואר 2007, בגיל 94, בבית חולים בניו יורק.[3]
פורסם לאחר מותה
{{cite web}}
: (עזרה){{cite web}}
: (עזרה){{cite news}}
: (עזרה){{cite news}}
: (עזרה){{cite news}}
: (עזרה){{cite news}}
: (עזרה){{cite news}}
: (עזרה)
ֿ