רומינציה (באנגלית: Rumination) היא נטייה להתמקד באופן חוזר ונשנה בחשיבה על סיבות, נסיבות, תוצאות וסימפטומים של רגשות שליליים ובהשלכותיהם.[1] הנטייה קשורה למיקוד פנימי, שנמצא קשור למצב רוח שלילי.[2] רומינציה מעלה חשיבה שלילית פסימית, מעכבת התנהגות אינסטרומנטלית ופוגעת בתהליך פתרון בעיות.[3][4] לחשיבה הרומינטיבית אופי מעגלי, והיא מותירה את הפרט שקוע בבעיותיו וברגשותיו בתקיעות.[5]
רומינציה נמצאה במחקר כתכונה יציבה יחסית לאורך זמן.[6] יתרה מכך, נמצא כי לרומינציה מתאמים חיוביים עם דיכאון וגורמים פסיכופתולוגיים נוספים.[7] רומינציה נמצאה קשורה באופן כללי למגוון סגנונות קוגניטיביים לא מסתגלים, כולל ביצוע היקשים וקישורים שליליים, עמדות דיספונקציונליות, פסימיות, חוסר אונים נרכש וביקורת עצמית מוגברת.[8]
ההגדרה הוצעה לראשונה על ידי המודל לסגנון תגובה של סוזן נולן-הוקסמה (אנ'), והיא ההגדרה הנפוצה ביותר. מודלים אחרים, לעומת זאת, הציעו הגדרות שונות לרומינציה. לדוגמה בתאוריית התקדמות המטרה, רומינציה לא מוגדרת כתגובה למצב רוח מסוים, אלא כ"תגובה לכישלון להתקדם באופן משביע רצון לקראת מטרה".[9] גם רומינציה וגם דאגה קשורים לחרדה ולמצבים רגשיים שליליים אחרים.[10] רומינציה כמו גם דאגנות מתוארות במחקר כאופן ויסות רגשי שאינו סתגלני, בניסיון לשלוט או להפחית חוויה רגשית לא נעימה.[11]
מחקרים מראים כי רומינציה מורכבת משני גורמים: התבוננות פנימה (Reflection) ושקיעה במחשבות (Brooding).[12] הראשון הוא גורם מסתגל של רומינציה המאופיין בפנייה תכליתית פנימה המוכוונת לפתרון בעיות קוגניטיבי במטרה להקל על סימפטומים דיכאוניים.[12] לעומת זאת, שקיעה במחשבות הוא גורם לא-מסתגל המאופיין בהשוואה פסיבית של הסיטואציה עם סטנדרטים שאינם ניתנים להשגה.[12]
רומינציה שייכת לקבוצה של אופני חשיבה בשם חשיבה מתמדת (אנ'). היא סוג של חשיבה מתמדת ובלתי מסתגלת על נושא מסוים, למשל מחשבות חוזרות על אירוע שחלף או על רגש שחווים.[13] סוג אחר של חשיבה מתמדת הוא דאגה.[13] לרומינציה וחשיבה מתמדת יש גם השלכות גופניות. הן קשורות לעלייה בלחץ הדם, הדופק וקורטיזול, ולירידה בשונות קצב לב.[14]
ניתן למדוד את הנטייה לחשיבה רומנטיבית באמצעות שאלון התמודדות רומנטיבית.[1] השאלון הוא כלי מדידה למילוי עצמי שבו אנשים מתבקשים לציין באיזו תדירות הם עסוקים ב-22 מחשבות או התנהגויות רומנטיביות כאשר הם מרגישים עצובים או מדוכדכים.[1] שאלון ה-RSS תוכנן כדי למדוד את חומרת הרומינציה. לשאלון שתי גרסאות שונות: RSS-22 הכולל 22 פריטים, RSS-10 הכולל 10 פריטים. לשני השאלונים מהימנות פנימית טובה, מהימנות מבחן חוזר טובה, ותוקף טוב.[15][12]
לכל משפט ניתן לתת ציון של עד 4 נקודות: 4 – לעיתים קרובות, 3 – לפעמים 2 – כמעט אף פעם – 1- כאשר אני נמצא במצב רוח ירוד, עגמומי, או מדוכא. הציונים על הסולם נעים בין 22 ל-88 נקודות.[1]
חושב על כמה לבד אני מרגיש
חושב על זה שלא אהיה מסוגל לבצע את עבודתי אם לא אצא מזה
חושב על תחושת העייפות והמכאובים שלי
חושב עד כמה קשה לי להתרכז
שואל את עצמי מה אני עושה שזה מגיע לי
חושב על כמה פסיבי וחסר מוטיבציה אני חש
מנתח אירוע מהזמן האחרון כדי לנסות להבין מדוע אני מדוכא
חושב על כך שנדמה לי שאיני חש דבר
חושב "מדוע איני מצליח להזיז את עצמי"?
חושב "מדוע אני תמיד בצורה כזו"?
מנסה להתבודד ולחשוב מדוע אני חש כך
כותב מה אני חושבת ומנתח זאת
חושב על סיטואציה אשר קרה לאחרונה ומצטער שלא התרחשה אחרת, בצורה טובה יותר
חושב "אני לא אצליח להתרכז אם אמשיך להרגיש כך"
שואל את עצמי מדוע יש לי בעיות שלאנשים אחרים אין
חושב "מדוע אינני מסוגל להתמודד עם הדברים בצורה טובה יותר"