רונן בר

רונן בר
רונן בר, אוקטובר 2021
רונן בר, אוקטובר 2021
לידה 25 בדצמבר 1965 (בן 59)
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
ראש השב"כ ה־14
13 באוקטובר 2021 – מכהן
(3 שנים)
תחת ראשי הממשלה בנט, לפיד ונתניהו
שירות בשב"כ
השתייכות שירות הביטחון הכללי
תקופת הפעילות מ-1993
תפקידים בשירות
  • לוחם ביחידה המבצעית
  • ראש אגף המבצעים בשב"כ
  • ראש אגף המטה בשב"כ
  • סגן ראש השב"כ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רונן אברהם בר (נולד ב-25 בדצמבר 1965) הוא ראש שירות הביטחון הכללי (השב"כ) המכהן. נכנס לתפקיד באוקטובר 2021 כשהחליף את קודמו, נדב ארגמן, תחתיו כיהן כסגן ראש השב"כ החל מ-2018. בר צמח בשורות הארגון ושירת בו בתפקידים שונים. למבצעים שהוביל וליחידות שעמד בראשן הוענקו מספר פרסי ביטחון.[1]

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רונן בר נולד וגדל בעיר רחובות בשם רונן בֶּרֶזוֹבְסְקִי.[2] הוא התגייס לצה"ל בשנת 1984, ושירת כלוחם וכקצין בסיירת מטכ"ל.[3] בין השאר, השתתף כאיש מילואים ב"מבצע עלם חמודות".[4] לאחר שהשתחרר מצה"ל בשנת 1988,[3] פתח בתל אביב בית קפה בשם "קפה בגדד". ב-1993 התגייס לשב"כ.[5]

בר הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה ופילוסופיה בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב,[6] ותואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד (במלגה של קרן וקסנר).[7][8] הוא דובר גם ערבית.[9][10]

בשירות הביטחון הכללי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר החל את שירותו בשב"כ בשנת 1993 כלוחם ביחידה מבצעית, ובמהלך שירותו לחם ופיקד על מבצעים רבים ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובלבנון.[5] הוא שימש כמפקד שטח, והוביל את מבצע הריגתם של האחים עאדל ועימאד עוודאללה, מראשי הזרוע הצבאית של חמאס, בחברון בשנת 1998 בידי כוח ימ"מ.[4]

ב-2001 מונה לסגן-ראש יחידת המבצעים המיוחדים.[3] בתפקיד זה הוביל מטעם השב"כ את המבצע לחילוצו של נהג המונית החטוף אליהו גוראל ומעצר המעורבים בחטיפתו.[4] ב-2005 מונה למפקד היחידה.[3] ב-2010 שימש מדריך במכללה לביטחון לאומי.[11]

בשנת 2011 מונה לראש אגף המבצעים בשב"כ.[12] הוא שירת בתפקיד זה בתקופת מבצע עמוד ענן והוביל את המבצע להריגתו של אחמד ג'עברי, המפקד בפועל של הזרוע הצבאית של חמאס.[4] ב-2014 הוביל את מבצע החיפוש אחר שלושת הנערים החטופים ולאחר מכן איתור רוצחיהם.[4] בהמשך שירותו הושאל ל"מוסד".[5]

בשנת 2016 מונה בר לראש אגף המטה האחראי על בניין הכוח של שירות הביטחון הכללי,[13] ובשנת 2018 מונה לסגנו של ראש השירות, נדב ארגמן.[14][9]

ראשות שירות הביטחון הכללי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראש השב"כ רונן בר יחד עם הרמטכ"ל אביב כוכבי בזירת פיגוע בצפון השומרון, דצמבר 2021

ב-13 באוקטובר 2021 החל בר לכהן כראש השב"כ.[15]

סיכול איומים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת מרץ–מאי 2022 התמודד השב"כ עם גל טרור שכלל את הפיגוע המשולב בבאר שבע, פיגוע הירי בחדרה, פיגוע הירי בבני ברק, פיגוע הירי בדיזנגוף והפיגוע באלעד. באפריל 2022 הסכים השב"כ, בלחץ הדרג המדיני בראשות ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הביטחון בני גנץ, להכנסת אלפי פועלים מרצועת עזה.[16] ההסכמה הותנתה בבדיקות רקע ביטחוני קפדניות, והתבססה על שינוי גישה בישראל, ששם דגש על עידוד הכלכלה בעזה, שיתוף פעולה עם מצרים למניעת הברחות, והחלפת מזוודות המזומנים באמצעים אחרים.[17]

לפי פרסום של שירית אביטן כהן בישראל היום בו נחשפו חלקים ממסמך שכתב לעובדי הארגון בראשית 2022 - המליץ הארגון בראשותו על חיזוק הרשות הפלסטינית, על שימור הבידול בין יהודה ושומרון ורצועת עזה ועל ייצוב כלכלי ברצועה, על מנת לכרסם בכוחו של חמאס.[18]

השב"כ השתתף בפעולות מנע שכללו את "מבצע עלות השחר" באוגוסט 2022, "מבצע מגן וחץ" במאי 2023 ו"מבצע בית וגן" ביולי 2023. בר הסכים עם עמדת קודמו, נדב ארגמן, שהמליץ לראש הממשלה נתניהו על חיסול את יחיא סינוואר גם במחיר סבב נוסף בלחימה עם החמאס.[19] לאחר השלב הראשון ב"מגן וחץ", תמך בר בסיום מהיר של המבצע והמליץ להימנע מתקיפה בעזה פרט לסיכול ירי רקטות.[20] נציג השב"כ בדיונים אמר: "חמאס דוחק בג'יהאד להפסיק את הלחימה כי הוא לא רוצה להיכנס למערכה".[21] כמה חודשים לאחר מכן, בספטמבר 2023, אמר נציג השב"כ בדיוני הקבינט כי "סינוואר רוצה להרגיע. הוא רוצה לאכוף את ההפגנות על הגדר, ללא הצלחה."[21]

בישיבה ב-1 באוקטובר הציג בר לפני נתניהו תוכנית לחיסול צמרת חמאס והזהיר כי "סינוואר מרגיש יותר ויותר חופש פעולה", אולם תכניתו לא עלתה לדיון[22].

בליל 6–7 באוקטובר 2023 הגיע בר למטה השב"כ לאחר שקיבל ידיעה על כוונת חמאס להוציא לפועל "משהו גדול".[23] בעקבות זאת הקפיץ לגבול צוות טקילה[24] מהיחידה המבצעית של השב"כ. היחידה נלחמה בחזית מול מחבלי החמאס ואיבדה כ-10 לוחמים.[24] ב-16 באוקטובר שיגר בר איגרת לעובדי הארגון, שבה הודה בחלקו באחריות על טבח שבעה באוקטובר, והוסיף: "למרות שורה של פעולות שביצענו, לצערי, בשבת לא הצלחנו לייצר התראה מספקת שתאפשר לסכל את המתקפה".[25] כמה ימים לאחר מכן דווח על הקמת חפ"ק ניל"י, יחידת שב"כ ייעודית לחיסול מחבלים שהשתתפו בטבח.[26][27]

ב-30 באוקטובר 2023 חילצה היחידה המבצעית של השב"כ (תוך מתן מעטפת מצד צה"ל), במבצע ראשית האור, את טוראית אורי מגידיש שנחטפה על-ידי חמאס לרצועת עזה במהלך הטבח, כשלושה שבועות לפני כן.[28][29] ב-11 בפברואר 2024 השתתפה היחידה המבצעית של השב"כ במבצע יד הזהב לחילוץ פרננדו מרמן ולואיס הר משבי החמאס.

סיכול איומים פנימיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלקח מהמהומות בישראל במאי 2021, הקים בר אגף חדש בשב"כ, "אגף ישראל", שיטפל בכלל האיומים הביטחוניים הנובעים מתושבי ישראל, ערבים ויהודים.[30]

הוא התנגד לשילוב השב"כ במאבק בפשיעה הגואה במגזר הערבי בישראל וטען כי "הכנסת השב"כ יכולה לעשות נזק. השמיכה שלנו קצרה; זה יבוא על חשבון סיכול טרור".[31]

בר העריך כי התגברות הטרור היהודי מלבה את הטרור הפלסטיני במעגל דמים.[32] בפברואר 2023 התריע בפני השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, כי פעילות המשטרה במזרח ירושלים גורמת לתחושת התנכלות או ענישה קולקטיביות.[33]

במרץ 2023, בעקבות הרפורמה המשפטית שהוכרזה בינואר של אותה שנה, הזהיר בר בשיחה עם נתניהו כי "ישנה התלכדות בין האיומים הביטחוניים למצב החברתי בישראל".[34] על רקע המחאה הנרחבת נגד הרפורמה המשפטית, ביקש בר מהשר יריב לוין להרגיע את השטח בגלל הערכות מצב שלפיהן הפוטנציאל לאלימות מתגבר נוכח קידום הרפורמה.[35]

בתחילת אוקטובר 2023 ביקש מהשר בן גביר שלא לעלות להר הבית בחג הסוכות.[36] במהלך מלחמת חרבות ברזל הזהיר בר כי הביקורת על מפקד פיקוד המרכז, יהודה פוקס, מצד הימין הקיצוני עלולה ליצור איום קונקרטי על חייו.[37]

באוגוסט 2024 פנה במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולאחדים משרי הממשלה ובו קבע כי "תופעת 'נוער הגבעות' הפכה מזמן לכר נרחב של פעילות אלימה נגד פלסטינים". הוא הזהיר לגבי הפרת הסטטוס קוו בהר הבית: "התקדמות בכיוון תוביל לשפיכות דמים רבה ותשנה ללא היכר את פניה של מדינת ישראל."[38]

רונן בר בחמ"ל רב-ארגוני משותף בפיקוד המרכז, במעקב אחר שחרורן של ארבע חטופות מרצועת עזה, 25 בינואר 2025

הליכי פיטורין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 במרץ 2025 הודיע ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, על כוונתו להגיש לממשלה הצעה לסיום תפקידו של בר כראש השב"כ בשל "חוסר אמון מתמשך".[39] בר השיב: "חובת האמון היא בראש ובראשונה לאזרחי ישראל. הציפייה של ראש הממשלה לחובת אמון אישית היא פסולה".[40] ב-21 במרץ 2025 החליטה הממשלה כי בר יסיים את תפקידו לכל המאוחר ב-10 באפריל. במכתב ששלח בר לשרי הממשלה טרם קבלת ההחלטה הוא הביע התנגדות להחלטה זו.[41] בעקבות עתירות נגד החלטה זו נתן בג"ץ צו ארעי להשהיית החלטת הממשלה.[42] ארגוני עובדים, גופים עסקיים ואקדמים הצהירו שישבתו אם הממשלה לא תכבד את החלטת בג"ץ.[43]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בר נשוי לדפנה אגסי, המכהנת כסמנכ"לית שיווק בחברת סלקום, אחותו של היזם שי אגסי.[6] בעבר הייתה סמנכ"לית שיווק בחברות גולן טלקום[44] ו"בטר פלייס".[45] השניים הורים לשלושה ילדים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רונן בר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גילי כהן, איתי בלומנטל ומיכאל שמש, הממשלה אישרה: רונן בר הוא ראש השב"כ הבא, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 באוקטובר 2021
  2. ^ רונן בר, באתר רשת 13
  3. ^ 1 2 3 4 אנה רייבה ברסקי, ‏בוגר הרווארד וסיירת מטכ"ל: רונן בר מונה לראש השב"כ, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2021
  4. ^ 1 2 3 4 5 אתר למנויים בלבד איתי אילנאי ואתי אברמוב, "אשתו קוראת לו קצין פולני": הכירו את ר', ראש השב"כ הבא, באתר ynet, 8 באוקטובר 2021
  5. ^ 1 2 3 איתמר אייכנר, יואב זיתון, רועי רובינשטיין, כבר לא ר': אושר מינויו של רונן בר לראש השב"כ, באתר ynet, 11 באוקטובר 2021
  6. ^ 1 2 ניר דבורי, ‏הותר לפרסום: רונן בר הוא ראש השב"כ החדש, באתר ‏מאקו‏, 11 באוקטובר 2021
  7. ^ מחזור 16, הבוגרים שלנו, באתר קרן וקסנר
  8. ^ איתי בלומנטל, "מבוקש": שמו וכתובתו של ראש השב"כ המיועד פורסמו בתקשורת הפלסטינית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 בספטמבר 2021
  9. ^ 1 2 יואב לימור, הסדר החדש של ראש השב"כ נדב ארגמן, באתר ישראל היום, 21 באוקטובר 2018
  10. ^ אריאל כהנא, הממשלה אישרה: רונן בר - ראש השב"כ הבא, באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2021
  11. ^ ניסים לוי (עורך), עיונים בביטחון לאומי, גיליון 10, מרץ 2010, הוצאת המכללה לביטחון לאומי, עמ' 3
  12. ^ איתמר אייכנר, יואב זיתון, בנט בחר לראש השב"כ הבא ב-ר', הסגן המכהן ויוצא סיירת מטכ"ל, באתר ynet, 1 בספטמבר 2021
  13. ^ עמי רוחקס דומבה, ‏ראש השב״כ החדש: רונן בר, באתר "IsraelDefense‏", 11 באוקטובר 2021
  14. ^ עמי רוחקס דומבה, ‏חילופי משמרת בסגנות ראש השב"כ, באתר "IsraelDefense‏", 7 בינואר 2018
  15. ^ ברק רביד ואמיר בוחבוט‏, רונן בר נכנס לתפקידו כראש שב"כ: "האלימות הגוברת בחברה הערבית - משימה לאומית", באתר וואלה, 13 באוקטובר 2021
  16. ^ יואב זיתון, מחיר השקט: הטרמינל החדשני להכנסת 10,000 פועלים מעזה תוך שעות, באתר ynet, 12 באפריל 2022
  17. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, ישראל שינתה גישה בעזה והשיפור הכלכלי ניכר – אך זה לא מבטיח שקט לטווח ארוך, באתר הארץ, 2 באוגוסט 2022
    אייל עופר, בנט צודק, "גלובס" טועה, באתר העין השביעית, 14 במאי 2022
  18. ^ שירית אביטן כהן, נחשפים לראשונה: מסמכי האסטרטגיה של רונן בר בשנים שקדמו לטבח 7 באוקטובר בישראל היום, 25 במרץ 2025
  19. ^ יואב לימור, ההמלצה הדרמטית של ראש השב"כ לשעבר שלא התקבלה, באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2023
  20. ^ אור הלר, ראשי מערכת הביטחון לנתניהו: "נכון לחתור לסיום המבצע", באתר חדשות 13, 12 במאי 2023
  21. ^ 1 2 מוריה אסרף וולברג, הערכות הבכירים לפני השבת השחורה: "חמאס לא רוצה מערכה", באתר חדשות 13, 26 באוקטובר 2023
  22. ^ תחקיר: כך התעלם נתניהו מאזהרות מערכת הביטחון לפני 7 באוקטובר, באתר מעריב אונליין, 23 בנובמבר 2024
  23. ^ המחדל בשב"כ: מה ידע רונן בר לפני 7 באוקטובר?, באתר ynet, 28 בדצמבר 2023
  24. ^ 1 2 יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
  25. ^ יואב זיתון, ראש השב"כ בהתייחסות ראשונה: "האחריות עליי, לא הצלחנו לייצר התרעה מספקת", באתר ynet, 16 באוקטובר 2023
  26. ^ אמיר בוחבוט‏, חפ"ק ניל"י: יחידת השב"כ החדשה לחיסול המשתתפים במתקפת הטרור, באתר וואלה, 21 באוקטובר 2023
  27. ^ אבי יששכרוף, חפ"ק ניל"י: זה הגוף ששב"כ הקים כדי לסגור חשבון עם פעילי כוח נוחבה, באתר ynet, 21 באוקטובר 2023
  28. ^ אור הלר, אלון בן דוד, סיון אלקלק, צבי יחזקאלי, בפעולה קרקעית: שב"כ חילץ חיילת שנחטפה ע"י חמאס בשבת השחורה, באתר חדשות 13, 30 באוקטובר 2023
  29. ^ יואב זיתון, מתן צורי, איתמר אייכנר, לירן לוי, יעל צ'כנובר, חיילת שנחטפה שוחררה במבצע דרמטי בתוך רצועת עזה, באתר ynet, 30 באוקטובר 2023
  30. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, שב"כ יאחד את האגפים לסיכול טרור בתחומי הקו הירוק, באתר הארץ, 29 במרץ 2022;
    השינוי הדרמטי בחטיבה היהודית בשב"כ, באתר ערוץ 7, 28 באפריל 2022
  31. ^ סולימאן מסוודה, גילי כהן ומשה שטיינמץ, ראש השב"כ: שילוב הארגון במאבק בפשיעה הערבית יבוא על חשבון סיכול טרור, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 11 ביוני 2023
  32. ^ יוסי יהושע, ראש השב"כ הזהיר את נתניהו: טרור יהודי מלבה טרור פלסטיני, באתר ynet, 6 באוגוסט 2023
  33. ^ ספי עובדיה, אזהרת ראש השב"כ לבן גביר: "עלול לגרום להתלקחות רחבה", באתר חדשות 13, 15 בפברואר 2023
  34. ^ דנה וייס, ‏ראש השב"כ לראש הממשלה: ישראל מתקרבת לאזור מסוכן, באתר ‏מאקו‏, 23 במרץ 2023
  35. ^ דנה ויס, ‏פרסום ראשון: שיחת האזהרה של ראש השב"כ עם יריב לוין, באתר ‏מאקו‏, 20 בפברואר 2023
  36. ^ מוריה אסרף וולברג, ראש שב"כ לבן גביר: "הימנע מעלייה להר הבית, זה זמן לא טוב", באתר חדשות 13, 4 באוקטובר 2023
  37. ^ ניר דבורי, ‏אזהרת ראש השב"כ מפני פגיעה במפקד הפיקוד: "איום קונקרטי על חייו", באתר ‏מאקו‏, 26 בדצמבר 2023
  38. ^ גיא פלג, יאיר שרקי, ‏ראש השב"כ ביקר את התנהלות בן גביר במכתב לנתניהו וגלנט, השר דרש לפטר אותו, באתר ‏מאקו‏, 22 באוגוסט 2024
  39. ^ יואב זיתון, לשכת רה"מ: נתניהו הודיע לרונן בר כי יביא לממשלה הצעה לסיום תפקידו, באתר ynet, 16 במרץ 2025
  40. ^ אמיר בוחבוט‏, "הציפייה של נתניהו לחובת אמון אישית פסולה מעיקרה": רונן בר פרסם תגובה חריפה להדחתו, באתר וואלה, 16 במרץ 2025
  41. ^ מורן אזולאי, הממשלה אישרה את הדחת ראש השב"כ, שלא הגיע לדיון: "אין בו אמון מאז 7/10", באתר ynet, 21 במרץ 2025
  42. ^ בג"ץ 54321/25 התנועה למען איכות השלטון בישראל ואחרים נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־21 במרץ 2025
  43. ^ אתר למנויים בלבד ירדן בן גל הירשהורן ואפרת נוימן, ארגוני עסקים ועובדים: נשבית את המשק אם החלטת בג"ץ לא תכובד, באתר TheMarker‏, 21 במרץ 2025
  44. ^ יניב ביטון מגלם כוכבת רשת בקמפיין חדש של גולן טלקום, באתר Allmarketing, ‏25 ביולי 2019
  45. ^ דניאל שמיל, עזיבות נוספות בבטר פלייס: דפנה אגסי ודנה סומברג פורשות, באתר TheMarker‏, 15 בנובמבר 2012