רועי רוזן

רועי רוזן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 באפריל 1963 (בן 61)
רחובות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רועי רוזן (נולד ב-22 באפריל 1963 ברחובות) הוא אמן וסופר ישראלי, פרופסור בבית הספר לאמנות בצלאל ובמדרשה לאמנות במכללה האקדמית בית ברל.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למד במגמת האומנות החזותית בתלמה ילין ולאחר מכן למד פילוסופיה וספרות השוואתית בתל אביב, ואמנות חזותית בניו יורק (תואר ראשון ב-School of Visual Arts ותואר שני ב Hunter College). יצירתו עוסקת בין השאר ביהדות, נאציזם, פורנוגרפיה ובהיסטוריה של האמנות, ועוסקות בכפילויות ובמשבר זהות בעידן הפוסטמודרני.

השתתף בתערוכות רבות בארץ ובעולם. תערוכתו השנויה במחלוקת "חיה ומות כאווה בראון", שהוצגה במוזיאון ישראל ב-1997, גררה דיון ציבורי נרחב. ב"חיה ומות כאווה בראון" הוא לוקח את הקורא למסע וירטואלי בגופה של אווה בראון, מאהבתו של אדולף היטלר, בתוך הבונקר של הפיהרר. התערוכה הוצגה מאז גם בתערוכה Mirroring Evil במוזיאון ליהדות בניו-יורק, לצד עבודות הווידאו של האמן בועז ארד העוסק גם הוא בדמותו של היטלר (2002), בברלין, בוורשה, בלונדון, ואף כחלק מהתערוכה הבינלאומית דוקומנטה 14, באתונה.

בפרויקט רחב היריעה שלו, "ז'וסטין פרנק", הוא בדה אמנית בלגית פרובוקטיבית (1900–1943), שהייתה מקורבת לחוגי הסוריאליסטים. ופעלה מאוחר יותר בארץ ישראל. בנוסף לדמותה של פרנק (שמבחינה חיצונית היא הכלאה של דמותו ודיוקן אשתו), הוא בדה גם את יוהנה פורר-הספרי, את אן קאסטורפ, חוקרת האמנות שדלתה את פרנק ממצולות הארכיונים המאובקים לצורך בחינה מחדש של אמנית שלא זכתה להצלחה שהגיעה לה, ואת עצמו "רועי רוזן" כאמן עכשווי שמושפע מעבודותיה של פרנק. הספר ״זיעה מתוקה״ מכיל את הביוגרפיה של האמנית, את רומן הזימה שהיא חיברה ומאמר פסוודו-אקדמי על פועלה. תערוכות רטרוספקטיביות של ז'וסטין פרנק הוצגו במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (2001), וב Extra-City, אנטוורפן (2009), עיר הולדתה.

בספר הילדים "פנים משונות" מתאר רוזן כיצד הילדה נעמי אלביסה מואסת בצורתן השגרתית של פניה (עיניים, אף ופה) ומחליפה את אלה בחפצים שונים, למשל, את העיניים במברשות שיניים ואת הפה במסרק. בספרו "ציונה", העוסק בגיבורת-על ישראלית, חיבר פלינדרום בן כמעט 200 מילים.[1]

סרטו "צא" הוקרן בפסטיבלים ברחבי תבל; הוא זכה בפרס הסרט לאורך בינוני בפסטיבל ונציה במסלול "Orizzonti" והתמודד בקטגוריית הסרט הקצר בטקס פרס האקדמיה האירופית לקולנוע.[2]

בשנת 2022 יצא סרטו ״קפקא לילדים״ (לעיתים מופיע כקפקא לקטנים). הסרט הוא סרט אקספרימנטלי המספר את סיפור הגלגול (מטמורפוזיס) באופן תיאטרלי, אופראי וקירקסי, תוך בחינת השאלה ״מהי ילדה״ וכורך את שאלת הילדות של ילדים פלסטינים תחת הכיבוש.

מספריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "חיה ומות כאווה בראון", הוצאת מוזיאון ישראל, 1997
  • "ז'וסטין פרנק, זיעה מתוקה" (תל אביב, בבל 2001). מהדורה באנגלית: Roee Rosen, "Justine Frank, Sweet Sweat," Sternberg Press, 2009, ISBN 1933128666.,
  • "פנים משונות", הד-ארצי, 2000
  • "לוסי", שדוריאן, 2000
  • "ציונה", כתר, 2006
  • Roee Rosen, "Maxim Komar-Myshkin, Vladimir's Night," Sternberg Press, 2014, ISBN 3956790596. (לא הופיע בעברית)
  • Roee Rosen, "The Blind Merchant, 1989-1991," Sternberg Press, 2015, ISBN 978-3-95679-186-4. (לא הופיע בעברית)
  • Live and Die as Eva Braun and Other Intimate Stories. Sternberg Press. 2017. [[wikipedia:Special:BookSources/9783956792403|ISBN 978-3-95679-240-3]]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ז'אן-פייר רם, "חיי הקלון של רועי רוזן", המדרשה 16, 2013

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רועי רוזן בוויקישיתוף

אלי אשד "רועי רוזן -רטרוספקטיבה של קריירה" באתר "המולטי יקום של אלי אשד https://www.no-666.com/2016/01/21/רועי-רוזן-רטרוספקטיבה-של-קריירה/

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רועי צ'יקי ארד, פלינדרום – איך אפשר לקרוא את זה?, באתר הארץ, 28 בפברואר 2013
  2. ^ הסרט הישראלי "צא" מועמד לאוסקר האירופי, עכבר העיר, 6 בנובמבר 2011