רוריטניה
רוריטניה היא מדינה בדיונית במרכז אירופה, המופיעה בשלושה מספריו של הסופר האנגלי אנתוני הופ. הידוע בהם הוא "השבוי מזנדה" שהתפרסם בשנת 1896, האחרים הם "ליבה של הנסיכה אוסרה" משנת 1897, ו"רופרט מהנזאו" משנת 1898.
בספרים אלו מתוארת רוריטניה כארץ דוברת גרמנית שהדת השלטת בה היא הנצרות הקתולית, ובה שולטת מונרכיה אבסולוטית, והפערים החברתיים בה הם עמוקים. מבחינה גאוגרפית אמורה רוריטניה להימצא בין סקסוניה ובוהמיה, כאשר מצוין כי בירת רוריטניה, שטרסלאו, נמצאת על קו הרכבת שבין דרזדן ופראג. ספריו של הופ אינם מתארים את רוריטניה כמקום שטוב לחיות בו. מלכה מתואר כאריסטוקרט חדל אישים, האצולה מצויה בסכסוכים פנימיים, ומשטרה חשאית מחפשת את החתרנים באוכלוסייה, המקוטבת בין עשירים מאוד ועניים מאוד. גרסאות במה וקולנוע לספרים אלו נתנו לרוריטניה תדמית רומנטית, עידנו את הביקורת החברתית בספריו של הופ, והציגו ממלכה שיצאה מספרי האגדות.
"רוריטניה" הפכה לביטוי לכל ממלכה דמיונית שבה הרומנטיקה והאינטריגות מובילות את הגיבורים להרפתקאות. סופרים רבים אימצו מונח זה, בהם הסופר האנגלי אוולין וו אשר באחד מספריו מופיעה דמות אשר היא שליטה המודח והסנטימנטלי של רוריטניה.
השימוש במונח "רוריטניה" מחוץ לעולם הספרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלנים מן האסכולה האוסטרית, כגון לודוויג פון מיזס, אימצו את השם "רוריטניה" כמודל להסברת רעיונות כלכליים. כן אימצו את השם כלכלנים אחרים.
אף עולם המשפט שאל את המונח "רוריטניה" לתיאור מדינה שאינה מדינה קונקרטית, בדומה לשימוש במונח "פלוני" כלפי בני אדם. כך, למשל, כתב השופט מישאל חשין בבג"ץ עדאלה, שעסק בחוקתיותו של חוק האזרחות והכניסה לישראל, בבואו לתאר טעמים אפשריים לשינוי במדיניות הגירה:
הנה היא רוריטניה, מדינה במרכז אירופה. תושביה מזדקנים ומבקשת היא להמריץ את מחזור החיים במדינה ולחיות את כלכלתה. מדינה שכזו תיטה לעודד הגירה, ומטבע הדברים אף תרחיב את זכות ההגירה של בני משפחה. לאחר זמן, משיימצא לה לרוריטניה כי מהגרים שבאו אל תוכה שינו את פני המדינה - ואפשר אף מאיימים הם על ההגמוניה של אזרחיה הוותיקים - עשויה רוריטניה לשנות את החוק ולעצור בעד ההגירה ואף מטעמי משפחה. שלא כמותה של רוריטניה היא שכנתה, זנדה: צפיפות האוכלוסין בזנדה רבה, ריבוי הילודה גבוה, ומטבע הדברים תיטה זו לצמצם הגירה, לרבות הגירה מטעמי משפחה...
— בג"ץ 7052/03
בתחום המשפט, שמה של המדינה משמש בעיקר מלומדים מתחום המשפט הבינלאומי הפומבי[1].
ארנסט גלנר בספרו "לאומים ולאומיות", משתמש בכינוי "רוריטניה" לתיאור חבל ארץ דמיוני, שהתפתחות הלאומיות בו אמורה לשקף התפתחויות דומות בתנועה הלאומית הפולנית, צ'כית, סרבית, רומנית, וכיוצא בזה. התנועה הלאומית הרוריטנית התפתחה מאיכרים רוריטנים שחיו תחת שלטון "האימפריה של מגלומניה" ופיתחו תודעה לאומית באמצעות יצירתה של "תרבות גבוהה" רוריטנית על ידי קבוצת אינטלקטואלים קטנה שהגיבה לתהליכי התיעוש וניוד העבודה. גלנר יורד בספרו לפרטי הפרטים של ההיסטוריה והתרבות ה"רוריטנית", השונים בתכלית מהממלכה הקתולית האריסטוקרטית שיצר הופ:
בימים עברו סבלו האיכרים הרוריטנים סבל רב ושוועתם מצאה לה ביטוי נוגע ללב בשירי הקינה שלהם (מורים כפריים שקדו בעמל רב על איסופם בסוף המאה ה-19, וקהל בינלאומי של חובבי מוזיקה מכיר אותם מיצירותיו של המלחין הרוריטני הלאומי ל'). הדיכוי הנורא של איכרי רוריטניה גרם, במאה ה-18 למלחמת הגרילה שניהל "הבנדיט החברתי" הרוריטני המפורסם ק', אשר עלילותיו, כך נאמר לנו, שמורות עד היום בזיכרון העממי המקומי, שלא לדבר על הרומנים ועל שני הסרטים, שאת אחד מהם ביים - בעידוד השלטונות ובתמיכתם - האמן הלאומי ז', זמן קצר אחרי שקמה הרפובליקה הסוציאליסטית העממית של רוריטניה...
— ארנסט גלנר, לאומים ולאומיות, תרגם מאנגלית דן דאור, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1994
הפרק הששי בעונה הששית של הכתר נקרא בשם רוריטנייה. משמעות השם בהקשר לסדרה שהמלוכה אינם דמיונית וחסרת משמעות כפי שמשתמע מדבריו של ראש הממשלה, טוני בלייר, אלא שמירה על מסורות מיוחדות העוברות מדור לדור. [2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו לדוגמה בספרו של יורם דינשטיין "אמנות בינלאומיות", בעמ' 111, בו שמות המדינות הן: ארקאדיה, אוטופיה, רוריטניה ונומידיה.
- ^ What Does Ruritania Mean in 'The Crown'?, Town & Country, 2023-12-24 (באנגלית אמריקאית)