רותם

פירוש נוסף ערך זה עוסק בסוג של צמח. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רותם (פירושונים).
קריאת טבלת מיוןרותם
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: קיטניתאים
משפחה: קטניות
תת־משפחה: פרפרניים
סוג: רותם
שם מדעי
Retama
‏רפינסק, 1838

רותם (שם מדעי: Retama) הוא סוג שיחים מתת-משפחת הפרפרניים במשפחת הקטניות. הרותם הוא סוג של שיחים הגדלים במגוון אזורי אקלים: סוב־טרופיים, ממוזגים ומדבריים. הסוג כולל 5 מינים מתוכם רק רותם המדבר בישראל[1][2]. תחום תפוצתו של הסוג משתרע ביוון ואיי הים האגאי המזרחיים, באיים הקנריים, ומחצי האי האיברי (דרום פורטוגל ודרום-מערב ספרד) אל צפון-מערב אפריקה, ומשם ממשיך דרך סהרה המערבית וחצי האי ערב וסיני אל המזרח התיכון[1].

מינים בעלי קרבה פילוגנטית לרותם המדבר בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מצויים מספר מינים הנחשבים לקרובים מבחינה פילוגנטית (קרבה אבולוציונית) לסוג רותם, ובפרט לרותם המדבר שהוא יחיד בסוגו בישראל.

הסוג רותם שייך מבחינה פילוגנטית לשבט Genisteae, בתוך תת-שבט Spartiinae. יחד עמו משתייכים צלען הגליל (Gonocytisus pterocladus) ואחירותם החורש (Spartium junceum), הנחשבים לקרובים ביותר אליו.

לאחריהם, במידת הקרבה, נמצאים שני מינים נדירים נוספים: רתמה קוצנית (Genista fasselata) ורתמת הלבנון (Genista libanotica), המשתייכים לתת-שבט Genistinae.

קידה שעירה (Calicotome villosa) קרובה גם היא לרותם המדבר אך ממוקמת מעט רחוק יותר מבחינה פילוגנטית. אף שהיא משויכת לשבט Genisteae, היא משתייכת לתת-שבט Cytisinae, קבוצה טקסונומית נפרדת[1].

מיני הרותם בעולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם ידועים חמישה מינים של רותם שתועדו ותוארו למדע כבר בשנות ה-1840, כאשר האחרון שבהם, רותם שעיר-פרי (Retama dasycarpa), הוצג לראשונה למדע בשנת 1892, הוא מין אנדמי למרוקו. מלבדו מצויים במרוקו שני מינים נוספים: רותם חד-זרעי ורותם צהוב-פרחים. מתוך חמשת המינים, רק שניים מתאפיינים בפרחים צהובים, בעוד שלשאר המינים פרחים לבנים או בעלי גוון ורדרד קל.

רותם המדבר הוא בעל התפוצה הרחבה ביותר והוא אף הובא והתבסס ביוון, ובמדינות: קווינסלנד שבצפון-מזרח אוסטרליה, דרום אוסטרליה ואוסטרליה המערבית.

אלו חמשת המינים:

  1. רותם שעיר-פרי (Retama dasycarpa) הוא שיח הגדל בעיקר בבתי גידול סוב־טרופיים, ותחום תפוצתו הטבעי בלעדי למרוקו.
  2. רותם חד-זרעי (Retama monosperma) הוא שיח הגדל בעיקר בבתי גידול ממוזגים, ותחום תפוצתו הטבעי משתרע במרוקו מדרום פורטוגל ועד דרום-מערב ספרד, יוון ואיי הים האגאי המזרחיים.
  3. רותם המדבר (Retama raetam) הוא שיח הגדל בעיקר בבתי גידול מדבריים או בשיחיות יבשות, ותחום תפוצתו הטבעי משתרע בדרום סיציליה בצפון אפריקה: מאוריטניה, מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, לוב ועד סהרה המערבית, מצרים וסודן ועד למזרח הים התיכון: ירדן, ישראל, חצי האי סיני ומשם לאזורים היותר צחיחים בצפון-מערב ערב הסעודית[3]. האזורים בהם הוא אוקלם והתפשט הם: יוון, קווינסלנד, דרום אוסטרליה ומערב אוסטרליה[4].
  4. רותם קנרי (Retama rhodorhizoides) הוא שיח הגדל בעיקר בבתי גידול סובטרופיים, ותחום תפוצתו הטבעי אנדמי (בלעדי) לאיים הקנריים. כיום מין זה מזוהה כ-Retama rhodorhizoides, ולא כ-Retama raetam, על אף שבעבר כונה בשם האחרון עבור צמחי המקום.
  5. רותם צהוב-פרחים (Retama sphaerocarpa) הוא שיח הגדל בעיקר בבתי גידול סוב־טרופיים, ותחום תפוצתו הטבעי משתרע ממזרח פורטוגל ועד מרכז ודרום ספרד, וכן מצפון-מערב אפריקה (תוניסיה, אלג'יריה, מרוקו) ועד מאוריטניה.

מאפיינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוון שרוב השנה הצמח חסר עלים, מתבצע תהליך ההטמעה (פוטוסינתזה) וחילוף הגזים על ידי הגבעולים. גבעולי הרותם חרוצים לאורכם, והפיוניות יושבות בתוך חריצי הגבעולים.[5]

הסוג רותם מאופיין בכמה מאפיינים:

מבנה הפרח – הפרחים פרפרניים (Papilionoideae) עם מבנה אופייני למשפחת הקטניות.

מנגנון קיבוע חנקן – כל המינים מקיימים סימביוזה עם חיידקים מקבעי חנקן (Rhizobia), המסייעים להעשרת הקרקע.

סבילות לתנאי יובש – רוב המינים מותאמים לתנאים ים-תיכוניים וערבתיים, עם עמידות ליובש ולקרקעות עניות.

דמיון מורפולוגי – העלים קטנים או מנוונים, והגבעולים הם המבצעים את תהליך ההטמעה (פוטוסינתזה) וחילוף הגזים בתנאי יובש קיצוניים (כפי שנצפה ברותם המדבר ובאחירותם החורש).

מקור השם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המפרשים את השם כנגזר מהשורש רת"ם, מפני שבהיותו גדל באזורי דיונות בהם החול נודד ממקום למקום, שורשיו נאלצים 'לרתום' את האדמה שמסביבם, כדי לא לעוף עם החול ולהינתק מן האדמה.

השם "רותם" הוענק למין Retama raetam במילון "ילקוט הצמחים" (הערה 646) משנת 1930. לעומת זאת, השם "רותם ספרדי" הוענק למין Spartium junceum, המוכר כיום בשם "אחירותם החורש". בשנת 1946, השם "רותם" אושר רשמית במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" (סעיף 767). במילון "צמחי ארץ ישראל" משנת 2003, הוסדרו שמות הסוג "רותם" והמין "רותם המדבר".

זיהו הרותם המוזכר במקרא ובמקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הצמח "רותם" נזכר ארבע פעמים במקרא:

  • בספר מלכים א', פרק י"ט, פסוקים ד'–ה', הנביא אליהו נח במדבר בצל הרותם: "וְהוּא־הָלַךְ בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יוֹם, וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אֶחָת (אֶחָד); וַיִּשְׁאַל אֶת־נַפְשׁוֹ לָמוּת, וַיֹּאמֶר רַב, עַתָּה ה' קַח נַפְשִׁי, כִּי־לֹא־טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי׃ וַיִּשְׁכַּב וַיִּישַׁן, תַּחַת רֹתֶם אֶחָד".
  • בספר תהילים, פרק ק"כ, פסוק ד': "חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים; עִם, גַּחֲלֵי רְתָמִים".
  • בספר איוב, פרק ל', פסוק ד': "הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי-שִׂיחַ; וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם".
  • ראו גם מדרש תהילים קכ - ט'. בראשית - רבה נ"ג - י"ג.

אחת מתחנות בני ישראל במדבר סיני נקראה "רתמה" (במדבר ל"ג, י"ח-י"ט), ושמה, ככל הנראה, ניתן לה בהשראת צמח הרותם, הנפוץ באזור ומהווה מרכיב מרכזי בנוף המדברי.

זיהוי הצמח "רותם" הנזכר במקרא עם רותם המדבר נחשב לאמין במיוחד. זיהוי זה מבוסס על מסורת לשונית רציפה המשתקפת כבר בתרגום הירושלמי ועד לפרשנותו של רבי סעדיה גאון. השם "רותם" נשמר גם בערבית, ומשם עבר לשפה הספרדית ולשמו המדעי הלטיני[6]. הזיהוי מתחזק בהסתמך על ההקשרים המקראיים שבהם מופיעות המילים "מדבר", "גחלי רתמים" ו"שורשי רתמים", אשר תואמים את מאפייני רותם המדבר, את בית גידולו ואת שימושיו המסורתיים[7].

חז"ל הפליגו בתיאור עוצמת בערתן של גחלי רתמים, וכך גם מתועדת במסורות שונות השימוש בשורשי הרותם להפקת פחמים. יצחק זמיר[8] מציין באחד מספוריו מלפני מלחמת השחרור, עדות מחזקת לזיהוי זה: "כיום שורפים הבדואים במדבר יהודה את שורשיו לפחמים, הנמכרים בחברון ובירושלים, והם משמידים אותו במידה רבה. את הרותם מרבים להכניס בשנים האחרונות לגינות נוי בשל פרחיו ומראהו הדקורטיבי. סיביו ראויים לעיבוד ויכולים לשמש לתעשיית חבלים. הרותם יכול להועיל גם בתור צמח חולות, הודות למערכת שורשיו המפותחת והסתגלותו לקרקע הדלה של החולות"[9].

עדויות בוטניות וארכאולוגיות מחזקות את הזיהוי: שרידים רבים של פחמי רותם המדבר נמצאו באתרים ארכאולוגיים ברחבי ארץ ישראל, לאורך כל התקופות ההיסטוריות. שרידים אלו אותרו בעיקר באזורי הנגב, מזרח סיני ושפלת החוף[7]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: רתם
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רותם
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Retama

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Retama Raf., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ רותם, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  3. ^ Nayef Al-Sharari, Ahmed A S Bakhashwain, Abdalla Elfeel, Profiling and importance of underutilized neglected species of hyper arid climate of Saudi Arabia (Retama raetam -Retem): A review, Life Science Journal 17(7), July 2020, עמ' 35 - 42 doi: 0.7537/marslsj170720.06
  4. ^ Retama raetam (Forssk.) Webb & Berthel., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  5. ^ האינציקלופדיה של האדם והחי בארץ ישראל
  6. ^ אבינעם דנין, גלויה רביעית - פלפלון רך ואחירותם החורש, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, ‏7-5-2014
  7. ^ 1 2 זוהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים: הוצאת ראובן מס, 2012, עמ' 148-150
  8. ^ יצחק זמיר (1924-1948) יליד ורשה, שירת בחטיבת הנגב. כתב שירה, צייר, ואסף והגדיר מאות צמחים בנגב. במלחמת העצמאות שירת כצלם במטוסים, ונהרג כשמטוסו הופל ליד עוג'ה אל חפיר.
  9. ^ רְשִׁימַת-צְמָחִים יצחק זמיר [1924], באתר פרויקט בן-יהודה