רחוב אבן גבירול (2004) מבט ממגדל המאה לכיוון דרום המשקיף על שרידי כפר סומייל, בניין העירייה וגן העיר | |
מידע כללי | |
---|---|
על שם | שלמה אבן גבירול, משורר ופילוסוף יהודי |
מיקום | |
עיר | תל אביב |
רובע | 1, 3, 4, 6 |
שכונה | מרכז העיר, קריית מאיר, הצפון הישן, כוכב הצפון |
קואורדינטות | 32°04′58″N 34°46′53″E / 32.082903°N 34.781256°E |
רחוב אבן גבירול הוא רחוב מסחרי ראשי בתל אביב הקרוי על שמו של המשורר שלמה אבן גבירול. הוא אחד הרחובות המרכזיים של העיר וכיוונו הכללי הוא מדרום לצפון. הרחוב הוא המשכו הצפוני של רחוב יהודה הלוי והוא מסתיים מצפון לנחל הירקון בצפון העיר.
רחוב אבן גבירול חוצה את החלק המרכזי של תל אביב, כ-1,200 מטרים מזרחית לים התיכון, וכ-1,000–1,300 מטר מערבית לנתיבי איילון. הרחוב מהווה גם גבול בין רובעי העיר, בין אזור הצפון הישן ממערב שנבנה בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 והצפון החדש ממזרח אשר נבנה לאחר קום מדינת ישראל. הרחוב נחשב על כן לגבולה המזרחי, יחד עם דרך בגין, של העיר הלבנה והוא היווה גם את גבולה המזרחי של תוכנית גדס.
תוואי הרחוב קיים עוד מתחילת המאה ה-20 כדרך עפר המחברת בין יפו והכפר סומייל. חלקו הדרומי של הרחוב שהיה המשך לרחוב יהודה הלוי, נקרא כך עד שנות ה-50 ומאוחר יותר שונה שמו לאבן גבירול, משורר נוסף של תור הזהב של יהדות ספרד.
הרחוב הוא רחוב דו-מסלולי, ובכל אחד ממסלוליו שלושה נתיבים. הרחוב מהווה עורק תחבורה ראשי, ויש בו חנויות לכל אורכו. בזכות רוחבו עבר ברחוב פעמים אחדות מצעד צה"ל, וכן נערכו בו העדלאידע, מצעד הגאווה ואירועים מיוחדים נוספים.
בשנים 2006 עד 2010 עבר הרחוב שיפוץ כללי אשר במסגרתו הועברו מערכות תשתית עירוניות מעמודי חשמל וטלפון למערכות תת-קרקעיות, נחנכו שבילי אופניים וניטעו עצים חדשים.
בתוכניות המקורית של הרכבת הקלה בתל אביב אמור לעבור הקו הירוק של הרכבת הקלה ברחוב אבן גבירול ולתפוס חלק מרוחבו של הרחוב. עיריית תל אביב עמדה על כך שקו הרכבת יפעל כרכבת קלה תת-קרקעית מתחת לרחוב, ומשרד האוצר התנגד לכך בגלל העלות הגבוהה. בדצמבר 2011 החליט ראש הממשלה, בנימין נתניהו כי על קווי הפרויקט בעיר תל אביב להיות תת-קרקעיים, בין היתר גם הקו הירוק.[1] העבודות על הקו הירוק החלו בשנת 2020.
רחוב אבן גבירול נפגש עם מספר רב של רחובות ראשיים בעיר, ובהם (מדרום לצפון):
מספר כיכרות גדולות מצויות לאורך הרחוב ובהן (מדרום לצפון):
בנייני הרחוב מעוצבים באופן כמעט אחיד: קומת חנויות ומעליה שלוש קומות של דירות מגורים - צורה פשטנית למדי שאינה דומה לסגנון הבינלאומי שבו התאפיינו בתי מגורים רבים של תל אביב עד להתרחבותה מזרחה. האחידות בולטת במיוחד בתכנון האכסדרה, שורת העמודים, הניצבת מתחת לקומת הבניין הראשונה בקומת הקרקע בסמוך לחנויות. תכנון זה מאפשר להולך רגל לצעוד ברובו של הרחוב עם הגנה מפני תנאי מזג האוויר.
רבים מהבניינים ברחוב נבנו בשנות ה-50 ובשנות ה-60, אך עלות הדיור בהם גבוהה בשל מרכזיותו של האזור, הקוסם לצעירים רבים. לאורך הרחוב פזורים גם בנייני משרדים אחדים, ובהם משרדי חברת הביטוח "אליהו" (בקצהו הדרומי), בית וואלה!, "מגדל המאה" ובית עיריית תל אביב-יפו.
(1) האנדרטה לזכר יצחק רבין - במקום הירצחו. (2) האנדרטה לשואה והתקומה שיצר יגאל תומרקין (3) קולנוע גת |
1 לונדון מיניסטורס, 2 בית אמות משפט, 3 מגדל מרגנית, 4. מגדל המטכ"ל, 5. תחנת הרכבת תל אביב השלום, |