ריחאניה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מרום הגליל |
| גובה ממוצע[1] | 674 מטר |
| סוג יישוב | יישוב כפרי אחר |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,183 תושבים |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   ריחאניה  באדום - ריחאניה בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
ריחאניה (באדיגית (צ'רקסית): Рихьаные; נודע גם בשם הלא-רשמי כפר ריחאניה) הוא יישוב כפרי צ'רקסי בגליל העליון שבצפון ישראל. מבחינה מוניציפלית משתייך למועצה אזורית מרום הגליל, ושוכן מצפון לצפת. רוב תושבי הכפר הם צ'רקסים-מוסלמים, המשתייכים לשבט אבזאח, וכרבע מהאוכלסייה הם ערבים מוסלמים.
ריחאניה הוא אחד משני הכפרים הצ'רקסיים היחידים בישראל, כשהשני הוא כפר כמא שבגליל התחתון.
רקע והיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצ'רקסים הגיעו למזרח התיכון לאחר שגורשו ממולדתם שבצפון הקווקז. הצ'רקסים, שנלחמו תקופה ארוכה בכיבוש הרוסי בצפון הקווקז, נטבחו וגורשו על ידי רוסיה מהקווקז באירוע אשר קיבל את השם "גלות הצ'רקסים". האימפריה העות'מאנית, שראתה בצ'רקסים לוחמים מנוסים, קלטה אותם בשטחה ויישבה אותם באזורים שהיו דלילים בהתיישבות, בין השאר – בגליל.
היישוב ריחאניה נוסד בשנת 1873 אך רק בשנת 1880 הגיעו אליו משפחות צ'רקסיות משבט אבזאח מצפון הקווקז, אזור אשר נמצאות בו כיום הרפובליקות קאראצ'אי-צ'רקסיה ואדיגיה, בתחומה של הפדרציה הרוסית.
היישוב נבנה בשיטה צ'רקסית מסורתית, אשר מקורה בקווקז ושמה "כפר חומה" – הבתים נבנו כשהם צמודים זה לזה ויוצרים חומת מגן מסביב ליישוב אשר שרידיה נשתמרו עד היום. בכפר מסגד שצורתו כמסגדים הצ'רקסיים בקווקז, ושונה מהותית מהמסגדים הערביים. כמו כן נמצא במקום מוזיאון ומרכז למורשת הצ'רקסית. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל התגוררו ביישוב 290 תושבים ושטחו השתרע על 6,137 דונמים (מתוכם 25 דונם שטחים ציבוריים).
במלחמת העצמאות סייעו תושבי היישוב להעפלה מלבנון והתנדבו לשרת לצד היישוב היהודי. מכיוון שהצ'רקסים היו לבני ברית של היהודים, ברחו למקום מעט תושבים ערבים, וכיום כשליש מתושבי המקום הם ערבים.
בדצמבר 1949 הוכנה תוכנית לגירוש אנשי הכפר, יחד עם תושבי יישובים ערביים נוספים בגליל, אך היא לא יצאה לפועל עקב התנגדותם של משה שרת ואליעזר קפלן.[3]
בשנת 1960 התקיימו לראשונה בריחאניה בחירות לוועד מקומי לקראת צירוף היישוב הכפרי למועצה אזורית מרום הגליל[4].
בפברואר 1973 חוברה ריחאניה לרשת החשמל הארצית. באותה עת היו בכפר 75 בתים[5].
ריחאניה הוא אחד משני הכפרים הצ'רקסיים היחידים בישראל (השני הוא כפר כמא שבגליל התחתון).
-
המסגד בריחאניה -
החומה הישנה בריחאניה -
שלט הסבר בריחאניה
המוזיאון הצ'רקסי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המרכז למורשת הצ'רקסית
בכפר קיים מוזיאון להנצחת התרבות ואורח החיים הצ'רקסי. המוזיאון הוקם ביוזמתו של בן הכפר המנוח, שאוקי חון, והוא ממוקם בבית פרטי השייך למשפחתו מאז התיישבותם בכפר בשנת 1873 לערך. המוזיאון בריחאניה הוא קטן יותר מזה הממוקם בכפר כמא אך גם הוא מכיל כלי בית וכלים חקלאיים, פרטי ביגוד מסורתיים, וכלי נגינה ונשק האופייניים לתרבות הצ'רקסית. חון עצמו היה עורך את הסיורים במוזיאון ומלווה אותם בהסברים ובחוויות מתקופת ילדותו וזכרונותיו האישיים.
קברות צדיקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסמוך לבתי הכפר, נמצאים מספר קברים של תנאים, ביניהם רבי אלעזר בן ערך, רבי אלעזר בן עזריה[6] ורבי יוסי הכהן.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דובי זכאי, קווקז בהרי הגליל: טיול בכפרי הצ'רקסים, באתר nrg, 2 באוקטובר 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ חורפיש הייתה בתכנית המגורשים מישראל, באתר "פורטל הכרמל והצפון", 9 באוקטובר 2017
- ^ בחירות בריחניה, על המשמר, 21 באוגוסט 1960
- ^ מנחם רהט, הכפר ריחאניה חובר לרשת החשמל, מעריב, 21 בפברואר 1973
- ^ אוצר מסעות, החיבור "מסע דפליסטינא" (1210), עמ' 64
| ||||||||||||||||
