ריקו (אנגלית: Rico; 1994–2008) הוא כלב מסוג בורדר קולי שהתפרסם בחדשות בעקבות מחקר, שערכה האנתרופולוגית ג'וליין קמינסקי ממכון מקס פלאנק בלייפציג.
כלבי בורדר קולי הם תוצאה של ברירה מלאכותית שנועדה ליצור כלבים המגיבים בתחכום לפקודות קוליות, ומשמשים לפיכך ככלבי רועים אידיאליים. המחקר החל לאחר שבעליו של הכלב דיווח כי ריקו מזהה יותר מ-200 חפצים על פי שמותיהם. קמינסקי בדקה את יכולות הכלב ובמאמר שפרסמה בכתב העת Science קבעה כי הטענה נכונה: ריקו החזיר בממוצע 37 מתוך 40 חפצים, והצליח לזכור את השמות שניתנו לחפצים עד ארבעה שבועות לאחר החשיפה האחרונה אליהם.
קמינסקי שללה את האפשרות שהצלחתו של ריקו נבעה מאפקט הנס החכם על ידי נקיטת הליך ברור: 200 העצמים שריקו הכיר בשמותיהם מוינו בצורה אקראית לעשרים קבוצות, כל אחת בת עשרה חפצים. בזמן שהבעלים חיכה עם ריקו בחדר אחד, בחר עורך הניסוי קבוצת חפצים ופיזר אותם בחדר נפרד. לאחר מכן יצא עורך הניסוי מהחדר עם החפצים והצטרף לכלב ולבעליו בחדר השני. הוא הנחה את הבעלים להחליט על חפץ מסוים ולהורות לריקו שילך לחדר השני להביא אותו, תוך שימוש בשמו של החפץ. אחרי שהביא חפץ אחד מהחדר עם החפצים לחדר עם האנשים, התבקש ריקו להביא חפץ נוסף.
ריקו הצליח בניסויי זיהוי שמות החפצים במידה כזאת, שאוצר המילים שלו התברר כבר השוואה לזה של קופי אדם מאומנים, דולפינים, אריות ים ותוכים.
ריקו גם הגיב נכון למילה חדשה בפעם הראשונה שנחשף אליה, תוך שימוש בכושר שהתגלה כמקבילה כלבית ליכולת "המיפוי המהיר" שמפגינים אנשים: תוך שימוש במנגנונים שתוארו לעיל, חפץ חדש הוצג לצד שבעה חפצים שריקו כבר הכיר. ריקו התבקש להביא את החפץ, שצוין בשם שלא שמע לפני כן. ריקו החזיר את החפץ החדש, והשתמש ככל הנראה בהליך של הוכחה בדרך השלילה.
פול בלום, בעל טור ב-Science מאוניברסיטת ייל, שמתמחה בדרך שבה ילדים רוכשים הבנה סמנטית ולשונית, כתב על המחקר ש"עבור הפסיכולוגים, כלבים הם אולי השימפנזים החדשים." עם זאת הוא הצביע על כך שילדים מסוגלים ללמוד מילים ביותר מדרך אחת, בעוד שריקו לומד רק כאשר הוא מקבל גמול חיובי אם הביא את החפץ הנכון.