ריתוך נקודות היא שיטת ריתוך המבוססת על חימום מקומי בעזרת זרם חשמלי גבוה המוזרם לפרק זמן קצר דרך נקודת המגע בין שני הגופים המרותכים. בניגוד לרוב סוגי הריתוך החשמלי, בשיטה זו לא נעשה שימוש בקשת חשמלית, וכן אין שימוש בחומר מילוי.
בריתוך נקודות נעשה שימוש בדרך כלל כאשר הגופים אותם מרתכים הם פחי מתכת כאשר העובי האפייני של הפח הוא בין 0.5 ל-3 מילימטר. בדרך כלל לחיבור שני פחים משתמשים במספר נקודות.
לביצוע הריתוך משתמשים בשתי אלקטרודות מסגסוגת נחושת, מעוצבות לפי הצורך. הפחים המרותכים מונחים בין שתי האלקטרודות, ואלו לוחצות את הפחים אחד לשני בכוח. זרם חשמלי רב עוצמה מוזרם מאלקטרודה אחת לשנייה, דרך הפחים לזמן קצר (בדרך כלל משך הזמן נמדד במילישניות בודדות). בנקודת המגע בין הפחים מתפתח חום עז עקב ההתנגדות החשמלית ביניהן, דבר שגורם להתכת כמות קטנה של מתכת מכל אחד מהפחים. המתכת המותכת מתמצקת מיד כאשר הזרם נפסק, ויוצרת נקודת חיבור בין הפחים. משך הזמן הקצר גורם לכך שמעט חום באופן יחסי מועבר לאזורים שמחוץ לנקודת הריתוך, מה שתורם למעט עיוותים וריתוך נקי. בשימוש אופייני יוצרים סדרה או שורה של נקודות חיבור כאלו במרחקים קצובים כדי ליצור מעין קו תפר המחבר את שני הפחים, ומכאן שם התהליך "ריתוך נקודות".
קיימים מספר פרמטרים בריתוך נקודות: צורת האלקטרודות, עצמת הכוח בו הן לוחצות על הפחים, עצמת הזרם החשמלי שמוזרם בין האלקטרודות, ומשך הזמן בו הזרם מוזרם.
הפעלת לחץ קטן מדי, זרם חשמלי קטן מדי או במשך פרק זמן קצר מדי יגרמו לכך שמעט מדי מתכת תימס מן הפחים, ונקודת הריתוך תהיה חלשה מדי. לעומת זאת שימוש בלחץ חזק מדי, זרם חזק מדי או למשך זמן ארוך מדי יגרמו להמסת יותר מדי חומר, ולחץ האלקטרודות על נקודת הריתוך יגרום ל"בריחת" כל החומר מן הנקודה, כך שבסוף התהליך במקום נקודת חיבור בין הפחים ייווצר חור במקום החיבור.
ריתוך נקודות מתאים במיוחד לאוטומציה בכלל, ורובוטים תעשייתיים בפרט. שימוש נפוץ בשיטה זו נעשה כשלב בפס ייצור, ובפרט בתעשיית הרכב, בהן נעשה שימוש נרחב בריתוך נקודות[דרוש מקור].