רשת הרכבות באיראן היא רשת הרכבות הממשלתית האיראנית. חברת הרכבות הלאומית של איראן - רַאה-אַהאן-י ג'ומהורי-י אסלאמי-י איראן (בפרסית: راهآهن جمهوری اسلامی ایران) או בקיצור: ראה-אהאן-י איראן (בפרסית: راهآهن ایران) (תעתיק לאנגלית: Rāh-āhan-e Jomhuri-ye Eslami-ye Irān) (בתרגום חופשי: רכבת איראן) היא החברה הממשלתית שמפעילה שירות רכבות באיראן.
חברת "ראג'ה רכבות נוסעים" (באנגלית: Raja Passenger Train Company) מפעילה רכבות נוסעים תחת החברה הממשלתית.
חברת "מסילות תחבורה" (באנגלית: Railway Transportation Company) מפעילה רכבות משא תחת החברה הממשלתית.
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה ממשלתית |
תקופת הפעילות | 1914–הווה (כ־110 שנה) |
מיקום המטה | טהראן |
www | |
קו רכבת | אורך בק"מ | זמן הבניה |
תבריז — ג'ולפה | 148 | 1912—1916 |
זאהדאן — מירג'אווה | 94 | 1920—1921 |
טהראן — בנדאר שאה | 461 | 1928—1938 |
טהראן — בנדאר שאהפור | 928 | 1928—1939 |
אהוואז — ח'וראמשהר | 121 | 1942—1943 |
סאר בנדאר — מאהשהר | 12 | 1950—1951 |
גרמסאר — משהד | 812 | 1938—1958 |
טהראן — תבריז | 736 | 1939—1959 |
גורגאן — בנדאר שאה | 35 | 1960—1961 |
תבריז — בזרגאן | 192 | 1912—1971 |
קום — זרנד | 847 | 1939—1971 |
אספהאן — זרין-שהר | 111 | 1969—1972 |
זרנד — כרמאן | 80 | 1975—1979 |
באפק —בנדאר עבאס | 626 | 1982—1995 |
משהד — סרח'ס | 165 | 1993—1997 |
ארפין — מאלכי | 24 | 1993—1997 |
באדרוד — מייבוד | 254 | 1996—1998 |
ארפין — מוחמדיה-2 | 122 | 1994—1999 |
צ'אדור-מלו — מייבוד | 219 | 1992—1999 |
מוחמדיה-2 — מוחמדיה-1 | 6 | 1994—1999 |
באפק — כאשמר | 800 | 1992—2001 |
כרמאן — בם | 225 | 1999—2002 |
בם — זאהדאן | 546 | 2000—2009 |
אספהאן — שיראז | 506 | 2001—2009 |
ח'וראמשהר — שלמצ'ה | 16 | 2009—2012[1] |
גורגאן — אינצ'ה-בורון | 80 | 2012—2013[2] |
טהראן — המדאן | 268 | 2001—2017[3] |
אראכ — כרמאנשאה | 267 | 2001—2018[4] |