רמאות בשחמט היא הפרה מכוונת של חוקי השחמט או התנהגות אחרת שנועדה לתת יתרון לא הוגן לשחקן או לקבוצה. רמאות יכולה להתרחש בצורות רבות[1] ויכולה להתרחש לפני המשחק, במהלכו או אחריו. מקרים ידועים של רמאות כוללים: קנוניה עם צופים או שחקנים אחרים, שימוש בתוכנות שחמט או במנוע שחמט (אנ') במהלך משחק, מניפולציות דירוג, והפרות של כלל נגעת-נסעת. נושאים אלה אינם מכוסים באופן מקיף בכללי השחמט. מטעמים אתיים או מוסריים בלבד, מנהגים כאלה עשויים להיחשב על ידי אחדים כמקובלים, ועל ידי אחרים כרמאות.
גם אם פעולה לא אתית לכאורה אינה מכוסה במפורש על ידי הכללים, סעיף 11.1 של חוקי השחמט של פיד"ה קובע: "השחקנים לא ינקטו פעולה שתביא לפגיעה בשמו של משחק השחמט".[2] (זו הייתה פסקה 12.1 במהדורה קודמת[3]) לדוגמה, בעוד שהגנבה מכוונת של כלי שהוכה בחזרה אל הלוח עלולה להתפרש כמהלך בלתי חוקי שנקנס על ידי בונוס זמן ליריב והחזרה של העמדה החוקית האחרונה, הכלל האוסר על פעולות שמביאות לפגיעה בשמו של השחמט יופעל גם כדי להטיל סנקציה חמורה יותר כגון הפסד המשחק.
פיד"ה כיסתה את השימוש במכשירים אלקטרוניים ומניפולציות בתחרויות בתקנות נגד רמאות שנוספו לחוקי פיד"ה,[4] אשר חייבות להיאכף על ידי שופט התחרות. השימוש במכשירים אלקטרוניים על ידי שחקנים אסור בהחלט. יתר על כן, מדריך השופטים של פיד"ה מכיל הנחיות מפורטות נגד רמאות לשופטים. משחק מקוון נידון בנפרד.
רמאות בשחמט היא עתיקה כמעט כמו המשחק עצמו, ואולי אפילו גרמה למקרי מוות הקשורים לשחמט. לפי אגדה אחת, מחלוקת על רמאות בשחמט הובילה את המלך קנוט של אימפריית הים הצפוני לרצוח אציל דני.[5] אחד מסיפורי השחמט שהופיע באנתולוגיות רבות הוא "הצלופח החלקלק" (1929) מאת פרסיבל ויילד (אנ'), הכולל תחבולה שמאפשרת לשחקן חלש לנצח שחקן הרבה יותר חזק, באמצעות מסרים המועברים על לכסניות גרון חלקלקות. תוכניות טלוויזיה עסקו בעלילת הרמאות בשחמט, כולל פרקים של משימה בלתי אפשרית וחופשי על הבר.[6][7] בתוכניות טלוויזיה המבוססות על ההומוריסט טנאלי ראמה (אנ') (אדם שחי תחת המלך קרישנה דווהראיה (אנ'), שליט אימפריית ויג'איאנגר בתקופתה המשגשגת ביותר), שחמטאי קולני "אלוף בלתי מנוצח" (אשר תלוי בעיקר בזכייה על ידי רמאות) מנצל את העובדה שהקיסר נרדם מרוב שעמום ומתחיל לצעוק יחד עם חסידיו (שליוו אותו מממלכה יריבה), ומשכנע בהצלחה את הקהל שהוא ניצח.
בניגוד לשיטות המודרניות של רמאות על ידי נקיטת מהלכים המחושבים על ידי תוכנות מחשב, במאות ה-18 וה-19 הציבור הוטעה על ידי הונאה שבה מכונות שיחקו מהלכים שלמעשה בוצעו על ידי בני אדם שהסתתרו בתוך המכונה. הראשונה והמפורסמת מבין רמאות במכונות אוטומטיות הייתה "הטורקי" (1770), ואחריה אג'יב (אנ') (1868) ומפיסטו (1886).
במהלך השנים היו האשמות רבות של קנוניות, או של שחקנים שהפסידו בכוונה (לעיתים קרובות כדי לעזור לחבר או לחבר לקבוצה להשיג נורמה לתואר), או של שחקנים שהסכימו לתיקו כדי לעזור לשני השחקנים בתחרות. אחת העדויות המוקדמות ביותר היא בקונגרס השחמט האמריקאי החמישי בשנת 1880, כאשר פרסטון וור (אנ') האשים את ג'יימס גרונדי בביטול עסקה לתיקו, כאשר גרונדי במקום זאת ניסה לזכות במשחק.[8][9] מאמר עיתון בן זמנו לאירוע קבע, "הצהרתו של וור על זכותו למכור משחק בטורניר הייתה חידוש באתיקה בשחמט... אמינותו של וור לא הוטלה בספק, רק חוסר החזון המוסרי שלו..." שש האשמות קודמות של קנוניה ושוחד דומים, כולל אחת נוספת נגד וור, נרשמו מ-1876 עד 1880 במאמר זה על פרשת וור-גרנדי, שפורסם ב-Brooklyn Eagle ב-8 בפברואר 1880.
הדעות חלוקות לגבי מידת היעילות של קנוניה. לדוגמה, אם שחקן מוביל מסיים בתיקו את המשחק שלו, זה עשוי לאפשר ליריביו לעקוף אותו בתחרות על ידי ניצחון במשחקים שלהם. במהלך המלחמה הקרה, שחקנים סובייטים הואשמו בשיתוף פעולה זה עם זה כאילו הם משחקים באותה קבוצה - סיימו בתיקו קצר את משחקיהם זה עם זה כדי שיוכלו למקד את תשומת הלב וההכנות שלהם במשחקים נגד שחקנים שאינם סובייטים, או שממש נכנעו אם שחקן מועדף שיחק נגד שחקן חלש ממנו. המקרה המפורסם ביותר לכאורה היה בטורניר המועמדים לשנת 1962 לאליפות העולם בשחמט 1963, שם שלושת השחקנים הסובייטיים שסיימו בראש הטבלה סיימו בתיקו את כל משחקיהם זה מול זה. העיתונאי ניקולס גילמור חשב שההאשמות של הגוש המערבי על קנוניה סובייטית (במיוחד על ידי בובי פישר האמריקאי) היו "מופרכות במידה רבה; אבל לא לגמרי", בעוד מאמר בכתב העת מ-2009 מאת שני פרופסורים לכלכלה טען שהסובייטים אכן שיתפו פעולה ביעילות במהלך התקופה.[10][11][12]
בשנת 2011, האמן הבינלאומי לשחמט גרג שהאדה (אנ') כתב כי "קביעה מראש של תוצאות היא דבר נפוץ ביותר, אפילו ברמות הגבוהות ביותר של שחמט. זה נכון במיוחד עבור תיקו. יש קצת קוד של שתיקה ברמות הגבוהות של השחמט."[13] הנושא הועלה חלקית (בהקשר האמריקאי) על ידי אלכס ירמולינסקי (אנ') כמה שנים קודם לכן, באומרו "זה לא סוד איך אנשים מתנהגים כשהם מתמודדים עם סיטואציה בסיבוב האחרון כאשר תיקו לא נותן פרס... אנשים פשוט יזרקו משחקים, נקודה."[14] בנוגע לתקרית הקשורה בהעפלה לאליפות ארצות הברית לשנת 2006, שהאדה האשים את השיטה השווייצרית ביצירת תמריצים מעוותים.[15] פרדריק פרידל (אנ') דיווח כי ארגון השחמט המקצועי (אנ') שקל להפעיל סדרה של טורנירים פתוחים בשנות ה-90, אך מסיבות דומות שנתן ג'ון נאן סירב בסופו של דבר, ואמר כי הפסד מכוון במשחקים היה "אמיתי מאוד בטורנירים הפתוחים הרבים שמתקיימים בכל רחבי העולם."[16]
בשחמט, חוק ה"נגעת נסעת" קובע שאם שחקן (שתורו לזוז) נוגע באחד מהכלים שלו, יש להזיז אותו אם יש לו מסע חוקי. בנוסף, אם כלי נלקח ושוחרר על משבצת אחרת, המסע מחייב אם הוא מהלך חוקי. אם נוגעים בכלי של יריב, יש ללכוד אותו אם זה חוקי לעשות זאת. לרוב קשה לאכוף כללים אלה כאשר העדים היחידים הם שני השחקנים עצמם. עם זאת, הפרות של כללים אלה נחשבות לרמאות.[17][18]
באחד המקרים המפורסמים, גארי קספרוב שינה את המסע שלו נגד ג'ודית פולגאר ב-1994 לאחר שהרפה לרגע מהכלי. קספרוב המשיך וניצח את המשחק. לשופטי הטורניר היה תיעוד וידאו המוכיח שידו עזבה את הכלי, אך סירבו לפרסם את הראיות. גורם שנחשב נגד פולגאר היה שהיא חיכתה יום שלם לפני שהתלוננה, משום שיש להעלות טענות כאלה במהלך המשחק. קלטת הווידאו גילתה שקספרוב אכן הרפה מהכלי לרבע שנייה. הפסיכולוג הקוגניטיבי רוברט סולסו קבע שזה זמן קצר מדי לקבל החלטה מודעת.[19]
תקרית מפורסמת נוספת התרחשה במשחק בין מילאן מאטולוביץ' לאיסטבן בילק ב-Sousse Interzonal ב-1967.[20] מאטולוביץ' שיחק מסע מפסיד אבל אז חזר בו לאחר שאמר "J'adoube" ("אני מכוונן" - הכרזה שצריך להכריז לפני העמדה מדויקת של כלים במשבצת שלהם). יריבו התלונן בפני השופט אך המסע המתוקן הושאר. תקרית זו זיכתה את מטולוביץ' בכינוי "J'adoubović".[21]
באליפות אירופה 2003 נערך "משחק החזרה" בין זוראב אזמאיפרשווילי לוולדימיר מלאכוב, שסיימו בסופו של דבר ראשון ושני בתחרות. על פי הספר Smart Chip מאת ג'נה סוסונקו :
שני רבי האמנים נלחמו על ההובלה, ולמפגש הייתה משמעות ספורטיבית עצומה. בסיום שהיה נוח לו, עזמאי[פרשווילי] הרים את הרץ, מתוך כוונה לעשות איתו מהלך במקום להחליף תחילה צריח. מלאכוב נזכר: "מכיוון שראה שהצריחים עדיין על הלוח, הוא אמר משהו כמו, "אוי, קודם חילופי כלים, כמובן." החזיר את הרץ שלו בחזרה, לקח את הצריח שלי והמשחק נמשך. אני לא יודע מה היה צריך לעשות אחרת במצב הזה - במקומו של עזמאי, חלק אולי היו נכנעים מיד, ובמקומי, חלק היו דורשים ממנו לעשות מהלך עם הרץ שלו אבל לא רציתי להרוס את ההתפתחות ההגיונית של הדו-קרב, אז לא התנגדתי כשעזמאי עשה מהלך אחר: הטעות כמובן לא הייתה קשורה לשחמט! כשחתמנו על דפי הרישום, עזמאי הציע לי שנחשיב את המשחק כתיקו. אחרי המשחק נשארתי עם טעם לוואי לא נעים, אבל זה נבע בעיקר מהמשחק שלי."[22]
שחקן לא ישר יכול לבצע מסע לא חוקי ולקוות שיריבו לא שם לב. בכללי השחמט היו עונשים שונים על ביצוע מהלך בלתי חוקי לאורך זמן, החל מהפסד מוחלט של המשחק במקום ועד להחזרת המשחק למצבו לפני המסע הבלתי חוקי והוספת זמן נוסף לשעון של השחקן השני, אך הם חלים רק כאשר השחקן שם לב למהלך הבלתי חוקי. בדרך כלל, מסעים לא חוקיים הם טעויות פשוטות בלחץ זמן, אבל אם הם נעשים בכוונה הם נחשבים לרמאות. שימוש מכוון במסע לא חוקי הוא נדיר במשחקים ברמה גבוהה. בכל המשחקים למעט המהירים ביותר, לשחקני שחמט מיומנים מספיק יש תמונה מנטלית חזקה של מצב הלוח כך שהמניפולציה ברורה, והעונשים מביצוע מסע לא חוקי הם כאלו שלעיתים נדירות כדאי להסתכן אם השחקן הרמאי נתפס.
[Event "World Blitz Championship"] [Site "Riyadh KSA"] [Date "2017.12.29"] [EventDate "2017.12.29"] [Round "1.1"] [Result "1-0"] [White "Magnus Carlsen"] [Black "Ernesto Inarkiev"] [ECO "B20"] [WhiteElo "2837"] [BlackElo "2689"] [PlyCount "53"] [FirstMove "27l"]
1. e4 c5 2. a3 Nc6 3. b4 cxb4 4. axb4 Nxb4 5. d4 d5 6. c3 Nc6 7. exd5 Qxd5 8. Na3 Bf5 9. Nb5 Rc8 10. Nxa7 Nxa7 11. Rxa7 e5 12. Nf3 exd4 13. Nxd4 Bd7 14. Nb5 Qxd1+ 15. Kxd1 Bc6 16. Bd3 Bc5 17. Re1+ Ne7 18. Ba3 Bxa3 19. Rxa3 Rd8 20. Nd4 Kd7 21. Ra7 Rhe8 22. Kc2 Kc7 23. Rb1 Rb8 24. f3 Nd5 25. Nxc6 Kxc6 26. Bb5+ Kb6 27. Rxb7+ {כאן שיחק אינרקייב את המסע הבלתי חוקי פה3+ וקרלסן היה יכול לזכות מיידית בטענה שזה מסע בלתי חוקי, אך במקום זאת באופן אינסטינקטיבי הזיז את מלכו 28. מד3. אינרקייב עצר את השעון וטען לזכייה עקב מסע בלתי חוקי של קרלסן. השופט הראשון קבע הפסד לקרלסן אבל בערעור לשופט הראשי בוטלה ההחלטה וניתנה לאינרקייב האפשרות להמשיך במצב בו הופסק המשחק ולשחק מסע חוקי אך אינרקייב סירב ונקבע לו הפסד}
1-0
דוגמה נדירה שבה הואשם בכך שחקן ברמה גבוהה הייתה באליפות העולם בשחמט הבליץ 2017 בריאד. ארנסטו אינארקייב שיחק נגד מגנוס קרלסן, וכשנותר מעט זמן על השעונים של שני השחקנים, אינארקייב ביצע מהלך לא חוקי בכך שלא הצליח להסיר את האיום בשח במסע הקודם של קרלסן. במקום זאת, הוא איים בשח על המלך של קרלסן. קרלסן הוציא אוטומטית את המלך שלו מהשח, אבל אינארקייב טען אז שקרלסן ביצע מהלך לא חוקי, ושהמסע החוקי היחיד של קרלסן היה להצביע על המהלך הבלתי חוקי של אינארקייב. סגן השופט הסכים עם פרשנותו של אינרקייב לכללים והעניק לו את הזכייה. על ההחלטה הוגש ערעור ופסק הדין הראשוני בוטל, עם פסק הדין החדש לחידוש המשחק. אינארקייב ספג ביקורת על משחקו על כך שניסה להשתמש במהלך הבלתי חוקי שלו כדרך לנצח, וקרלסן קיבל את הניצחון לאחר שאינארקייב סירב לחדש את המשחק.[23]
דוגמה קיצונית למסעים לא חוקיים היא לבצע מניפולציה מוחלטת על הלוח, כגון על ידי העמדת כלים על הגבול של המשבצת הלא נכונה, הסרת כלים של היריב, או הוספת כלים נוספים לעמדה של הרמאי עצמו, אולי בזמן שהיריב לא נמצא בלוח כדי לצפות או באמצעות טכניקות של זריזות ידיים כמו של קוסם. זה כמעט אף פעם לא קורה בטורנירים, אבל יכול לקרות במשחקים מזדמנים שבהם אין בעצם עונש על רמאות. כמה "חובבי שח" שמשחקים משחקי שחמט מהירים תמורת כסף בגנים ציבוריים נתפסו תוך שימוש בטכניקות כאלה, אם כי מוסכם שרובם אינם רמאים.[24]
דוגמה אפשרית נדירה למניפולציה פיזית של כלים ברמת רב אמן כללה הסרה של כלים שנלכדו מחוץ ללוח. באליפות קנדה 2017 במונטריאול, רב אמן באטור סמבויב שיחק עם האמן הבינלאומי ניקולאי נוריטסין במשחק בליץ. נוריטסין היה בעמדה טובה אבל היה נמוך מאוד בזמן, כשנותרו לו פחות מעשר שניות. הוא העביר רגלי לשורה השמינית כדי להכתיר למלכה, וכללי FIDE דורשים שהרגלים יוחלפו בכלי המקודם שלהם לפני השלמת המהלך וניתן ללחוץ על השעון. סמבוייב החביא את המלכה השחורה בידו, והשופטים לא העמידו מלכות פנויות. לחוץ בזמן, נוריטסין בחר להשתמש בצריח הפוך כדי לציין שהוא רוצה מלכה, במקום לעצור את המשחק כדי להתלונן שהמלכה חסרה ולבקש אחרת. הצילום בזווית הגיע לאחר שהשופטים עצרו; במקום להודיע לשופט שהמלכה בידו ושכח להניח אותה יחד עם הכלים האחרים שנלכדו קודם לכן במקרה, סמבוייב החזיר בשקט את המלכה עם הכלים האחרים, ונתן לשופטים להגיע למסקנה שנוריצין פשוט עשה שגיאה בלקיחת צריח. השופטים קבעו כי הכתרת הצריח עומדת בעינה. סמבוייב המשיך וניצח במשחק, ופנייתו של נוריטסין לאחר צפייה בסרטון שמראה את סמבוייב מחזיק ואז מחליף את המלכה נדחתה.[25][26]
רמאים השתמשו בטכנולוגיה בשחמט בכמה דרכים. הדרך הנפוצה ביותר היא להשתמש בתוכנת שחמט תוך כדי משחק שחמט מרחוק, כמו באינטרנט או בשחמט בהתכתבות. במקום לשחק את המשחק ישירות, הרמאי פשוט מזין את המסעים ששוחקו לתוך התוכנה ועוקב אחר ההצעות שלה, ובעצם נותן לתוכנה לשחק עבורו. תקשורת אלקטרונית עם שותף במהלך שחמט תחרותי פנים אל פנים היא סוג דומה של רמאות; השותף יכול להשתמש בתוכנת מחשב או פשוט להיות שחקן הרבה יותר טוב מחברו. אתרי שחמט מודרניים ינתחו משחקים לאחר מעשה כדי לתת קביעה הסתברותית האם שחקן קיבל עזרה חשאית כחלק מהמאמץ לזהות ולמנוע התנהגויות כאלה.[27]
ניסיון לפצות על השהיה במשחק מקוון הוא תחום פוטנציאלי לניצול. תוכניות שחמט רבות מנסות לגרום לכך שהשעון של השחקן יתחיל לרוץ רק ברגע שהוא מקבל את המסע של היריב, כדי להבטיח הגינות כאשר שני שחקנים מרוחקים משובצים זה נגד זה. זה איפשר מספר תחבולות אם ניתן היה לטעון טענות על התזמון בצד הלקוח, כמו באמצעות העמדת פנים שיש לו נתב איטי מאוד, מה שבעצם יכניס זמן נוסף על השעון של הרמאי. לדוגמה, לרמאי עשוי לקחת 5 שניות לבצע מהלך לאחר שראה את המהלך של היריב, אך התוכנה שלו תטען שרק 4 שניות הועברו לשרת - יתרון משמעותי במשחקים בקצב מהיר.[28]
בשל הריבוי הרב של אירועי רמאות טכנולוגיים, הדוגמאות הבאות מתרכזות רק באלו שהם ברמה גבוהה או בעלות משמעות היסטורית.
בסיבוב השישי בא אלי שחקן ואמר שהוא חושד שיריבו, WS מל', משתמש בעזרים אסורים במהלך המשחק. לעיתים קרובות הוא עזב את הלוח לפרקי זמן ממושכים כדי ללכת לשירותים, גם כאשר (במיוחד כאשר) הגיע תורו לשחק. הוא עשה זאת בסיבובים קודמים גם נגד שחקנים אחרים. צפיתי ב-WS ושמתי לב שהוא שיחק מספר מהלכים במהירות רבה ואז נעלם בשירותים. הלכתי אחריו ולא יכולתי לשמוע שום קול שהגיע מהשירותים. הסתכלתי מתחת לדלת וראיתי שרגליו מצביעות הצידה, כך שהוא לא יכול היה להשתמש בשירותים. אז נכנסתי לדוכן השכן, עמדתי על האסלה והבטתי מעבר לקיר המפריד. ראיתי את WS עומד שם עם מחשב כף יד שהציג תוכנית שחמט רצה. הוא השתמש בחרט כדי להפעיל אותו. מייד פסלתי את השחקן. כשהתעמת הוא טען שהוא רק בודק את המיילים שלו, אז ביקשתי שיראה לי את המחשב, מה שהוא סירב לעשות. יש עדים לחקירה שלי בשירותים, ואנו נבקש מאיגוד השחמט של המדינה שלנו לאסור על השחקן לשחק בטורנירים אחרים.
בטורניר הרייטינג הבינלאומי של Subroto Mukerjee 2006, נאסר על שחמטאי הודי לשחק שח תחרותי במשך עשר שנים בגלל רמאות. במהלך הטורניר בפארק סוברוטו, אומקאנט שארמה נתפס מקבל הוראות משותף באמצעות מחשב שחמט באמצעות מכשיר התומך בלוטות ' שנתפר בכובעו. שותפיו היו מחוץ לבניין, והעבירו מהלכים מתוכנת המחשב. גורמים רשמיים החלו לחשוד לאחר ששארמה השיגה עליות גדולות בצורה יוצאת דופן בנקודות דירוג במהלך 18 החודשים הקודמים, כולל העפלה לאליפות הלאומית. אומקאנט התחיל את השנה עם דירוג ממוצע של 1933, וב-64 משחקים צבר למעלה מ-500 נקודות כדי להשיג דירוג של 2484. גורמים רשמיים קיבלו מספר תלונות בכתב בטענה שהמהלכים של אומקאנט היו בדיוק באותו רצף שהוצע על ידי מחשב השחמט. בסופו של דבר, בסיבוב השביעי של הטורניר, פקידי חיל האוויר ההודי חיפשו את השחקנים בשמונה הלוחות העליונים עם גלאי מתכות וגילו שאומאקאנט היה השחקן היחיד שרימה. ההשעיה של אומקאנט לעשר שנים הוטלה על ידי פדרציית השחמט של כל הודו (AICF) לאחר בחינת הראיות שהוצגו על ידי אומקאנט עצמו והמכשירים האלקטרוניים שנתפסו על ידי מארגני הטורניר. העונש נחשב לחמור, במיוחד בהתחשב בכך שאלו בענפי ספורט אחרים שהתגלו כסמים ותיאום משחקים לא קיבלו השעיות ממושכות כל כך. כאשר גורמים רשמיים נשאלו על ההשעיה הם ציינו, "רצינו להיות גלויים ולשלוח מסר חמור לכל השחקנים. זה כמו לרמות במבחנים."
ב-Philadelphia World Open 2006, סטיב רוזנברג, ששיחק בקבוצת הדירוג הנמוך יותר, הוביל לפני הסיבוב האחרון. ניצחון היה שווה בערך 18,000 דולר. הוא התעמת עם מנהל הטורניר ונמצא שהוא משתמש במשדר ומקלט אלחוטיים שנקראים "פוניטו". הוא נפסל מהאירוע. באותו אירוע, יוג'ין ורשבסקי הואשם גם ברמאות בשל ביצועיו הטובים בצורה יוצאת דופן לשחקן בדירוג נמוך ומהלכיו תואמים את מנוע השחמט הזמין מסחרית Shredder, אם כי לא נמצאו מכשיר רמאות או משדר על גופו או בתא השירותים שבו השתמש.
במשחק הליגה ההולנדית בשנת 2007 בין Bergen op Zoom ל-AAS, השופט תפס את קפטן הקבוצה של AAS (ששיחק על לוח 6) משתמש במחשב כף יד. השחקן היה מחוץ לאולם המשחקים, באישור, כדי לשאוב קצת אוויר צח. השופט עקב אחריו ותפס אותו משתמש בתוכנה Pocket Fritz. על המסך הוצגה העמדה הנוכחית של המשחק. השופט הכריז הפסד לשחקן והודיע לפדרציה ההולנדית על התקרית. מנהל התחרות הודיע על עונש כבד: על השחקן נאסר לשחק במשחקי הליגה ההולנדית והגביע, לא רק באותה עונה, אלא גם בשתי העונות הבאות. מנהל התחרות יישם את סעיף 20.3 לתקנון התחרות של הפדרציה.
באליפות דובאי הפתוחה 2008, M. Sadatnajafi, שחקן איראני ללא תואר בינלאומי (דורג 2288 באותה תקופה), נפסל מהטורניר לאחר שנתפס מקבל הצעות למהלכים בהודעות טקסט בטלפון הנייד שלו בזמן ששיחק מול רב האמן לי צ'או. המשחק הועבר בשידור חי דרך האינטרנט ונטען כי חבריו עוקבים אחריו ומדריכים אותו באמצעות מחשב.
בטורניר המאה של מועדון השחמט נורת'ס לשחקנים בדירוג מתחת ל-1600 נתפס ילד בן 14 משתמש במה שהשופט כינה "מכונה נישאת" בשירותים. המשחק הוכרז אבוד והילד הודח מהטורניר. הוא השתמש בתוכנית Chessmaster במכשיר פלייסטיישן, וזו כנראה הייתה הסיבה למה המהלכים לא היו חזקים במיוחד. זו הייתה הדוגמה הראשונה של שחמטאי שנתפס בזמן שהוא משתמש במכשיר אלקטרוני באוסטרליה, וכך זה הפך מהר מאוד לסיפור גדול בקהילת השחמט האוסטרלית הקטנה יחסית.
באליפות גרמניה בשחמט 2011, אמן פיד"ה כריסטוף נאצידיס השתמש בתוכנית שחמט בטלפון החכם שלו במהלך משחקו בסיבוב האחרון נגד ה-רב האמן סבסטיאן זיברכט. נצידיס הודה כי רימה, ונפסל מהאליפות.
באליפות אוניברסיטת וירג'יניה 2012, שחקן נתפס באמצעות תוכנת שחמט הפועלת על מחשב כף יד. השחקן נפסל מהתחרות, חברותו באיגוד השחמט של וירג'יניה הושעתה והוגשה נגדו תלונת אתיקה ל-USCF. שלא כמו בתקריות אחרות, השחקן השתמש במנוע השחמט במסווה של שימוש ב-eNotate, שהיא אחת משתי תוכניות רישום שחמט אלקטרוני המותרות לשימוש בטורנירים של USCF. בעוד שהשחקן הודה בשימוש במנוע השחמט רק באותו משחק, התוצאות שלו הצביעו על כך שהוא השתמש בתוכנה בעוד כמה טורנירים.
בשנת 2013 בתחרות Cork Congress Chess Open, נמצא ששחקן בן 16 השתמש בתוכנית שחמט בסמארטפון כאשר יריבו התעמת איתו בשירותים על ידי בעיטה מטה בדלת התא וגרר אותו פיזית החוצה. היריב קיבל הרחקה של עשרה חודשים בגין התנהגות אלימה. השחקן בן ה-16 הורחק לארבעה חודשים בגלל רמאות.
בינואר 2016, השחקן הנורווגי העיוור סטיין Bjørnsen הואשם ברמאות לאחר ששיחק משחקים שהראו מתאם גבוה מאוד עם ניתוח מחשב. בשל מוגבלותו, הורשה לביורנסן לשמור תיעוד של מהלכיו באמצעות מקליט מחובר לאטם אוזניים. מאוחר יותר נמצא כי אטם האוזן אינו תואם את המקליט, אך מסוגל לקבל הודעות באמצעות בלוטות '. באפריל 2016 הוא קיבל השעיה של שנתיים מתחרויות מקומית מפדרציית השחמט הנורווגית (NSF). ערעורו של Bjørnsen לוועדת הכללים של הפדרציה נדחתה בספטמבר 2016. Bjørnsen חזר ב-2018 לאחר שריצה את ההשעייה. במרץ אותה שנה הוא נתפס עם אפרכסת בלוטות' שהודבקה על ידו במהלך טורניר מועדונים בהורטן. הפדרציה סילקה משורותיה את Bjørnsen במאי 2018.
ביוני 2021, המיליארדר ההודי Nikhil Kamath רימה נגד אלוף העולם לשעבר Viswanathan Anand באירוע צדקה בו - זמנית בשידור חי שאורגן על ידי Chess.com. האתר חסם את החשבון של קמאת' בגלל הפרת מדיניות ההגינות שלו. התקרית הובילה לביקורת כבדה ולדיון ברשתות החברתיות שלאחריהן הודה קמאת' בשימוש באנליסטים ובמחשבים במהלך משחקו והגיב בהתנצלות על "גרימת בלבול".
מאז תחילת השימוש בדירוג בשנות ה-60, נעשו מספר ניסיונות לתמרן את שיטת הדירוג, בין אם לנפח את הדירוג בכוונה או להסוות את כוחו של השחקן על ידי איבוד נקודות דירוג מכוון.
שקי חול כרוך בהפסד מכוון של משחקים מדורגים על מנת להוריד את הדירוג, כך שאדם יהיה זכאי להיכנס לתחרות משנית של אותו אירוע עם כספי פרסים משמעותיים. זה נפוץ ביותר בארצות הברית, שם סכום הפרסים עבור טורנירים פתוחים גדולים יכול להיות מעל 10,000$, אפילו בתחרות המשנית. קשה מאוד לזהות ולהוכיח שקי חול, לכן USCF כללה דירוגים מינימליים המבוססים על דירוגים קודמים או זכיות כספיות קודמות כדי למזער את ההשפעה.
מאגר מוגבל של שחקנים שלעיתים רחוקות או אף פעם לא משחקים נגד שחקנים מחוץ לאותו מאגר עלול לגרום לעיוותים במערכת הדירוג של Elo, במיוחד אם אחד או יותר מהשחקנים חזקים משמעותית מהאחרים, או אם התוצאות עוברות מניפולציה מכוונת.
קלוד בלאדגוד (Bloodgood) הואשם במניפולציה זו של מערכת הדירוג של USCF ; בשיאו ב-1996 דירוג ה-USCF שלו היה יותר מ-2700, השני בגובהו במדינה באותה תקופה. כאסיר ממושך בכלא, הוא הוגבל בהכרח במגוון היריבים העומדים לרשותו. ה-USCF חשד שהוא ניפח בכוונה את הדירוג של יריביו; בלאדגוד הכחיש זאת, וייחס את הדירוג המנופח שלו למוזרות במערכת הדירוג הנובעת ממשחק קבוע שלו מול מאגר מצומצם של שחקנים חלשים בהרבה.
היה דיווח נרחב על תנועות דירוג חריגות של בורמזים (מיאנמר) בסוף שנות ה-90, כאשר מילאן נובקוביץ' נתן ניתוח של מניפולציות במגזין שחמט.
הדוגמה הבינלאומית הבולטת ביותר למניפולציה של רייטינג קשורה לאלכסנדרו קריסן הרומני, שלכאורה זייף דיווחי טורנירים כדי לזכות בתואר רב אמן ודורג במקום ה-33 בעולם ברשימת הדירוג של FIDE באפריל 2001. הוועדה המפקחת על העניין המליצה למחוק את הדירוג שלו ולבטל את תואר רב אמן שלו. בעוד פדרציית השחמט הרומנית הייתה תחילה בעד פעולה נגד קריסן, בסופו של דבר הוא הפך לנשיא ה-RCF ושינה את המדיניות, ויצר מצב כזה שה-FIDE התערב כדי לתווך פתרון לגבי בעיות רבות ב-RCF, כולל הדירוג של קריסן. לאחר מכן, קריסן נעצר ונכלא באשמת הונאה הנוגעת לניהולו של חברת Urex Rovinari ונעלם מעולם שחמט, ובכך לא עמד בתנאי ההחלטה וכך הפעיל את ההמלצות לעיל לגבי שלילת התואר. FIDE לא עדכן במלואו את המידע המקוון שלו עד אוגוסט 2015, כאשר כל התארים שלו הוסרו והדירוג שלו הותאם כלפי מטה ל-2132. כשכתב על המקרה של קריסן, איאן רוג'רס טוען שאנדריי מקרוב (באותו זמן סגן נשיא FIDE ונשיא פדרציית השחמט הרוסית) ארגן לעצמו תואר אמן בינלאומי באמצעות טורנירים שלא היו קיימים ב-1994.
שמועות על טורנירים מזויפים אינן נדירות בעולם השחמט. לדוגמה, בשנת 2005, FIDE סירב לאשרר נורמות מטורנירי אלושטה (אוקראינה), בטענה שהמשחקים לא עמדו בציפיות האתיות. מספר שחקנים מעורבים מחו בעניין. טורניר אוקראיני אחר ב-2005 התגלה כמזויף לחלוטין. בדרך כלל השחקנים החזקים ביותר אינם מעורבים באלה, שכן הם מיועדים יותר לשחקנים קרייריסטים כדי לזכות בנורמות תארים או עליות דירוג קטנות, אך נטען כי זוראב אזמאיפרשווילי זייף את תוצאות טורניר סטרומייקה של 1995 כדי לאפשר לו להגיע לעילית השחמט.. בשנת 2003, סוושניקוב התייחס לתקריות המתוקשרות הללו של קריסן ואזמאיפרשווילי כ"סודות גלויים", בתקופה שבה שני האשמים לכאורה היו מעורבים מאוד בפוליטיקה של ה-FIDE.
שחקן ללא ידע בשחמט יכול להשיג ניקוד של 50% במשחקים סימולטניים על ידי שכפול המהלכים שנעשו על ידי אחד מיריביו הלבנים במשחק מול יריב שחור, ולהפך; היריבים למעשה משחקים זה את זה ולא את נותן הסימולטן. זה עשוי להיחשב רמאות באירועים מסוימים כגון שחמט באסקי. זה יכול לשמש נגד כל מספר זוגי של יריבים. קוסם הבמה דרן בראון השתמש בטריק נגד שמונה שחקני שחמט בריטיים מובילים בתוכנית הטלוויזיה שלו. ברוב המשחקים סימולטניים, השחקן שנותן את המשחק הסימולטני תמיד משחק באותו צבע (לפי מוסכמה בלבן) בכל המשחקים, מה שהופך את הטריק הזה ללא יעיל; אפילו עם קבוצה מעורבת, הניסיון להשתמש בזה במעגל אישי הוא די ברור בגלל מהלכים מאוחרים יותר מהרגיל, שכן השחקן חייב תמיד להסתכל על לוח נתון, לא לבצע תנועה מיד, לשקף את המהלך שנראה בלוח ממול, להמתין לתשובה, ואז לשחק את המסע בלוח המקורי.
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)