רנתיה (בערבית: رنتية) היה כפר ערבי[1] מזרחית ליהוד, שנחרב במלחמת העצמאות. על מקומו הוקם המושב רינתיה.
בתחילת 1921 התלוננו תושבי פתח תקווה על ריבוי גניבות הבאות לטענתם מרנתיה[2]. תושבי רנתיה השתתפו עם תושבי כפרים אחרים בהתנפלות על פתח תקווה במאורעות תרפ"א[3][4]. עם זאת, מוכתר הכפר שהועמד לדין על השתתפות בהתנפלות, יצא זכאי בבית הדין הצבאי[5].
בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת רמלה. במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, מנתה אוכלוסיית רנתיה 351 תושבים, כולם מוסלמים[6]. במפקד 1931 מנתה האוכלוסייה 411 תושבים, כולם מוסלמים, ששכנו ב-105 בתים[7].
בתחילת המרד הערבי הגדול נעקר פרדס של יהודים בקרבת רנתיה. הצבא פשט על הכפר, בדק את כל אנשיו ועצר מספר תושבים שנמצאו עלים בנעליהם[8]. כן הוצב מארב סביב לכפר וכשיצאו מהכפר שוב למלאכת העקירה נהרג אחד היוצאים וחמישה נוספים נפצעו[9]. באוקטובר 1938 הרסו השלטונות ארבעה בתים בכפר, בעקבות פיצוץ מוקש על רכב צבאי ליד כפר סירקין שיוחס למפגעים שהגיעו מהכפר. שני תושבים של הכפר נהרגו במהלך הפעילות בכפר[10].
הכפר נכבש על ידי צה"ל בתחילת מבצע דני. תושביו ברחו ממנו עוד בימי ההפוגה הראשונה והגיעו לעבוד בשדות במהלך היום[11]. גם העובדים עזבו את הכפר בטרם נכנס צה"ל אליו[12]. הכפר נשאר ריק מתושבים[13] ובסוף 1948 דרשה הנהגת פתח תקווה לספח אותה יחד עם כל האזור מסביב לשטח פתח תקווה[14]. דרישה זאת נדחתה[15] ובמקום זאת הוקם במקום מושב רינתיה[16].