רעים
 חדר האוכל בתכנונו של חנן הברון חבר הקיבוץ
| |||||||||
| מדינה |  ישראל
| ||||||||
| מחוז | הדרום | ||||||||
| מועצה אזורית | אשכול | ||||||||
| גובה ממוצע[1] | 49 מטר | ||||||||
| תאריך ייסוד | 1949 | ||||||||
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית | ||||||||
| סוג יישוב | קיבוץ | ||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |||||||||
| - אוכלוסייה | 465 תושבים | ||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 10.2% בשנה | ||||||||
| |||||||||
(למפת מערב הנגב רגילה)   רעים  | |||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 | ||||||||
| http://www.reim.org.il | |||||||||
רֵעִים הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, בחבל אשכול, בקרבת מפגש הנחלים גרר ובשור. משתייך לתנועה הקיבוצית ולמועצה אזורית אשכול. הקיבוץ הוקם בשנת 1949 על ידי יוצאי הפלמ"ח. הקיבוץ מונה, נכון ל-2018, כ-400 תושבים ומתוכם 45% הם חברי קיבוץ.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיבוץ רעים נוסד בשנת 1949, בידי גרעין של תנועת הצופים ו' ששירת בפלמ"ח. בשעת העלייה היו בגרעין מאה חברים. בתחילה הוא נקרא "תל רעים" על שם תל גמה שליד היישוב. מאוחר יותר הוסב שמו לרעים, ששמו הערבי הוא "תל אלג'אמע" ("תל החבורה" או "תל הרעים"), לזכר חברי הגרעין המייסד שנפלו במלחמת העצמאות.
הוא תוכנן על ידי האדריכל חנן הברון. המבנה אשר שימש את הברון במשך עשרות שנים כמשרדו, מהווה כיום את מבנה המורשת של הקיבוץ ובו תצוגה של היסטוריית המקום.
ב-17 במרץ 1950 רצחו מסתננים את רועה הצאן של הקיבוץ, לקחו את נשקו ושדדו את העדר.[3]
במשך השנים קיבוץ רעים התבסס בעיקר על קליטה של גרעיני נח"ל מתנועות הנוער השונות: הצופים, הנוער העובד, המחנות העולים וגרעינים פרטיים. לצד אלו קלט הקיבוץ עולים חדשים ממדינות שונות באירופה ומצפון אפריקה וחברי תנועות נוער ישראליות.
לפני מתקפת הפתע בשמחת תורה התשפ"ד התגוררו ביישוב 508 תושבים. בקיבוץ נהרגו חמישה חברים בקרבות, ועוד חמישה נחטפו.
לאחר המתקפה, פונו התושבים למלונות באילת. לאחר מכן, התיישבו זמנית בבנייני מגורים בתל אביב.[4][5]
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרנסת הקיבוץ נשענת על ענף החקלאות (פרדסים וגידולי שדה) ובעלי חיים (רפת, לולים ועוד) בשיתוף פעולה עם קיבוצים נוספים. כמו כן קיימים שני מפעלי תעשייה בקיבוץ: האחד מפעל לעיבוד מתכת בקרני לייזר ("ישרלייזר רעים") והשני, מפעל "ישרביג" העוסק בייצור מבלטים לתעשיית הקרטון. חברי הקיבוץ עובדים בכל הענפים וגם בעבודות חוץ, בענפי השירות וענפי עזר כמו במכבסה, במוסך, בנגריה, בבניין, במשרד החינוך, אצל מעסיקים פרטיים, במפעלים אזוריים ובמקצועות חופשיים נוספים. הקיבוץ מחזיק בחלק מהבעלות של א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל.
בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם לרעים וגרים בו שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים. בהיותו אחד מיישובי מערב הנגב, נהנים תושביו מזיכוי מסוים (על פי טבלה המתעדכנת מדי פעם), על פי סעיף 11 לפקודת מס הכנסה.
הפרדת משק מהקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיבוץ רעים הוא קיבוץ שיתופי. התחום העסקי מנוהל על ידי הנהלה כלכלית שבראשה עומד יו"ר עסקי. תפקיד ההנהלה הכלכלית הוא לפקח על התאגידים והענפים העסקיים, ולהביא את התוכנית העסקית השנתית לפני אספת החברים. כמו כן, ההנהלה הכלכלית מדווחת על התוצאות העסקיות לפני הבעלים – חברי הקיבוץ. בנוסף לכך, מבחינה כלכלית קיימת בקיבוץ שיטה הנקראת "שיטת הבונוס". השיטה הונהגה לראשונה ב-1995 ולפיה אם וכאשר יהיו לקיבוץ רווחים בשנה מסוימת - חלקם יחולקו לחברים כתוספת כספית לתקציבים. עם השנים, השיטה עברה שינויים, עדכונים ודרכי חישוב שונות.
קהילה:
הקהילה המתקיימת מהכנסותיה, מנהלת את עצמה באופן עצמאי. הקהילה מנהלת תקציב הנותן ביטוי לרמה והאיכות של השירותים אותם היא מספקת לעצמה בתחומים רבים כגון: בריאות, חינוך, רווחת החבר, תרבות וכדומה. ניהול הקהילה שבראשה עומד המזכיר נעשה באמצעות מזכירות, הנהלות וועדות הממונות לתחומים שונים.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערכת החינוך בקיבוץ רעים נחלקת לשלושה מגזרים:
- הגיל הרך: מלידה ועד סוף גן חובה. לצורך גידול ופיתוח הגיל הרך, מוקצים בקיבוץ 5 בתי ילדים.
- חברת הילדים: פועלת בשתי מסגרות: חברת הילדים הצעירה – לילדי כיתות א',ב',ג', וחברת הילדים הבוגרת לילדי ד',ה',ו'. שני מועדוני החינוך הבלתי פורמלי פועלים ברעים לאחר הלימודים ובחופשים. הילדים לומדים בבית הספר האזורי "ניצני אשכול".
- חברת הנעורים: מונה את כל בני הנוער החל מכיתה ז' ועד לסוף כיתה יב'. הנערות והנערים לומדים בית הספר האזורי המשותף: "נופי הבשור".
ביטחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיבוץ רעים נכלל ברשימת הקיבוצים שזכאים לקבל ממ"דים ומיגונים. המיגון בבתים ניתן ליישובים המצויים במרחק של עד 7 ק"מ מרצועת עזה. ביוני 2015 הסתיימו בניית הממ"דים בבתי אב. הקיבוץ יושב באזור עוטף עזה ולכן על חברי הקיבוץ למצוא מקום מחסה תוך 8–15 שניות, בהישמע אזעקת צבע אדום.
הקרב בקיבוץ והטבח במסיבה שלידו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – קרב רעים, הטבח במסיבת הטבע ליד רעים, הטבח בקיבוץ רעים
בשבת, 7 באוקטובר 2023, בתחילת מתקפת הפתע על ישראל, חדרו לקיבוץ יותר ממאה מחבלים חמושים היטב. בשעות הראשונות של הלחימה הגנה על הקיבוץ היחידה הרב ממדית וביחד איתה כיתת הכוננות של הקיבוץ.[6] חמישה מתושבי הקיבוץ נרצחו וחמישה נחטפו.[7]
ליד הקיבוץ בוצע טבח המוני במסיבת טבע, בו נרצחו לפחות 364 בני אדם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רעים- תולדות רעים באתר מיזם הנגב המערבי והגליל
- רעים, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- רעים באתר מועצה אזורית אשכול
- מרדכי חיימוביץ', יוסי אלוני, הכאב, הגבורה והתקווה: בקיבוץ רעים מנסים להתחיל להתאושש, באתר מעריב אונליין, 10 בפברואר 2024
רעים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ רועה יהודי נרצח ע"י מסתננים בנגב | הבקר | 18 אפריל 1950 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ יובל ניסני, רעים יעברו לת"א, בארי מתלבטים: החיים הזמניים של המפונים מהעוטף, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2023
- ^ יובל ניסני, תושבי קיבוץ רעים נכנסו השבוע לדירות חדשות בת"א: כך זה יעבוד, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2023
- ^ אוריאל לוי, "אני והחבר הכי טוב שלי נלחמים יחד על המקום בו אנחנו מגדלים ילדים": עדות מהקרב ברעים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 10 באוקטובר 2023
- ^ מתן צורי, המחבלים הסתערו, חברי כיתות הכוננות נלחמו על הבית: כל הקרבות ההירואיים, באתר ynet, 12 באוקטובר 2023
| ||||||||||||
