שבט מוטייר

שבט מוטייר (בערבית: قبيلة مـُطـَيـْر) הוא שבט ערבי בדואי בחצי האי ערב. רוב בני השבט חיים כיום בערב הסעודית ובכווית. מוצאו של השבט בצפון חג'אז, סמוך לעיר אל-מדינה.

בני השבט נחלקים לשלוש קבוצות:

• עלווי - 2,550 משפחות בהנהגת שייח' א-דוויש, החיות בצפון-מערב ערב הסעודית ובמרכזה.
• בני עבדאללה - 4,000 משפחות, החיות במחוזות חג'אז ואל-קסים במרכז ערב הסעודית.
• בריה - 2,500 משפחות בהנהגת שייח' אבן בסיס החיות בצפון ערב הסעודית ובמרכזה.

שורשיו של השבט באזור חג'אז קדומים מאוד, אולם במאה ה-18 לספירה החלה הגירה רחבת היקף של בני השבט אל חלקו הצפוני של מחוז נג'ד. בראשית המאה העשרים שלט שבט מוטייר על אזור רחב בצפון חצי האי ערב שהשתרע ממזרח לעיר אל-מדינה ועד כווית. בתקופה זו פעל אבן סעוד, שליט העיר ריאד, במרכז מחוז נג'ד (כיום בירת ערב הסעודית), ליישובם של הבדואים באזור שליטתו, ביניהם גם בני שבט מוטייר, ביישובי קבע. הוא הצליח להשליט את האסלאם הווהבי על בני השבט, וגייס מתוכם חיילים רבים לצבאו. בני השבט הצטרפו ליחידות הצבאיות של אבן סעוד שכונו "אח'וואן" (إخوان "אחים"). פייסל עד-דוויש, מנהיג השבט באותה תקופה, הפך למפקד צבאי בשירותו של אבן סעוד וסייע לו לכבוש את האזורים הצפוניים של חצי האי ערב, במה שהיה השלב הראשון בהקמת ממלכת ערב הסעודית. ב-1920 תקף א-דוויש את כווית, אך נאלץ לסגת משטחים שכבש בה בלחץ הבריטים. ב-1924 השתתפו ה"אח'וואן" בהנהגת פייסל עד-דוויש בכיבוש חג'אז מידי השושלת ההאשמית.

לאחר כיבוש חג'אז מרדו בני מוטייר בהנהגת א-דוויש באבן סעוד. אבן סעוד דיכא את המרד, וא-דוויש ברח לעיראק שהייתה נתונה לשליטה בריטית. הבריטים הסגירו אותו לידי אבן סעוד והוא נכלא ומת בכלא.

כיום, בני השבט אינם סובלים מאפליה ממוסדת בשל ההיסטוריה של יחסיהם עם משפחת המלוכה הסעודית, אולם שרידים שמעידים על היחסים הבעייתיים נותרו בתרבות העממית הסעודית.