טריטוריה | הרשות הפלסטינית |
---|---|
חבל ארץ | רצועת עזה |
שפה רשמית | ערבית |
תאריך ייסוד | בערך 1200[1] |
שטח | 5.7 קמ"ר |
גובה | 39 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בשכונה | 100,000 (2011) |
קואורדינטות | 31°30′02″N 34°28′12″E / 31.500501°N 34.469937°E |
אזור זמן | UTC +2 |
שֻׁגַ'אעִיַּה (בערבית: شجاعية; נקראת בצורה משובשת גם סג'עייה; משמעות השם: "אומץ") היא שכונה במזרח העיר עזה. עד פרוץ מלחמת חרבות ברזל התגוררו בה קרוב ל-100,000 תושבים.[2] מוצאם של רוב תושבי השכונה מהטורקמנים שהתיישבו בארץ ישראל ומהכורדים בארץ ישראל.[3]
השכונה נמצאת ממזרח לרחוב צלאח א-דין, שהוא רחוב מרכזי החוצה את עזה בכיוון צפון דרום. חלקה הדרומי של השכונה נקרא אל-תורוכמאן, וחלקה הצפוני נקרא אל-ג'ודיידה.[4]
מדרומה נמצאות השכונות זייתון ותל מונטאר, ומצפונה שכונת א-תופאח והעיר ג'באליא. את השכונה חוצה, בכיוון מערב-מזרח, רחוב בגדאד והוא ממשיך מזרחה ככביש ומתחבר לכביש המגיע מקיבוץ נחל עוז וממחסום קרני. במרכז השכונה, ברחוב החוצה את השכונה ואת רחוב בגדאד בכיוון צפון-דרום, נמצא שוק שג'אעייה – אחד השווקים המרכזיים בעזה, המתמחה גם בבגדים ובכלי בית. בשכונה נמצאים שני מסגדים מהמאה ה-14, מסגד אבן עות'מאן ומסגד אל-קזמרי.[5] כשני קילומטרים מצפון לכיכר הנמצאת במפגש הרחובות צלאח א-דין ובגדד נמצא בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה, הגובל גם בשכונת א-תופאח.
על-פי המפקד העות'מאני של 1525, גודל האוכלוסייה הטורקית והכורדית במקום עמד על 89 ו-90 בתי אב, בהתאמה. היהודים היו הקבוצה האתנית הגדולה ביותר עם 95 בתי אב, בעוד שלנוצרים היו 82 בתי אב במקום.[6]
השכונה נקראת על שם החללים "האמיצים" ("אמיץ" בערבית: שֻׁגַ֫'אע) שנפלו מקרב הכוחות האיובים בקרב שנערך באזור זה בשנת 1239 בינם לבין הצלבנים.
לפי גרסה אחרת, השכונה קרויה על שם שוג'אע א-דין אל-כורדי[7] שהיה המנהיג האיובי שנפל בעזה.
לאחר מלחמת ששת הימים, נחשבה השכונה לאחד ממעוזי ההתנגדות לשלטון הישראלי בעיר. בראשית שנות ה-70 אירעו בשכונה מספר מקרים של זריקות רימונים.[8] במשך האינתיפאדה הראשונה והאינתיפאדה השנייה אירעו תקריות ועימותים רבים באזור. צה"ל אף ביצע תקיפות על יעדים בשכונה במשך שנים אלו ובמיוחד לאחר ההתנתקות ב-2005.
ב-20 במאי 2007 תקף חיל האוויר את ביתו של ד"ר ח'ליל אל-חיה, חבר הפרלמנט הפלסטיני. בתקיפה נהרגו 8 בני אדם. אל-חיה עצמו נפצע.
בתחילת אוגוסט 2008 התחוללו עימותים קשים בשכונה, הנחשבת לאחד ממעוזי תנועת חמאס, בין אנשי חמאס ובין חמולת חילס (حلّس חִלֶּס), שאנשיה מונים כ-4,000 מתושבי השכונה ונמנים עם תומכי תנועת פת"ח. בסיום העימותים עזבו כמה עשרות מאנשי חמולת חילס את רצועת עזה, מצאו מקלט בישראל והועברו לשטחי יהודה ושומרון.[9]
במבצע עופרת יצוקה הייתה השכונה אחד מהיעדים שתקף צה"ל. תקרית חמורה, מבחינת צה"ל, אירעה בעת שעל כוח מחטיבת גולני, שהתמקם במבנה בין שג'אעייה וג'באליא, נורתה אש כוחותינו שגרמה למותם של שלושה חיילי צה"ל ולפציעתם של 24.[10]
ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, הורה צה"ל למאה אלף תושבי הרובע להתפנות במטרה למזער נפגעים בקרב האוכלוסייה האזרחית לפני תקיפת תשתיות הטרור של החמאס. ב-20 ביולי 2014 החל הקרב הקרקעי בשכונה. חמאס הורה לתושבי השכונה להישאר בבתיהם במהלך הקרבות, דבר שגרם לנפגעים רבים בקרב האוכלוסייה האזרחית.[11] במהלך הלחימה נגרם הרס רב בשכונה.[12]
במהלך הפעילות הקרקעית בעזה במלחמת חרבות ברזל פעל צה"ל לכיבוש השכונה, שהייתה מוקד מרכזי של חמאס. במהלך זה פונו האזרחים שבשכונה לדרום רצועת עזה, ומרבית בתיה נהרסו. תקריות בולטות בקרבות אלה היו קרב שג'אעייה, שבו נהרגו תשעה לוחמי צה"ל, ותקרית הירי בשג'אעייה, שבה הרג כוח צה"ל בשוגג שלושה חטופים ישראלים. במסגרת הלחימה בשכונה נהרגו בה כ-935 מחבלים, ונעצרו עוד 303 מחבלים, חלקם מכוח הנוח'בה. ב-27 בדצמבר 2023 הודיע צה"ל על הכרעת גדוד חמאס שפעל בשכונה.[13]
ב-27 ביוני 2024 פתח צה"ל במבצע צבאי קרקעי בשכונה.
עזה | |
---|---|
|