שדה נחמיה
 צילום אווירי של שדה נחמיה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגליל העליון |
| גובה ממוצע[1] | 77 מטר |
| תאריך ייסוד | 1940 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,157 תושבים |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   שדה נחמיה  באדום - שדה נחמיה בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
שְׂדֵה נְחֶמְיָה הוא קיבוץ באצבע הגליל בצפון עמק החולה כ-5 ק"מ ממזרח לקריית שמונה, המשתייך למועצה אזורית הגליל העליון.
הקיבוץ הוקם בשנת 1940 על ידי עולים מאוסטריה, צ'כיה והולנד (אשר השתייכו לתנועת הנוער המכבי הצעיר), על אדמות שנקנו מהכפר הערבי א-דווארה.
הקיבוץ נקרא על שם נחמיה דה לימה, ציוני הולנדי, שהיה יושב ראש ההסתדרות הציונית ההולנדית בשנים 1912–1918, ויו"ר קק"ל (קרן קיימת לישראל) בשנים 1919–1922.
תולדות היישוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקיבוץ, המשויך לתנועה הקיבוצית המאוחדת, הוקם על ידי קבוצת "חוליות" של יוצאי הולנד שעברה הכשרה בזכרון יעקב ולאחר מכן באזור נטעים–נס ציונה[3]. במהלך שנות ההכשרה הצטרפו אליהם עולים מצ'כיה וקבוצה של גורדוניה מווינה. כשבוע לפני חנוכה של שנת תש"א, סוף 1940, עלו על הקרקע, שנרכשה על ידי הקרן הקיימת, שבעה מחברי הקבוצה, ללא שהיה להם אישור של המוסדות המיישבים[4][5]. על הקרקע התחרו גם חברי ארגון "משק משותף"[6], ולאחר שהללו התיישבו בבית הלל בינואר 1940, זכו חברי חוליות באדמות המקום.
היישוב נקרא בתחילה "כפר נחמיה", על שם נחמיה דה-לימה, שהיה מנהיג ציוני בהולנד[7]. ביישוב שררה אווירה הולנדית, כפי שהעיד שר החוץ ההולנדי שביקר במקום ב-1968[8], במסגרת הנוהג להביא מנהיגים הולנדים שביקרו בישראל לקיבוץ[9].
ביוני 1941, נתקבל אישור המוסדות המיישבים על היאחזות קבוצת חוליות במקום ואז שהו בו 30 איש[4]. שאר חברי הקבוצה עדיין שהו בנטעים.
בסביבות 1944, נקבע השם הרשמי של היישוב – "שדה נחמיה"[10].
ב-1947, ייסד הקיבוץ את מפעל הפלסטיק "חוליות – תעשיות פלסטיק"[11] המייצר אביזרי אחסון למשרד וצנרת מתקדמת.
בשנת 1958, חובר היישוב לרשת החשמל הארצית[12].
בשנת 1963, סבל הקיבוץ משיטפונות, שהציפו את בתי הקיבוץ עד יותר מגובה של מטר[6].
בשנת 2002, החל הקיבוץ בתהליך הפרטה.
בשנת 2010, הוקמה בצמוד לקיבוץ שכונת הרחבה בת 150 בתים.
נכון לשנת 2022, ביישוב מעל 1,000 תושבים.
לאחר כ-80 שנות קיומו, ובעקבות השינויים הדמוגרפיים, הוחלט לראשונה, על הקמת בית כנסת בקבוץ. כך, הוקם בשנת 2017, בית הכנסת "מורשת תמר", ע"ש סרן תמר אריאל שנספתה ברכס האנאפורנה בנפאל, והייתה קשורה לאחד מחברי הקבוץ[13].
בשנת 2023 בעקבות מתקפת הפתע על ישראל ופריצת מלחמת חרבות ברזל נשאר הקיבוץ בין היישובים הבודדים בקו העימות שלא פונו על ידי המדינה. על כך נמתחה ביקורת רחבה בקרב תושבי הקיבוץ.[14][15]
ענפי המשק
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור ההכנסה העיקרי של הקיבוץ הוא מפעל הפלסטיק "חוליות תעשיות", מהמפעלים המובילים בארץ בתחום הפלסטיקה והצנרת. המפעל פועל מהקמפוס המרכזי שבקיבוץ וממפעלים נוספים בישראל, בסלובניה, בהודו ובפורטוגל.
בעבר שלושת ענפי החקלאות העיקריים של הקיבוץ היו מטעי תפוחים, בריכות דגים ואספסת לקמחים[6]. כמו כן בעבר הייתה גם רפת בקיבוץ. כיום השטחים החקלאיים של הקיבוץ מתופעלים של ידי קבלן חיצוני. בנוסף פועל בקיבוץ ענף הלול.
בשנים האחרונות, כחלק ממגמת הגיוון הכלכלי, החל הקיבוץ להשכיר נכסי נדל"ן בשטחו למגוון עסקים. בין העסקים הפועלים כיום בשטח הקיבוץ ניתן למצוא מספרה, משרדים לעסקים שונים, שירותי קייטרינג המופעלים ממטבח חדר האוכל הקיבוצי, פיצרייה וגלידרייה.
חינוך ותרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערכת החינוך בקיבוץ מתאפיינת במגוון מסגרות ושירותים: לגיל הרך קיימים בית תינוקות וגנים רב-גילאיים הפעילים גם בתקופות חופשת הקיץ. תלמידי בית הספר היסודי לומדים בבית הספר האזורי "הגומא" בכפר בלום, ואילו תלמידי התיכון לומדים בבית הספר האזורי "עמק החולה", אף הוא בכפר בלום. המועצה האזורית מספקת שירותי הסעות מסודרים לבתי הספר.
בנוסף למערכת הפורמלית, פועלת ביישוב מערכת חינוך בלתי פורמלית המציעה פעילויות חברתיות לילדים ולנוער אחרי שעות הלימודים, בימי שישי ובחופשות, וכן פעילויות ברמה האזורית.
בסמוך לקיבוץ ממוקם מרכז קלור למוזיקה ולמחול של המועצה האזורית, המשלים את ההיצע החינוכי-תרבותי באזור.
בקיבוץ שוכן "מוזיאון הצריף הירוק" - מוזיאון היסטורי לתולדות ההתיישבות הקיבוצית בגליל העליון. מבנה המוזיאון, ששימש כבית הילדים הראשון של הקיבוץ, נחנך ב-1951 ונקרא כך בשל קירותיו הירוקים. המוזיאון מציג אוסף של פריטים מחיי הקיבוץ בשנות ה-50 וה-60, כולל כלים חקלאיים, חפצים ביתיים ותצלומים. התצוגה מחולקת לחדרי נושא, ביניהם חדר החלוצים וחדר המדמה סלון קיבוצי. במקום גם אוסף עתיקות ארכאולוגיות מעמק החולה שנאספו על ידי תושב הקיבוץ אריה גל. המוזיאון מציג גם חוויה אטרקטיבית לילדים, הכוללת אפשרות לטפס על טרקטורים ישנים.[16]
אתרים בקבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בכניסה לשדה נחמיה מתחיל "שביל עמי" – טיילת לאורך נהר הירדן, המובילה עד לכפר בלום. סמוך ליישוב עצמו נמצא מפגש הנחלים היוצרים את נהר הירדן.
- "גן רפי" - גן לזכרו של רפאל רייס, מחברי הגרעין שהקים את הקיבוץ, מצנחני היישוב אשר נפל בשליחותו להצלת יהודים בסלובקיה במלחמת העולם השנייה.
- בית הכנסת "מורשת תמר" - מנציח את סגן תמר אריאל ז"ל, הנווטת הדתייה הראשונה בחיל האוויר, ומשמר את מורשתה כסמל לשילוב בין דת, שירות צבאי ופריצת דרך לנשים דתיות בישראל.[17]
- "המסלול" ע"ש דרור שלזינגר - מתחם אתגרי הכולל מסלול מתקנים בסגנון נינג'ה ומסלול הכנה לצה"ל, המיועד לטפוח ערכי מנהיגות, מצוינות ואהבת הארץ בקרב בני נוער.[18]
- "דרך רגב" - מכינה קדם-צבאית לזכרו של בן הקיבוץ סמ"ר רגב אמר ז"ל שנפל במלחמת "חרבות ברזל". המכינה מכשירה צעירים למנהיגות, מצוינות ותרומה לקהילה, מגשימה את חזונו של רגב להנצחה במעשים ומחזקת את הגליל בתקופה מאתגרת.[19]
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1959, זכה אברהם שטיינר (צור) וצוות עובדי המטע ביישוב בפרס קפלן[20].
- הקיבוץ גם גידל בוטנים ואף זכה על כך בשנת 1956, במקום שלישי בגידול בוטנים[21].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שדה נחמיה
שדה נחמיה, ברשת החברתית פייסבוק
שדה נחמיה, ברשת החברתית אינסטגרם
שדה נחמיה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- ארכיון שדה נחמיה, בספרייה הלאומית
- קיבוץ שדה נחמיה במרכז המידע להתיישבות בגליל
- אתר מפעל הפלסטיק חוליות
- דוד שליו, 20 שנה לקבוצת שדה-נחמיה, דבר, 7 במאי 1961
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית והיסטורית על חדר האוכל והמועדון לחבר בקיבוץ באתר 'חלון אחורי', 14 ביוני 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ א. שלמון, על גבעת האהבה, דבר, 25 בינואר 1955
- ^ 1 2 כפר נחמיה יישוב עברי שישי בחבל דן, דבר, 13 ביוני 1941
- ^ אך ראו פגישת מוכתרים בכפר נחמיה, דבר, 26 בינואר 1942 בה מצוין יום העלייה על הקרקע כ-16 בינואר.
- ^ 1 2 3 שמואל דיין, ובצפון - גשמי שטפון, דבר, 22 בפברואר 1963
- ^ כפר נחמיה, דבר, 13 ביוני 1941
- ^ שר החוץ של הולנד גינה חטיפת המטוס, מעריב, 25 ביולי 1968
- ^ ראש ממשלת הולנד ורעיתו עוזבים היום, דבר, 31 במרץ 1960
- ^ הורים נפגשו עם ילדיהם חברים עם ידידיהם, דבר, 20 ביולי 1944
- ^ מ. בן יצחק, תעשית כלי פלסטיק בשדה נחמיה, דבר, 10 בספטמבר 1947
- ^ מפה ומפה, דבר, 21 בספטמבר 1958
- ^ 80 שנה ללא תפילות: מייסדי הקיבוץ התחלחלו - אבל בית הכנסת הוקם, באתר ynet, 14 בספטמבר 2021
- ^ יואב קרן, חיים בקו האש, בגבול הצפון: "הפכנו לבשר תותחים, אנחנו לא מעניינים אף אחד", באתר ynet, 5 באוגוסט 2024
- ^ דוד טברסקי ומאיה רונן, לא מפונים, לא מפוצים, לא בטוחים: בכפר סאלד ובשדה נחמיה לכודים בתחום האפור, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 במרץ 2024
- ^ מוזיאון הצריף הירוק, באתר שדה נחמיה, 16 באוגוסט 2021
- ^ בית הכנסת - מורשת תמר, באתר שדה נחמיה
- ^ שדה נחמיה, המסלול לזכרו של דרור שלזינגר - החזון, ההגשמה והטקס - נר ראשון של חנוכה נובמבר 2021, באתר שדה נחמיה, 30.11.2021
- ^ יאיר קראוס, מקיימים את הצוואה של רגב ז"ל: "פועלים כדי שבעתיד יהיו פה מנהיגים ראויים", באתר ynet, 3 בספטמבר 2024
- ^ חולק פרס קפלן, דבר, 27 ביולי 1959
- ^ תקוה ויינשטוק, הומלך מלך הבוטנים, מעריב, 25 בינואר 1956
| ||||||||
