שדות ים
 חדר האוכל של שדות ים עם הפסלים של יעל ארצי, 2013
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | חיפה |
| מועצה אזורית | חוף הכרמל |
| גובה ממוצע[1] | 9 מטר |
| תאריך ייסוד | 1940 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,171 תושבים |
(למפת הכרמל רגילה)   שדות ים  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
5 מתוך 10 |
| www.sdot-yam.org.il | |
שְׂדוֹת יָם הוא קיבוץ השוכן מדרום לקיסריה העתיקה. הוא משתייך לתנועה הקיבוצית. זהו היישוב הדרומי ביותר מבין יישובי המועצה האזורית חוף הכרמל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקיבוץ הוקם בשנת 1936 ליד קריית מוצקין[3] על ידי קבוצה של הנוער העובד. בספטמבר 1938 הצטרפו לקבוצה 13 בנים ושלוש בנות של המחנות העולים והקיבוץ היה למיזם משותף של המחנות העולים והנוער העובד[4]. בסוף 1938 קיבלו חברי הקיבוץ את ספינת פלד של נחשון לתפעולם[5]. במהלך שנת 1939 דובר על מעבר הקבוצה להתיישבות קבע[6] בקרקעות של פיק"א שנרכשו מהכפר הבוסני-מוסלמי קיסאריה, והוזכר כבר בשנים עברו כמקום מתאים להתיישבות קבוצות דיג עברי[7]. בינתיים בשנת 1939 נמסרה לקבוצה שטח של כמה מאות דונמים לעיבוד[8].
במאי 1940 עלו 15 חברים בשדות ים ובאפק, למחנה אוהלים על גבעה במרחק כמה עשרות מטרים מחורבות קיסריה. העולים היו שותפים בקבוצה יהודית ערבית של דייגים שפעלה בהדרכה של דייגים מיוגוסלביה[9]. בהמשך, הגיעו למחנה האוהלים חברים נוספים של קבוצת שדות ים. בפברואר 1941 תואר המחנה[10]:
- "משבאנו לתוך המחנה מצאנו אהלים, צריפים אחדים, גן־ירקות, שדרה צעירה של עצי סרק, באר מים מתוקים וקרוב לשלושים נערים ונערות: קבוצת שדות ים. בצריף הגדול, בו מחכים לנו שולחנות ערוכים, תלויות על חבלים ערימות רשתות שונות. נערה אחת מתקנת מפרש־בד, השנייה סורגת רשת, והנערים מעמידים על השולחנות קערות מלאות דגים צלויים ומבושלים."
במהלך 1941 הוגבלה התפתחות הקבוצה בשדות ים בהיעדר הסכם עם פיק"א של שימוש בקרקעותיה[11]. במחצית השנייה של שנת 1941 עברו חברי הקבוצה לקרקעות של פיק"א שהיו במרחק כמה מאות מטרים מהנקודה המקורית[12]. באוקטובר 1941 דווח על חנוכת מפעל מים במקום. בידיעה נכתב שבמקום 32 תושבים המפעילים גם לול ומכוורת ובונים את בתיהם מאבני המקום[13]. ביוני 1942 חנכו חברי הקבוצה בית קברות במקום, בקברם את חברת הקבוצה, חוה טראובה[14]. במקביל, המשיך להתקיים המחנה של שדות ים ליד קריית מוצקין[15][16].
בתחילת 1941 הפקיעו הבריטים את ספינת הדיג פלד לצורך המאמץ המלחמתי במלחמת העולם השנייה[17]. חברי שדות ים התפרנסו בנוסף לדיג מתיירות ושייט, בהשטת טיילים[18], אירוחם לסעודות דגים והדרכתם בחורבות קיסריה[19].
הקיבוץ שימש כבסיס הפלי"ם, הפלוגה הימית של הפלמ"ח, מ-1943 עד 1948. מעפילי חמש ספינות הצליחו לרדת בחוף הקיבוץ: הראשונה "דלין", באוגוסט 1945, והאחרונה "קרב עמק איילון", במאי 1948. הקיבוץ סייע לפלי"ם בפעילותו ועל כך הוא "נענש" על ידי הבריטים. במהלך 1946 נערכו במקום שלושה חיפושים. באחד מהם, ב"שבת השחורה", נעצרו כל הגברים למשך כמה חודשים.
בראשיתו התבססו חברי הקיבוץ על דיג. על ראשוני הקיבוץ במקומו הקדום נמנו גם חנה סנש והסופר אהרן מגד. בתחום הקיבוץ, פועל בית זיכרון לזכרה של סנש, שתוכנן על ידי האדריכל בוגר בית ספר "באוהאוס" שמואל מסטצ'קין, שתכנן גם את המוזיאון לעתיקות קיסריה הנמצא בקיבוץ.
בשנות האלפיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקיבוץ מוגדר כקיבוץ שיתופי. בשנים האחרונות ישנה מגמה של חזרת בני הקיבוץ ולכן הוא אינו מקבל חברים חדשים פרט לבני המשק.
לקיבוץ מועדון שיט פעיל וגדול בשם הפועל שדות-ים. עם חבריו נמנים האלוף האולימפי גל פרידמן, ערן סלע וגידי קליגר בדגם 470, נופר אדלמן בדגם לייזר רדיאל, שחר יעקב ומאיה גלנץ בדגם לייזר 4.7.
לקיבוץ יש ענף תיירות וגני אירועים בשם "כיף ים". בנוסף מתפרנס מחקלאות וגידולי שדה, עיקר פרנסת הקיבוץ מתבססת על מפעל השיש אבן קיסר.
בקיבוץ מוצבים פסלים של הפסלת יעל ארצי.
בקיבוץ שוכנים שני מוזיאונים: בית חנה סנש ומוזיאון אוצרות קיסריה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שדות ים- ימים סוערים בשדות ים, נאמן למקור, הספרייה הלאומית
- אריה קיזל, שדות ים קיבוץ ימי, 'בין גלים' 166 נובמבר 1985, עמ' 38
- תמונות עדכניות של הקיבוץ וסקירה אדריכלית, באתר רשימות, אוגוסט 2009
- יורם גביזון, בדרך לנאסד"ק: איך הפך שדות ים מפושט רגל לסיפור הצלחה בינלאומי?, באתר TheMarker, 7 ביוני 2011
- גולן חזני, "שדות ים היה אימפריה. לא יודע מה יישאר מזה", באתר כלכליסט, 10 ביוני 2014
משה גלעד, ביקור בשדות ים, באתר הארץ, 27 ביולי 2022
קיסריה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- אירועים לזכר אמיר רוסו יליד הקיבוץ.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ חיפה, דבר, 15 באוגוסט 1940
- ^ בוגרי "המחנות העולים" - גם לעבודת הים, דבר, 28 בספטמבר 1938
- ^ פלד - סירה חדשה לנחשון, דבר, 1 בנובמבר 1938
- ^ בוגרי מחנות העולים לגבולות הארץ, דבר, 9 ביוני 1939
מחנות כ וכ"א תמוז לנוער העובד, דבר, 5 ביולי 1939 - ^ קבוצת הדייגים בעכו, דבר, 25 בנובמבר 1936
- ^ חריש ראשון בשדות־ים, דבר, 13 בדצמבר 1939
- ^ קבוצת דיגים בקיסריה, דבר, 16 במאי 1940
- ^ על חוף ים קיסריה, הצופה, 24 בפברואר 1941; המשך
- ^ טיול לקיסריה, הצופה, 8 ביוני 1941
הפלוגות הצעירות, דבר, 22 באוקטובר 1941 - ^ מעוז הים, הַבֹּקֶר, 25 באפריל 1946
- ^ מים בקבוצת קיסריה, דבר, 30 באוקטובר 1941
- ^ חוה טראובה, דבר, 24 ביוני 1942
- ^ אינה יכולה אחרת, דבר, 15 באפריל 1942
- ^ 5 שנים לקיבוץ שדות־ים בקיסריה, משמר, 21 במאי 1945
- ^ הפקעת אניות, דבר, 27 בפברואר 1941
- ^ השיט - מקצוע חדש לאנשי קיסריה, דבר, 19 במאי 1941
- ^ איך מעודדים אצלנו יזמה חלוצית, דבר, 27 באוגוסט 1941
| ||||||||||||||||||
